ועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה היום (ה') בדעת רוב את תוכנית "רכס לבן" בירושלים. מדובר בתוכנית הרסנית לטבע הירושלמי, שלה מתנגדים ארגונים ירוקים ותושבים באזור. התוכנית כוללת הקמת שכונת מגורים חדשה בהיקף של כ-5,250 יחידות דיור, 300 יחידות דיור מוגן, מלונאות, שטחים ציבוריים, תעסוקה ומסחר וחניון "חנה וסע". יו"ר הוועדה שמרית גולן הודתה: "לפיתוח ולבנייה ברכס לבן מחיר סביבתי גבוה מאוד, אבל זה רע הכרחי".
להחלטה לאשר את תוכנית הבנייה התנגדה חברת הוועדה, פרל (פנינה) קפלן, נציגת השרה להגנת הסביבה. קפלן אמרה כי "הרע" הזה עדיין לא הכרחי, ובחוות דעת מפורטת היא ביקשה שמוסדות התכנון יפעילו שיקול דעת, שכן בעידן של שינוי אקלים אין מה לדבר על איזונים. "בישראל תופעות שינוי האקלים עלולות להיות חריפות והשמירה על השטחים הפתוחים המעטים הכרחית עוד יותר". בהודעה לעיתונות של מנהל התכנון הוכרז כי "התוכנית תאפשר 2,662 יחידות דיור חדשות בתוך ירושלים לטובת הזוגות הצעירים", פחות ממחיצת יחידות הדיור המתוכננות ברכס.
נראה כי הרצון לאפשר לזוגות צעירים מגורים בתוך העיר תגרום לפגיעה קשה בטבע. בהחלטת הוועדה הובאה עמדתה של עו"ד גולן כי "אין מחלוקת כי לפיתוח ולבנייה ברכס לבן מחיר סביבתי גבוה מאוד, אולם מחיר זה הוא בבחינת 'רע הכרחי' אם יסייע למימוש פרוייקטים להתחדשות עירונית בתוך העיר, באופן שיצמצם את הצורך להרחיב עוד ועוד את גבולות הפיתוח של העיר לשטחים הפתוחים סביבה".
בוועדה נקבע כי ההחלטה לקדם את התוכנית ברכס לבן לא התקבלה תוך התעלמות מערכיו הסביבתיים, זאת כיוון שהם העדיפו חלופה שכללה את אתר הטבע העירוני עמק לבן, המתפרש על 175 דונם, וכי כ-400 דונם מתוך 980 ברכס מיועדות לשצ"פים בשטחים ההיקפיים. הוועדה קבעה כי התוכנית נערכה כך שהפגיעה בשטחים הפתוחים ובערכי הטבע תצומצם ככל הניתן, ובמקביל מעניקה מעמד סטטוטורי של גן לאומי לאגן נחל רפאים. לפי הוועדה הפגיעה המדאיגה ביותר, שבה דנו כי הפגיעה האפשרית במעיינות. "תפקידו של מוסד התכנון הוא לאזן את הפגיעה אל מול התועלת שתושג מהתכנית ולמזער את הפגיעה ככל הניתן", נקבע.
חברת הוועדה מיכל מריל, נציגת מנכ"לית מינהל התכנון, קבעה כי התוכנית היא חלק מהמאמץ הלאומי לייצר מענה למחסור ביחידות דיור. "מחוז ירושלים מתקשה לעמוד ביעדי הדיור, ובפרט העיר ירושלים ביחס לשאר הארץ". לדבריה, בירושלים מצאי מוגבל של עתודות קרקע והתוכניות להתחדשות עירונית אינן יכולות לעמוד ביעדים כי מדובר בתוכניות מורכבות מבחינה פיזית, כלכלית וחברתית. "קצב יישומן איטי ולא ניתן לשליטה", היא אמרה. במילים אחרות, העובדה כי התחדשות עירונית כרוכה בהשקעה גדולה יותר של משאבים ושל זמן מובילה את מוסדות התכנון לפזול לתוכניות "קלות" יותר. "תוכנית רכס לבן לא באה על חשבון קידום התכניות להתחדשות עירונית, אלא כהשלמה".
