התפרצות שפעת העופות בגליל העליון מרתחבת: מאות פגרי עגורים מפוזרים בשטחים החקלאיים בעמק החולה ולא מפונים, מפני שלא הוקצה תקציב להתמודדות ולהקטנת הפגיעה הצפויה.
כשנתיים לאחר התפרצות המגיפה ותחלואת הענק, שהביאה למותם של מעל מיליון תרנגולות, עגורים ועופות בר נוספים, מאותרים בשבועות האחרונים ברחבי הגליל מאות פגרים של עגורים שמתו מהנגיף המדבק. את הפגרים שנמצאים בשטחי קק"ל ושמורת החולה מפנים פקחי רשות הטבע, אך את הפגרים שמתו בשטחים החקלאיים הפתוחים, אין אף גורם שמפנה בשל מחסור בתקציב. "אנחנו מוצאים עשרות פגרי עגורים ביום. את הפגרים האלו אוכלים עופות בר ושועלים והנה חוזר בדיוק מה שהיה לפני שנתיים", התריע מנהל החברה לחקלאות של הגליל העליון, עופר ברנע.
במכתב של פורום "בריאות אחת", שהוקם כחלק מלקחי התפרצות שפעת העופות ב-2022, מתריעים נציגי החקלאים וארגוני הסביבה כי "בשל המלחמה לא קיים תקציב ייעודי לפינוי פגרי עגורים ועופות בר מהשטחים הפתוחים. נוכחות פגרי עופות נגועים אלו מגדילה את הסיכון להפצה נוספת וגדולה יותר של הנגיף ויש לאסוף אותם ולהעביר לכילוי".
נוהל הטיפול בשפעת עופות קובע כי אירועי שפעת עופות בעופות בר מטופלים על ידי רט"ג, וכי הטיפול בעופות באגמון החולה נמצא בידי קק״ל בשיתוף רט"ג. במשרד החקלאות אמרו כי האירוע החריג שהיה לפני כשנתיים באגמון הועבר לטיפול השירותים הווטרינריים, בשל חוסר יכולתם של הגורמים האחרים לנהל את האירוע ולמגר את המחלה. התקציב לטיפול באירוע דאז תוכלל על ידי המל"ל. במשרד החקלאות הוסיפו כי האירוע כעת הוא מינורי ומוגבל ברדיוס התחלואה ובמספר העופות הנגועים, ועל כן הטיפול צריך להתבצע, באופן מיידי, על ידי רט"ג וקק"ל על פי הנחיות מקצועיות של השירותים הווטרינריים במשרד.
עלות פינוי הפגרים נאמדת על כ-5,000 שקלים ביום ונדרש כעת תקציב שיאפשר את הפעילות לפחות בחודש הקרוב. פינוי הפגרים נעשה באמצעות צוותי מקצוע הלבושים במיגון מלא המפנים את הפגרים למתקנים מוגנים. במשרדי הממשלה האמונים על ההתמודדות עם שפעת העופות מצפים כי במשרד האוצר יעמידו תקציב ייעודי לפינוי הפגרים כפי שתוקצב באירוע התפרצות בשנת 2022-2021.
חששם של אנשי המקצוע הוא כי בתחילת חודש מרץ יתחיל גל נדידת האביב של עופות הבר ונדידה זו תגדיל את מספר העופות בישראל ותעלה משמעותית את הסיכון לעלייה באירועי שפעת במקומות נוספים בארץ בכלל ובצפון הארץ בפרט. בשלב זה אין אירועים הדבקה שאותרו בלולים או חשיפה של בני אדם לנגיף. בפורום "בריאות אחת" מתריעים כי "ללא טיפול נכון קיים חשש לעלויות משמעותיות בהרבה למשק, הם בפגיעה במשקי עופות והן עלויות עקיפות נוספות".
בעקבות התפרצות התחלואה החליטו אנשי רט״ג והשירותים הווטרינריים לפני כחודש על הפסקת פרויקט האכלת העגורים באגמון החולה, והורו שלשום גם על סגירת שמורת החולה, נוסף על האגמון שנסגר כבר לפני כמה שבועות. הפסקת פרוייקט האכלת העגורים הביאה לכך שאלו מחפשים מקורות מזון בשטחי החקלאים ומסבים להם נזקים אדירים.
"הפסקת האכלת העגורים באגמון מביאה לעלויות מטורפות בשמירה על השטחים החקלאיים", אמר ברנע, מי שאמון על פרוייקט האכלת העגורים מטעם חקלאי העמק. לדבריו, על החקלאים להשקיע מאמצים רבים בהברחת העגורים משטחיהם. "לתת הוראות על הפסקת האכלת העגורים ולהגיד 'תסתדרו זו לא הבעיה שלנו' - זה נחמד אולי, אבל רט"ג חייבים לסייע, אפילו בפקחים להרחקת העגורים כי אנחנו לא יכולים לעמוד בזה לבד וזה נוגד את שיתוף הפעולה שלנו איתם מזה שנים".
