ניאנדרטליים חיו בקבוצות גדולות יותר ממה שהעריכו בעבר, כדי להתמודד עם כמויות הבשר הרבות שהופקו כתוצאה מציד פילים ישרי-חט, מין נכחד רב ממדים שהיה גדול עד פי שלושה מפילים מודרניים, דוגמת הפיל האסייתי.
צוות של חוקרים ערך סדרת בדיקות לשרידים מלפני 125 אלף שנים של המין הנכחד פיל ישר-חט, שהתגלו ליד האלה (Halle), שבמדינת סקסוניה-אנהלט שבמרכז גרמניה. עצמותיהם של כ-70 פילים ישרי-חט, מין שהיה נפוץ באירופה, המזרח התיכון ואסיה באמצע וסוף הפליסטוקן, התגלו בשנות ה-80 במחצבת פחם ענקית שהוסבה מאז לאגם מלאכותי. הפילים של אותה תקופה היו גדולים בהרבה מהממותה הצמרית ופי שלושה מהפיל האסייתי של ימינו, שכן זכר בוגר של פיל ישר-חט יכול היה לשקול עד 13 טון (כמעט כפול ממשקלו של הפיל האפריקני).
"ציד החיות הענקיות האלה ושחיטה מוחלטת שלהן היה חלק מההוויה הקיומית של האדם הניאנדרטלי במקום הזה. זו העדות הברורה הראשונה לציד פילים באבולוציה האנושית", אמר וויל רוברוקס, פרופ' לארכיאולוגיה באוניברסיטת ליידן שבהולנד, שנמנה על מחברי המחקר, לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP.
המחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת Science Advances, הצביע על כך שהניאנדרטליים שחיו באזור שבו יושבת כיום העיר האלה, במשך 2,000 עד 4,000 שנים, היו פחות ניידים ויצרו יחידות חברתיות גדולות ומשמעותית ממה שמקובל היה לחשוב. "הניאנדרטליים לא היו עבדים של הטבע, אלא עיצבו את סביבת מחייתם על ידי אש וגם על ידי השפעה ישירה על בעלי החיים הגדולים ביותר שחיו בעולם באותה העת", הסביר רוברוקס.
על סמך תיארוך שבוצע לעצמות שהתגלו במחצבה שאינה פועלת, החוקרים קבעו שהפילים שניצודו בידי האדם הקדמון, היו ברובם ממין זכר ונחלקו בין פרטים צעירים מאוד לבין כאלה שהיו מבוגרים. "מדובר על מקבץ של פילים שהיו למטרה עבור הציידים אשר תרו אחר הטרף הגדול ביותר שיכלו להשיג באותם ימים", הוסיף רוברוקס.
דבריו עולים בקנה אחד עם העובדה לפיה היה קל יותר לצוד פילים זכרים מאשר נקבות, זאת מפאת העובדה שהנקבות נטו לנוע בעדרים שמטרתם להגן על צאצאיהן. "פילים זכרים בוגרים הם בעלי חיים בודדים רוב הזמן, כך שקל יותר לפגוע בהם על ידי הובלתם למלכודות בוץ ובורות. בכך, הפכו פילים ישרי-חט זכרים ובוגרים למקור אנרגיה שהכיל קלוריות רבות, אשר סיפקו את הגורם האנושי, כשזה חיפש אחר מקור מזון עשיר", אמר רוברוקס.
החוקרים אמרו שהניאנדרטליים הצליחו לשמר את הכמויות העצומות של מזון שסיפק פיל ישר-חט בודד, כך שמאגר זה החזיק אותם במשך חודשים ארוכים. "מפיל זכר ממוצע ששקל כ-10 טון היה ניתן להפיק במינימום 2,500 מנות יומיות עבור אדם ניאנדרטלי בוגר", הסביר רוברוקס. "אותם ציידים התמודדו עם הכמויות העצומות על ידי טכניקות שימור בשר הציד לפרקי זמן ארוכים יותר - משהו שטרם היה ידוע עד כה - או פשוט על ידי העובדה שהם חיו בקבוצות הרבה יותר גדולות ממה שנהוג היה לחשוב עד כה".
צוות המחקר הוסיף ואמר כי הניאנדרטליים השתמשו בכלי צור כדי לשחוט את בעלי החיים הענקיים, שהתנשאו לגובה של כ-4 מטרים, זאת בהתבסס על סימנים ברורים של שימוש בכלי חד שנותרו על העצמות אשר השתמרו היטב. "אלה הם סימני חיתוך קלאסיים שנוצרים על ידי חיתוך וגירוד של הבשר מהעצמות", אמר רוברוקס. בנוסף לסימנים הללו שנגלו לעיני החוקרים, נמצאו גם עקבות של שימוש במדורות פחם אותן הבעירו הניאנדרטליים, מה שמצביע על כך שייתכן כי הם צלו את הבשר על ידי תלייתו על מתלים ייעודיים, כשמתחתיו בערב האש שאותה הדליקו.
4 צפייה בגלריה
בחינת עצם הירך של פיל ישר-חט זכר ובוגר, עליה מופיעים סימני חיתוך שנעשו על ידי כלי צור ששימשו את האדם הניאנדרטלי
(צילום: AFP)
יחד עם זאת, רוברוקס אמר כי למרות שהמחקר מספק עדויות לכך שהניאנדרטליים חיו ביחידות חברתיות גדולות, קשה להעריך בדיוק כמה גדולות היו הקבוצות הללו בפועל. "אני מניח כי אם אותם ציידים רצו לאכול את כל בשרו של פיל ישר-חט זכר בוגר שקל כ-10 טון, בטרם היה מגיע למצב של ריקבון, היה עליהם להיות חלק מקבוצה של כ-20 אנשים לפחות כדי לסיים את הכמות שהופקה מפיל בודד תוך שבוע", סיכם רוברוקס.
