זו הייתה אמורה להיות העונה הכי יפה בשנה באגמון החולה: מאות אלפי עגורים, שעושים דרכם מאירופה לאפריקה, עוצרים שם בדרך, נחים על מי הביצה, נהנים ממתחמי ההאכלה הענקיים שהחקלאים מעמידים עבורם. אולם השנה, המראות שונים לגמרי. קולות המלחמה בצפון, הטילים, המטוסים - כל אלה הבהילו את העגורים וגרמו להם לשנות את מסלולם.
באגמון החולה נשמעים היטב הדי הפיצוצים מהפגזות צה"ל נגד יעדי טרור בלבנון ולעיתים גם מקולות שיגורי הרקטות של חיזבאללה לעבר הגליל העליון. "כל היופי הזה, קולות הטבע המקסימים והמרגשים שמלווים אותנו, הכול אפור כעת ועצוב", תיארה עינבר שלומית רובין, מנהלת השטח באגמון החולה-קק"ל.
למעשה, מאז 7 באוקטובר המתחם הענק ומרכז המבקרים שבו נסגרו לקהל. מתוך 70 העובדים באגמון החולה נותרו רק עשרה. השאר הוצאו לחל"ת. חלק מהם גויסו למילואים, אחרים הודיעו שלא ישובו.
למרות שלא נערך מחקר מדעי ולא ניתן להצביע בבירור על השפעות המלחמה על העופות הנודדים והטבע, הרי שמראה העיניים לא יכול לתעתע. "אנחנו רואים פה משמעותית פחות עגורים השנה, ובספירה האחרונה היו כאן כ-15 אלף עופות בעוד בשנה רגילה יש כמעט פי שניים מהם בתקופה הזאת", מספרת רובין.
אפי שריר, צלם "ידיעות אחרונות", רגיל לנסוע מזה שני עשורים בין שבילי האגמון ולתעד את העופות המרהיבים בשעת האכלתן. בצל רעשי הפגזות צה"ל ושאון מטוסי ומסוקי הקרב שחגים בשמיים, הוא אומר: "אני לא זוכר דבר כזה, פשוט ריק פה. אולי שליש מהרגיל". רובין, שהיא גם מנהלת ההדרכה באגמון, מאשרת את דבריו: "לפני כשבועיים התחלנו בהאכלת העגורים כדי למנוע מהם לפגוע בשדות החקלאים, ומגיעים להאכלה בסך הכול כ-3,000 עגורים, לפעמים אפילו פחות. לתחושתי יש גם פחות עופות דורסים שהיינו רגילים לראות כאן".
כאשת טבע, האופטיות אמורה להיות טבועה בה, אבל בצל מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר והחשש כי ייתכן שגם חיזבאללה מתכנן מתקפת טרור כזו, הכול השתנה . "חוסר הוודאות מה יהיה פה בצפון מאוד קשה על כולנו", משתפת רובין. "אף אחד לא יודע מתי אנשים יוכלו לחזור הביתה. מתי אראה שוב את העובדים שלי והם יוכלו לחזור לעבוד פה. כל העתיד של האיזור הזה לוט בערפל כעת. אני מתגעגעת לעובדים שלי ודואגת לאלו שיצאו למילואים, ועצובה על אלו שכבר הודיעו כי לא יחזרו יותר לעבודה. רבים מהעובדים שלנו הם סטודנטים שנשארו והשתקעו בצפון, אבל כבר הודיעו כי מסרו את הדירות שלהם וארזו את חפציהם בחזרה למרכז הארץ. אני מחכה שיחזור להיות פה טוב".
שנת 2024 הייתה אמורה להיות בסימן 20 שנים להקמת אגמון החולה, הסמוך שמורת הטבע החולה, שמורת הטבע הראשונה שהוכרזה בישראל. "היו לנו תוכניות מאוד מאוד גדולות לחגיגות האלו" מציינת רובין. "האירוע המרכזי היה אמור להיערך בחנוכה, אבל הוא נדחה ואני כבר לא יודעת אם נצליח לחגוג את שנת ה-20. אנחנו מאוד רחוקים מחגיגות כרגע. למזלנו כוחות הצבא לא יורים מתוך האגמון או בקרבתנו, אחרת לא היו כאן שום עופות. היו באזור נפילות בשטחים פתוחים, שטחי המחייה של העופות הנודדים ובעלי החיים".