חקלאי האזור זועמים על הפסקת האכלה. ברנע מסביר כי "במקום לנטרל תא שטח ובו לדאוג להאכלתם ולהבטיח את בריאות הציבור ושמירה נגד הפצת המגפה, הם מפזרים את העגורים בכל מקום. לא הגיוני שהם דורשים שהמחלה לא תופץ כאשר ריכוז העגורים הוא מדביק - ובשנת הלילה הם מרוכזים בשלוליות ובאגמון באין מפריע. אם האנשים האלה באמת אוהבים את חיות הבר, אז כדאי גם להטריד את העגורים ולהבריח אותם בלילה, אבל את זה הם לא עושים".
בחברה להגנת הטבע גם כן התריעו היום ואמרו כי "קק"ל מפנים את הפגרים מהאגמון, רט"ג מפנים מהשמורה, אבל נכון לעכשיו אף אחד לא עושה כלום בשטחים החקלאיים שמסביב, שם נמצאים מרבית הפגרים. היום נספרו 150 עגורים מתים". דן אלון, מנכ"ל החברה להגנת הטבע פנה במכתב לשר החקלאות, אבי דיכטר, בבקשה לקחת אחריות על האירוע ולפנות את פגרי העגורים המתים מהשטח.
הוא הזהיר כי "אם העגורים המתים לא יפונו מהשטח בטווח הזמן המיידי, ותתאפשר תנועת בני אדם מהאזור הנגוע ומחוצה לו, ללא בקרה, החשש הוא מהתגברות המגפה למימדים גדולים יותר, בדומה לחורף 2022-2021 ומפגיעה בענף הלול, בגליל העליון, שגם כך סובל בצורה קשה, בעקבות המלחמה".
ד"ר תמיר גשן, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, עוקב בדריכות אחר נתוני התחלואה והתמותה ועומד מאחורי המאמצים למנוע התפרצות נרחבת יותר. הוא מסביר כי אין מנוס מהפסקת האכלת העגורים.
"גם כשמאכילים את העגורים הם נמצאים בכל מקום, ולראיה שהעגור הראשון אובחן בלהבות הבשן בזמן שעוד האכלנו אותם", הוא אמר. לדבריו, צוות המומחים שבחן את השפעות התחלואה לפני שנתיים והעביר המלצותיו למל"ל קבע כי ריכוז העופות בתחנות האכלה מסוכן.
"גם בהתפרצות לפני שנתיים, למרות שהמשכנו בהאכלה, עגורים עפו והדביקו בעצמם לולים", אמר גושן. "מצאנו כי האכלה היא גורם ההדבקה היעיל ביותר כי התירס שמאכילים את העגורים מפוזר על תא שטח קטן והעגורים מפרישים את הלשלשלת על האוכל. עגור נגוע בתחילת המחלה, או לפני שהוא חולה, מפריש בלשלשת את הנגיף על התירס והעגורים האחרים נדבקים".
בסרטון: פינוי עגורים מתים בדצמבר 2021
(צילום: הדס כהנר, רשות הטבע והגנים)
גושן הוסיף כי "בעבודה שסיכמה את ההתפרצות הקודמת הראו מומחים כי שיעורי התמותה היו נמוכים במקומות הלינה וההבדל לא בצפיפות אלא בהאכלה ואם אנחנו מונעים הדבקה בעגורים ההתפשטות תהיה קטנה יותר ולכן זה הדבר החשוב ביותר".
ברשות הטבע והגנים אמרו כי הם פועלים עם משרדי הממשלה על מנת לעצור את שרשרת ההדבקה, ולמנוע את המשך ההתפרצות שמסכנת את המערכות הטבעיות בצפון ישראל ואת הפגיעה הקשה בחיות הבר. ברשות הטבע והגנים מציינים כי במקרה ומזהים בשטח מיני עופות פגועים או מתים יש להימנע מכל מגע עימם ועם הפרשותיהם ולדווח על כך מיד למוקד רשות הטבע והגנים שמספרו 3639*. "רשות הטבע והגנים ממשיכה בביצוע פעולות וניטור בשטח יחד עם אנשי משרד הבריאות ומשרד החקלאות על מנת למנוע את התפשטות המחלה בקרב העופות ולמנוע מקרי תחלואה בקרב בני אדם", נמסר.
