בשיתוף המרכז האקדמי שלם
ברק אובמה, הילרי וביל קלינטון, נטלי פורטמן, קונאן או'בריאן וג'ף בזוס – לכולם דבר אחד במשותף, והיא עובדת היותם בוגרי אוניברסיטאות מליגת הקיסוס (Ivy League), שמונה אוניברסיטאות עילית נחשקות, שלאורך שנים רבות מולידות את מיטב המוחות והמנהיגים המובילים.
מה שמייחד את אוניברסיטאות ליגת הקיסוס משאר מוסדות הלימוד האקדמיים בארצות הברית היא העובדה שהם אינם מכשירים את תלמידי התואר הראשון שלהם למקצוע ספציפי, אלא מטמיעים בהם השכלה מקיפה בכל תחומי הדעת, יחד עם חינוך לחשיבה ביקורתית, כישורי ניתוח ועוד.
השיטה הזו, המכונה "ליברל ארטס", היא מודל שמקורו ביוון העתיקה, שם התחנכו הצעירים על ברכי הלוגיקה, הרטוריקה, המתמטיקה, המוזיקה והאסטרונומיה – תחומי לימוד שהיוונים האמינו כי הם תורמים להשתתפות פעילה בחברה ובקהילה.
ליברל ארטס בישראל: יהדות ואסלאם
"תחום החינוך הליברלי מזוהה עם אוניברסיטאות ליגת הקיסוס בארצות הברית, אבל מדובר במודל שבעשורים האחרונים מתפשט בכל העולם כמו אנגליה, ספרד, צרפת, ועוד", מסביר ד"ר דניאל פוליסר, המשנה לנשיא המרכז האקדמי שלם.
פוליסר, בוגר תואר ראשון מאוניברסיטת פרינסטון ובעל דוקטורט מאוניברסיטת קיסוס אחרת, הארוורד, היה בין מקימי המרכז האקדמי 'שלם', אשר ביקש להעתיק את המודל האמריקאי לישראל. המרכז פועל כעשור כמוסד להשכלה גבוהה, וכיום מעניק תארים ראשונים בשלושה מסלולים: לימודי המזרח התיכון והאסלאם, לימודי אסטרטגיה, דיפלומטיה וביטחון והתוכנית הבינתחומית בפילוסופיה ובהגות יהודית.
האם מודל הליברל ארטס המיובא עבר התאמות למציאות הישראלית?
"בהחלט. ההתאמה הייתה בראש ובראשונה של התכנים. הליברל ארטס הקלאסי מותאם לעולם המערבי, ואילו אצלנו, כך אנחנו מאמינים, חשוב לכלול את המסורת הטקסטואלית היהודית וגם את האסלאם. האסלאם זה חלק מהדנ"א של המקום. אי אפשר להבין את ישראל ללא האסלאם. בתקופה של פירוד וקיטוב, אני חושב שחייבים לבנות את הבסיס המשותף, והחינוך הליברלי בהחלט עושה את זה".
ד"ר פוליסר מדגיש כי אין להתבלבל בין מדעי הרוח לבין הליברל ארטס. "אמנם הליברל ארטס כוללות לימודים בתחומי הרוח כמו פילוסופיה והיסטוריה, אך מדובר בתחומים שונים לחלוטין. ליברל ארטס הוא מודל חינוכי, ואנחנו סבורים שזוהי השיטה שמתוכה יכולים לצמוח מנהיגים ומנהיגות בעלי ראייה אסטרטגית".
לבוגרי מוסדות הליברל ארטס, מסבירה אודליה יצקן, סמנכ"לית קשרי חוץ ובוגרים במרכז האקדמי שלם, יש את כל הכלים להיות מנהיגים ומנהיגות בתחום העסקי, הציבורי והפוליטי. "הם יודעים לנתח סיטואציות, לספר נרטיב הוליסטי, לחשוב בצורה ביקורתית, לעבור בין כמה דיסציפלינות, וללמוד לבד ומהר. אלו בדיוק הכישורים והמיומנויות הנדרשים במאה ה-21. לא בטוח שהתארים 'הפרקטיים' שנלמדים היום, יהיו רלוונטיים למציאות בעוד עשר ועשרים שנים, חשיבה ביקורתית - כן".
5 צפייה בגלריה
"מלמדים לחשוב בצורה ביקורתית ולפתח חשיבה מורכבת". המרכז האקדמי שלם
(צילום: אביר סולטן)
משביל ישראל ליזמות ולעשייה חברתית
כשירדן מלר (26), סטודנטית שנה ד' במרכז האקדמי 'שלם', סיימה את שירותה הצבאי, היא התכוננה להירשם לתואר ראשון "סטנדרטי" באוניברסיטה בלימודי כלכלה. המסלול האקדמי שלה קיבל תפנית לאחר שיצאה לחצות את שביל ישראל, שם היא נתקלה בספריית השביל. מדובר במיזם של הסטודנטים בשלם, שהציבו ספריות לשימוש המטיילים לאורך השביל ומלר שמגדירה את עצמה כאדם סקרן שאוהב לקרוא, הספרים של 'שלם' לא נתנו לה מנוח.
כשחזרה ירדן מהטיול היא הגיעה ליום הפתוח, עברה תהליך מיון שבסופו ראיון והתקבלה ללימודי התואר הראשון. "מה שקסם לי בשלם היא העובדה ששמים את הסטודנטים במרכז. אנחנו לומדים בכיתות קטנות, שזה שונה לחלוטין מהאוניברסיטה, שם את עוד אחת מתוך מאתיים או יותר. הדגש בשלם הוא על דיון בין המרצה לסטודנט".
