1,400 הקרחונים של שווייץ איבדו יותר מחצי מהנפח שלהם מאז שנות השלושים של המאה הקודמת – ונסיגת הקרחונים רק מתגברת. כך עולה ממחקר חדש, ועל רקע החששות הגוברים משינויי האקלים. לדברי החוקרים, הקרחונים של שווייץ הם כמחצית מכלל הקרחונים בהרי האלפים.
חוקרים מהמכון הטכנולוגי של ציריך (ETH Zurich) והמכון הפדרלי השוויצרי לחקר יער, שלג ונוף - פרסמו אמש (יום ב') ממצאים משחזור ראשון אי פעם של איבוד קרח בשווייץ. החוקרים התבססו בין היתר על ניתוח שינויים בטופוגרפיה של קרחונים מאז 1931.
החוקרים העריכו שנפחי הקרח בקרחונים הצטמצמו בחצי במהלך 85 השנים שבין 1931 עד 2016. מאז, הקרחונים איבדו 12% נוספים, במשך שש שנים. "נסיגת הקרחונים מואצת. התבוננות מקרוב בתופעה זו וכימות ממדיה ההיסטוריים היא חשובה, כיוון שהיא מאפשרת לנו להסיק את תגובות הקרחונים לאקלים משתנה", אמר דניאל פארינוטי, מחבר שותף למחקר, שפורסם בכתב העת המדעי The Cryosphere
מחברי המחקר הסתמכו על שילוב של תצפיות ארוכות טווח על קרחונים. הדבר כלל מדידות בשטח ותצלומי אוויר ופסגות הרים - כולל 22 אלף תמונות שצולמו מפסגות הרים בין שתי מלחמות העולם. על ידי שימוש במספר מקורות, החוקרים יכלו להשלים פערים. החוקרים הוסיפו כי רק מעטים מהקרחונים של שווייץ נחקרו בקביעות במהלך השנים.
המחקר כלל שימוש בטכניקות בנות עשרות שנים, כדי לאפשר השוואות של הצורה והמיקום של תמונות שטח. החוקרים גם השתמשו במצלמות ובמכשירים למדידת זוויות של שטחי קרקע. הצוותים השוו טופוגרפיה של פני השטח של קרחונים בזמנים שונים, ובכך חישבו מה היו השינויים בנפח הקרח.
עוד עולה מהמחקר כי לא כל הקרחונים השווייצרים איבדו קרח באותם קצבים. לדברי החוקרים, הגובה, כמויות הפסולת על הקרחונים והמאפיינים של החלק הנמוך ביותר של הקרחונים, שהוא הפגיע ביותר להמסה - כולם משפיעים על מהירות נסיגת הקרח.
החוקרים גם מצאו שבשתי תקופות - בשנות ה-20 וה-80 של המאה הקודמת -הייתה דווקא עלייה בנפח הכולל של הקרחונים, אך מגמת הירידה ב-91 השנים האחרונים הייתה רחבה הרבה יותר.
לדברי החוקרים, לממצאים של המחקר עשויות להיות השלכות רחבות על מקורות האנרגיה ארוכי הטווח של שווייץ, מכיוון שכוח המים מייצר כמעט 60% מהחשמל במדינה, כך על פי נתוני הממשלה.
המסת הקרחונים באלפים גרמה גם למחלוקת בין שווייץ לשכנתה איטליה. בחודש שעבר פורסם כי קרחון שנמס בהרי האלפים הזיז את הגבול של איטליה ושווייץ, ושתי המדינות מנהלות מגעים דיפלומטיים במטרה לסכם היכן יעבור הגבול המעודכן באתר סקי פופולארי. במרכז המחלוקת בין הצדדים עומדת אכסניה איטלקית ותיקה, שרוב השטח שלה נמצא כעת בצד השווייצרי של הגבול.
מומחה: קצב המסה שלא היה מעולם באלפים
(צילום: אסף חן)
במקומות לאורך הגבול האיטלקי-שווויצרי שבהם יש קרחונים הגבול מותאם לקו פרשת המים. הקרחון "תאודול", שעליו נמצאת האכסנייה, איבד כרבע משטחו בין 1973 ל-2010. המסת הקרחון חשפה סלעים מתחת לקרח, ובכך השתנה קו פרשת המים. הדבר הכריח את שתי השכנות לשרטט מחדש קטע באורך 100 מטר מהגבול.
.
