(צילום: עמיר בלבן, החברה להגנת הטבע)
איך עושה צבוע? עמיר בלבן, מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, יצא השבוע לטייל עם כלבו בפארק ירושלים וזה מה ששמע וצילם: צבועה ככל הנראה צעירה ורעבה, שקראה קריאות רמות וממושכות, כנראה בחיפוש אחר אימה. "צבועים מפוספסים, בעיקר נקבות מלוות את אימן עד גיל שנה ויותר. הקשר בין הצבועה לביתה נמשך לעיתים מספר שנים שבו הצבועה הצעירה מסייעת בגידול כמה שגרים של גורים עד שתצא לחיים עצמאיים", הסביר בלבן.
בחברה להגנת הטבע הסבירו כי הצבוע המפוספס הוא הטורף הגדול ביותר ששרד את תנופת הפיתוח מאז קום המדינה, בעוד שכל הטורפים הגדולים, כמו הנמר, נכחדו מנוף הארץ. זאת כנראה הודות לכך שהצבוע מגלה הסתגלות לאדם וסביבתו. מזונו העיקרי הוא פגרים, על כן הוא נהנה מאספקת מזון רבה בגלל רשת כבישים ענפה שגורמת לדריסות. בנוסף לכך, פסולת חקלאית, עירונית ותעשייתית, כולל מזבלות נגישות, מספקות מגוון מקורות מזון רבים נוספים.
"בישראל יש כמה מאות צבועים שחיים מגבול הצפון ועד לאזור אילת. במרכז הארץ אוכלוסיית הצבועים נמצאת בסמיכות לערים ובמקרים מסוימים, כמו במודיעין, העיר משמשת כחלק מנחלה של צבועה שנכנסת לשטח הבנוי כדרך קבע, כדי 'לאסוף מזון'", הוסיף בלבן.
הרי ירושלים גם הם מוקד פעילות ענף של צבועים וגם ממערב לבירה מוכרים כמה עשרות פרטים שניזונים דרך קבע סביב העיר והישובים החקלאיים. כדי למנוע חיכוכים בין בני אדם וחיות הבר והצבוע, חשוב לסלק מוקדי משיכה מסביבת האדם: מערך אשפה חסין נבירה, הימנעות מהשארת מזון לחיות מחמד מחוץ לבית ואיסוף קפדני של פסולת מאתרי פיקניק וטיול. "במידה ונתקלתם בצבוע, שמרו מרחק, הרימו את קולכם ומחאו כף בחזקה. פעולות אלו לרב עושות את העבודה והצבוע יסתלק במהרה".