השנה הראשונה מוקדשת ללימודי תוכנית הליבה "בשנה הזו קיבלנו טעימה מכל תחומי הידע, החל מספרות ועד ביולוגיה וכלכלה", מספרת ירדן. בשנה השנייה הסטודנטים בוחרים מסלול לימודים שבהם הם רוצים להתמחות. ירדן בחרה בתוכנית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם. "בחרתי במסלול הזה, כי אני חושבת שהיום זה קריטי ללמוד ערבית".
אווירת הלימודים האינטימית מורגשת גם מחוץ לכותלי הקמפוס, אומרת ירדן, ומעידה על חיים חברתיים תוססים ומלאי משמעות ועשייה: "מעודדים אותנו באמצעות מלגות מחייה ומלגות דיור לגור סביב הקמפוס כדי לשמור על חיי קהילה. יש לנו אינספור פעילויות ופרויקטים חברתיים". עוד מספרת ירדן כי המרכז מעודד ליזמות ולעשייה חברתית. היא עצמה הקימה עם שלושה חברים מספסל הלימודים את מיזם "שיפוץ שלם" לשיפוץ בתים של משפחות רווחה בירושלים.
"דרך חשיבה שונה מכל מקום שהכרתי"
גם איתמר סמימי גולן (25), סטודנט שנה א', תכנן לעצמו מסלול אקדמי שונה לפני שהגיע למרכז האקדמי שלם. "בתיכון למדתי פיסיקה ומחשבים. הייתי ריאלי, לא אהבתי בכלל ספרות והיסטוריה. אחרי הצבא תכננתי ללכת לכיוון החינוך, רציתי ללמוד כלכלה ופיזיקה".
על המרכז האקדמי שלם שמע איתמר עוד כשלמד במכינה הקדם צבאית עין פרת, ובהמשך מכמה מכרים שלמדו שם, ושיתפו אותו בחוויה יוצאת הדופן. איתמר הסתקרן מהסיפורים והחליט להתרשם בעצמו. לאחר מכן ניגש למיונים ולראיונות הקבלה, "שכללו דיונים סביב טקסטים".
איתמר מעיד שמה שמשך אותו למקום הייתה התחושה שקורה בו משהו אחר, "דרך חשיבה שונה מכל מקום שהכרתי. אני יושב בכיתה עם עשרים סטודנטים, ואנחנו לומדים טקסטים לעומק. קראנו את אריסטו, קראנו מקרא, גמרא, נצרות, אסלאם. טקסטים שהם הבסיס להיות אדם חושב, אני מאוד מתחבר לזה".
בימים אלו מתחיל איתמר את הסמסטר השני שלו, ובקרוב יצטרך לבחור מסלול לימודים לשנה הבאה. "פתחו לאחרונה תוכנית לאסטרטגיה, דיפלומטיה וביטחון. נראה לי שיהיה לי מעניין במסלול הזה".
איתמר וירדן מבהירים שהלימודים בשלם אמנם מתגמלים ושונים מכל דבר שהכירו, אך הם אינם מתאימים לכל אחד. "זו תוכנית אינטנסיבית שלא כולם מתקבלים אליה", מציין איתמר. "אנחנו לומדים חמישה ימים בשבוע, ויש הרבה עבודת קריאה. אנשים שמגיעים לכאן חייבים להיות סקרנים", מוסיפה ירדן.
מה ייתן לי התואר הראשון זו שאלה שמעסיקה הרבה סטודנטים. האם זה מעסיק גם אתכם?
"זה מעסיק אותי, אבל אני לא הגעתי לשלם כדי לעשות 'וי' ולקבל תואר", פוסק איתמר. "הגעתי לכאן כדי לפתח את החשיבה ולקבל כלים לחיים".
לעומתו ירדן מספרת שהיא שאלה את השאלה הזו בצורה גלויה כבר ביום הפתוח, "כי הקריירה חשובה לי", ושמחה לגלות שגם על בתחום הזה נותנים דגש ב'שלם'. "יש כאן מרכז ייעוץ קריירה דומיננטי, שמכווין אותנו לשוק התעסוקה באופן מותאם ואישי. הוא כולל סיוע ללא תשלום בכתיבת קורות חיים, לינקדאין וייעוץ וליווי בכל המובנים".
בנוסף להכוונה, מוצעות לסטודנטים אפשרויות להתמחויות שונות במשרדי ממשלה, בבית הנשיא, במשלחת ישראל לאו"ם, בתאגיד השידור כאן ועוד. ירדן עצמה התמחתה במשרד ראש הממשלה, וכיום היא עובדת כאנליסטית בחברת הייעוץ האסטרטגי YS.
אודליה מספרת כי מידי שנה מבין מאות מתעניינים מתקבלים עד 25 סטודנטים לכל מסלול לימודים, בשכר לימוד אוניברסיטאי וזוכים למלגות מחייה וזכאים למלגות מגורים. 244 הבוגרים של המרכז האקדמי שלם מאיישים תפקידים שונים ומגוונים בשוק העבודה. התחום המוביל בקרב הבוגרים הוא הייטק עם כ-19% מהבוגרים – 18% מהבוגרים עובדים בתחומי החינוך ו-13% בתחומי הדיפלומטיה, הביטחון, המגזר הציבורי והפוליטיקה.
"האופי המיוחד של הלימודים הוא קריטי לשינוי המצב המקוטב בישראל", מסכמת ירדן. "מגיעים לכאן סטודנטים מרקעים שונים ומתדיינים על נושאים קשים ומורכבים. יש כאן מגוון של דעות שגורמות לנו לחשוב בצורה ביקורתית ולפתח חשיבה מורכבת. זה חשוב מאוד למנהיגים שייצמחו כאן בעתיד".