למעשה, העמדה הכתובה של נציגת המשרד להגנת הסביבה הוא כתב הגנה על הטבע, ועיון בו מהווה שינוי מעורר תקווה, כיוון שהדברים הם בניגוד לעמדות המקובעות של חברי וועדות התכנון, ששמים דגש על פיתוח ובנייה כמעט בכל מחיר. "יו"ר הוועדה ציינה שהתוכנית של רכס לבן הינה ה'רע ההכרחי'", כתבה קפלן בחוות דעתה. "עדיין לא הגענו למיצוי כל הפתרונות האפשריים ו'הרע' עדיין אינו 'הכרחי'. האם נכון לגזור גזר דין על שטח פתוח על כל השלכתיה היום, כאשר ייתכן שיהיה פתרון ראוי יותר מחר? וזאת כאשר מדובר בתוכנית שאין דחיפות ביישומה".
קפלן הציגה עמדה חלופית, וביקשה להתמודד עם הבעיות בתחום התכנון בירושלים במקום לפגוע בשטחים הפתוחים. "לצד יעדי הדיור של התוכנית האסטרטגית, קיימים יעדים ושיקולים נוספים כגון השמירה על השטחים הפתוחים ועוד. אף שקל יותר לפתח קרקע מדינה בשטח פתוח, הדרך הנכונה להתמודד עם חסמי המימוש של ההתחדשות העירונית היא לפתור את החסמים עצמם. זו משימה בהחלט לא פשוטה, אבל מול הפגיעה בשטחים הפתוחים סביב ירושלים, מהלך זה נדרש".
נציגת המשרד להגנת הסביבה נקטה עמדה נחרצת למען הסביבה. "בעידן שבו תופעות שינוי האקלים הולכות ומתגברות ובזמן שהמגוון הביולוגי העשיר והייחודי בישראל מאוים, השיח של איזון בהקשר זה הוא פחות רלוונטי. כבר עברנו את נקודת האיזון. ערים מסביב העולם עושות צעדים על מנת לוודא את החוסן העירוני בפני תופעות שינוי האקלים ועל מנת למתן את השפעותיו, בדגש על שמירה על שטחים פתוחים ואף החזרה של שטחים פתוחים טבעיים לעיר ולסביבה. בישראל, שבה תופעות שינוי האקלים עלולות להיות חריפות, ושבה השטחים הפתוחים הם מעטים מאוד, השמירה עליהם היא עוד יותר הכרחית".
"אין חולק כי האתגר העומד בפני העיריה והוועדה המחוזית הוא עצום", כהוסיפה קפלן, "אך לא הוכח שהדרך המיטבית כעת להתמודד איתו היא בפיתוח על שטחים פתוחים בשולי העיר, במיוחד כשמדובר בשטחים ערכיים עם מקורות מים אשר חיוניים לתפקוד האקולוגי של המרחב. התוכנית מהווה פריצה ראשונה של אזור הפיתוח של העיר, שככל הנראה לא תהיה האחרונה. לחצי הפיתוח רק ילכו ויתגברו בשנים הבאות, ואחרי פריצה ראשונה לשטחים הפתוחים יהיה קשה עוד יותר לעמוד בפני לחצים אלה". לסיכום היא ציינה כי "התוכנית פוגעת בשטחים הפתוחים, וזאת מבלי שהוצגה הצדקה לכך בעיתוי הנוכחי ובמיקום שנבחר".
בנוסף, הסבירה כי מדובר בתוכנית פרברית. "שכונות פרבריות אינן מסייעות לחיזוק העיר אלא מחלישות אותה". לפי התוכנית, על גבי 840 דונם הממוקמים בדרום-מערב ירושלים (מתחם רכס לבן), ייבנו 5,250 יחידות דיור ועוד 300 חדרי מלון, שטחי תעסוקה, מסחר וחניון. מתחם רכס לבן מהווה חלק מהמרקם העירוני של העיר והוא למעשה מעתודות הקרקע (שטחי קרקע לא מבונים בעיר) האחרונות בירושלים. התוכנית גובלת בשכונת קריית מנחם, כביש אורה-משואה, שולי מושב אורה והפארק הלאומי עמק רפאים. כאמור, הוועדה קבעה כי יש נחיצות לתוכנית כקרקע משלימה עבור תוכניות התחדשות עירונית המקודמות בעיר כיום. זאת חרף עמדתה של קפלן שאין לאשר את התכנית.
