בשל פעילות אדם לא מבוקרת בים ובעיקר עקב מדיג מכוון או בלתי מכוון כשלל לוואי, כ-100 מיליון כרישים נדוגים בכל שנה ברחבי העולם, גם בים התיכון. ומסתבר שגם מול חופי ישראל חיים כרישים. בכל שנה, החל מהסתיו ועד האביב, כשמי הים מתקררים, מתקבצים כמה עשרות כרישים בסכנת הכחדה מסוג עפרורי וסנפירתן במים הרדודים שסביב תחנת הכוח "אורות רבין" שבחדרה. בשבוע האחרון, תועדו הכרישות הראשונות בחדרה על ידי עופר שפר. בחברה להגנת הטבע מזכירים כי מדובר בתופעה ייחודית ונדירה ביותר בעולם, שמושכת סקרנים רבים, אך איננה מוסדרת בשלב זה.
אלון רוטשילד, מנהל "החצי הכחול" - תוכנית הים של החברה להגנת הטבע, אמר: "בחדרה הכרישים מגיעים לביקור ארוך במיוחד, וגם הפעילות האנושית גבוהה מאוד - הישראלים מגיעים בצלילה ובשנרקול, על גבי סאפים וקיאקים ובכלי שיט ממונעים. החוויה של לצפות בטורף גדול בקרבה מיידית לחוף היא מרתקת ומלהיבה, וחשוב לאפשר לציבור לצפות בתופעה ייחודית זו. עם זאת, אנו מתריעים מזה כמה שנים כי אתר התקבצות הכרישים בחדרה אינו מנוהל ואינו מוסדר, וכך נגרם סיכון גדול לכרישים ולאדם גם יחד".
רוטשילד הוסיף: "הסיכון לכרישים נובע, בראש ובראשונה, מכך שפעילות דיג, בעיקר בחכה מהחוף, מתאפשרת במקום. הכרישים נלכדים מידי פעם בקרסים, ומכיוון שמדובר בערך טבע מוגן – מדובר באירוע שצריך למנוע. פעילות הדיג גם מסכנת את הצוללים והמשנרקלים שבאים לצפות בתופעה, מכיוון שגם בני אדם נתפסים מידי פעם בקרסים. כשמחברים זאת לצפיפות המשתמשים באתר, הראות הבעייתית מתחת למים, וזרמים לא צפויים ממוצא תחנת הכח, מקבלים אתר עם סיכון בטיחותי לא מבוטל".
מי שתיעד את הכרישות הוא עופר שפר, בן 50 מעתלית, שמשנרקל כבר כמה שנים בחדרה. שפר סיפר: "אני והבאדי שלי, אילן ברונקש, ראינו שלוש כרישות עפרוריות, כנראה שהסנפירתנים טרם הגיעו. כמו תמיד, זאת חוויה לפגוש אותן ב'תחילת העונה', ולא נראה שהן מתרגשות במיוחד מאיתנו. אני מאד אוהב את חוויית השנירקול עם הכרישים וכמובן שרצוי להכיר את האתר, הזרמים, חוטי הדיג הפזורים, לשמור מרחק מהכרישים ולתת להם את המרחב שלהם, כי אנחנו ה'תיירים' בסביבתם. הכרישים - למרות השם שיצא להם, ובמיוחד סוגי הכרישים בחדרה - אינם נחשבים למסוכנים אך עם זאת, כמו כל חיית בר בסביבתה, יש לנקוט בגישה זהירה, לא לגעת בהם ולא להטריד אותם".
בחברה להגנת הטבע מציינים כי עקרונות היסוד להסדרת שלום הכרישים והאדם במרחב מצומצם זה כוללים הסדר עונתי הנדרש רק למשך חודשי ההתקבצויות, ניהול מבוסס מדע, סמכות חוקית לניהול ויכולות פיקוח ואכיפה יעילות. חלופת הניהול המיטבית היא אכרזה עונתית על האתר כ"ערך טבע מוגן" על ידי השרה להגנת הסביבה וניהול הממשק בשטח על ידי רשות הטבע והגנים בעונה הרלוונטית בלבד, מכיוון שרק להם יש את היכולות לפיקוח ימי, הידע המדעי, והסמכות החוקית, לבצע ניהול של האתר – כמובן בהינתן שיוכרז כאתר בניהול הרט"ג והרשות תתוקצב בהתאם.
"כמו כן, חובה לאסור דיג מהים ומהחוף בעונת הכרישים, לתחום את פעילות האדם בשטח באופן שיאפשר תנועה חופשית של הכרישים במרחב, ירחיק צוללים מזרם מי הקירור המסוכן ויווסת את החפיפה בין פעילויות הפנאי השונות. בנוסף, להרחיק שיט מנועי למרחק של יותר מ-300 מטר מקו החוף, בהתאם לחוק הקיים, כדי למנוע התנגשות בין סירה לבין צוללים ומשנרקלים, ולהגדיר אזור תצפית כרישים מהחוף בנקודה אסטרטגית ומושכת", הוסיף רוטשילד.
ד"ר אביעד שיינין, מנהל תחום טורפי העל בתחנת מוריס קאהן לחקר הים, בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה, אמר כי "התקבצות הכרישים במוצאי המים החמים של תחנות הכוח: חדרה, אשדוד ואשקלון מהוות נקודות משיכה חשובות לכרישים במהלך החורף. אתרים אלה מייצרים אפשרות למחקר שיטתי וחשוב ביותר על כרישים אשר נמצאים בסכנת הכחדה בים התיכון והמידע אודותיהם דל. יש חשיבות רבה בניטור קבוע והסדרה של התקבצויות ייחודיות אלה לטובת השמירה עליהם ושרידותם".
המתח בין פיתוח לשימור בים ידון בכנס "כלכלה כחולה והסביבה הימית: איומים והזדמנויות", שיוקדש כולו למתח שבין פיתוח כלכלי ובין הגנה על הסביבה והנוף הימי ויתקיים ב-28 בנובמבר. "מלבד הסדרת אתר התקבצות הכרישים בחדרה, החברה להגנת הטבע ממשיכה לקדם את השלמת רפורמת דיג בר קיימא בישראל ובראשה השבתה כוללת של ענף דיג המכמורת בישראל, תוך פיצוי ראוי לדייגים והבטחת איסור דיג בעונת הרבייה של הדגים. בנוסף, מקודמת תכנית לשמורות טבע במים הכלכליים של ישראל שתגן על בתי גידול ייחודיים שכוללים חיות ימיות מיוחדות ותופעות טבע נדירות", סיכם רוטשילד.