נחל פרצים בדרום ים המלח ידוע כאתר מפורסם לטיולים רגליים וטיולי אופניים. הנחל, שמתחתר במישור עמיעז ונשפך לים המלח, יוצר מערכת קניונים עמוקה ומרשימה. התהליכים שיצרו את המערכת הייחודית נחקרו על ידי קבוצת מחקר מהמחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב יחד עם שותפיהם מהמכון הגיאולוגי. צפו בתיעוד מהנחל.
ניתוח תוואי השטח על ידי החוקרים הצביע על תבנית ניקוז ייחודית של הנחל, הנקראת "מלבנית". צורה זו מאופיינת בזוויות של 90 מעלות בצמתים של יובלי הקניון ובפניות של הקניונים. החוקרים מצאו שכל אחד מיובלי הקניון מתחיל במפל גבוה של כ-30-20 מטרים, אך כמות המים שצפויה להתנקז לכל אחד מהמפלים בארועי הגשם הנדירים קטנה באופן יוצא דופן, ואינה יכולה להסביר את היווצרות המפל. בנוסף, מיפו החוקרים מערכות של בולענים במישור עמיעז, וכן מערות רבות שמקשרות בין הבולענים לבין הקניונים של נחל פרצים. המפורסמת שבהן היא מערת הקמח שנסגרה למטיילים בתחילת שנות ה-2000.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שסדקים שנוצרו לפני כ-10,000 שנה בעקבות רעידות אדמה מסייעים למי הגשם הנדירים לחלחל לתת הקרקע. זרימת המים לאורך הסדקים סחפה את סלעי הסביבה הרכים ויצרה את המערות. קריסת הגג של המערות האלו יצרה בולענים, הנבדלים בתהליך היווצרותם מהבולענים המפורסמים של חופי ים המלח שנוצרו בגלל המסה בתת הקרקע.
כאשר כל גג המערה קרס, נוצר יובל חדש של הנחל. סדקים שנחשפו בגדת היובל החדש מאפשרים למערכת הקניונים של נחל פרצים להמשיך ולהתרחב. הסדקים היו במקור ניצבים זה לזה, ושולטים בתבנית הניקוז המלבנית. מסקנות המחקר עומדות בניגוד למודל הקלאסי, הקובע שתהליך העמקת ערוץ הנחלים והקניונים כולל זרימה על פני השטח והנמכה הדרגתית של רצפת הנחל.
"המחקר שלנו משלב אנליזה של צורות הנוף הייחודיות באזור מישור עמיעז עם ניסוי בשדה, ומציע מודל מרתק להתפתחות נחל פרצים בצורתו הנוכחית. מצאנו גם שמערכת המערות והבולענים של מישור עמיעז עדיין פעילה. אנחנו צופים שבולענים קיימים יתרחבו ובולענים חדשים יווצרו. זהו סיכון גאולוגי שיש להתחשב בו״. אמרה פרופ' לירן גורן, שהובילה את המחקר.
המאמר, שהתפרסם בכתב העת Earth Surface Processes and Landforms, מבוסס על עבודת המאסטר של מתניה חמאוי, בהנחיית פרופ׳ לירן גורן, ד"ר עמית מושקין, וד"ר צפריר לוי. המחקר נתמך על-ידי הקרן הלאומית למדע והמכון הגיאולוגי הישראלי.
נחל פרצים הוא נחל אכזב בדרום מדבר יהודה, מקורו של הנחל במישור עמיעז שאותו הוא מנקז, והוא נשפך לים המלח מצפון להר סדום. נחל פרצים וערוציו מתחתרים לכל אורכם בתוך סלעי תצורת הלשון, הנקראת גם "חוואר הלשון" – אף כי הסלע למעשה אינו חוואר.
קירות הנחל בתצורה זו נראים כקימוטים יפהפיים, והם נוצרו משכבות סלעי משקע ובוץ שהתערבלו אלו באלו עקב רעידות אדמה בקרקעית ימת הלשון הקדומה – אגם שכיסה בעבר את כל אזור בקע ים המלח והשתרע בשיאו, לפני כ-25 אלף שנה, מהכינרת בצפון ועד לאזור חצבה שבערבה בדרום.