הפירמידות במצרים הן מהמפוארות והמפורסמות בעולם. חלק ממבני האבן הללו, שנבנו כדי לחלוק כבוד למתים ולשאת אותם לעולם הבא, הוקמו לפני כ-4,500 שנה ללא טכנולוגיה מודרנית ובדיוק מדהים. מחקר חדש שופך אור על הדרך שהובילה לבנייתן, כלצוות החוקרים היה ברור כי המצרים נזקקו להרבה יותר מכמה רמפות פרימיטיביות כדי לשנע את גושי האבן הכבדים והעצומים.
3 צפייה בגלריה
איור שמשחזר את פלג ח'ופו של נהר הנילוס
(איור: Alex Boersma/Proceedings of the National Academy of Sciences (2022). DOI: 10.1073/pnas.2202530119)
מספר חוקרים צרפתיים, ששיתפו פעולה עם חוקר סיני ועוד שני חוקרים מצריים, מצאו ראיות המראות שפלג ח'ופו של נהר הנילוס עבר פעם כל כך קרוב לגיזה, עד שיכול היה לשמש לשם נשיאת האבנים, ששימשו לבניית הפירמידות המפורסמות.
מתחם הפירמידות בגיזה או הנקרופוליס של גיזה הוא אתר ארכאולוגי השוכן על רמת גיזה, במרחק קצר מקהיר. מתחם זה של מונומנטים עתיקים שוכן במרחק של כ-8 ק"מ מהעיר גיזה שעל נהר הנילוס, ובמרחק של כ-25 ק"מ בכיוון דרום-מערב ממרכז קהיר. הפירמידה הגדולה של גיזה, המצויה במתחם זה, היא המונומנט העתיק מבין שבעת פלאי תבל של העולם העתיק והיחיד שנותר מהם.
3 צפייה בגלריה
הנקודות בפלג ח'ופו אותן דגמו החוקרים
(איור: Proceedings of the National Academy of Sciences (2022). DOI: 10.1073/pnas.2202530119)
במחקר שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, תיארו החוקרים כיצד נבדקו על ידם גרגרי אבקה מאובנים שנמצאו במשקעים סביב המתחם ואיך ביכולתם להעמיק את הידע ההיסטורי על תפקידו המשמעותי בהקמת הפירמידות של פלג ח'ופו, הנקרא כך על שמו של ח'ופו בן סנפרו מהשושלת הרביעית של הממלכה הקדומה במצרים. בעבודתם השיגו החוקרים דגימות משקעי ליבה שנאספו מכמה אתרים במתחם של גיזה וסביבתו במהלך השנים ולאחר מכן בחנו מקרוב את גרגרי האבקה המאובנים שהיו כלואים בהם במשך אלפי שנים.
על ידי שילוב של תוצאות ממחקרים קודמים שכללו חקר של שכבות הסלע המקיפות את הפירמידות, הם הצליחו לשחזר את ההיסטוריה של זרימת פלג ח'ופו, כפי שהוא זרם באזור לפני 8,000 שנים. לאחר מכן, כשהם הסתכלו על ציר הזמן והזרימה של פלג ח'ופו, גילו החוקרים שהמפלס שלו היה גבוה מספיק עד שהוא הגיע כמעט עד לגיזה - בתקופות שבהן שלוש מהפירמידות הגדולות - מנכאורע (הקטנה מכולן), חעפרע (הבינונית) וח'ופו (הידועה בשם 'הפירמידה הגדולה של גיזה') - נבנו, לפני כ-4,500 שנים.
החוקרים מציינים בנוסף שמאובני גרגירי האבקה שמצאו, היו ברובם מעשבים פורחים כמו אלה הצומחים היום בנהר הנילוס. הם גם מצאו עדויות לכמה צמחי ביצה, שגדלים בדרך כלל בשולי אגמים - וזה הראה שפלג ח'ופו נשאר במפלסים גבוהים למשך זמן רב באזור, הודות לחפירות שבוצעו באותה העת וגרמו למים לזרום ולהוביל את האבנים הכבדות מהן נבנו הפירמידות.
עם זאת, במחקר הנוכחי נחשף כי זמן לא רב לאחר שלטונו של המלך תות ענח' אמון, מפלס המים החל לרדת, מה שהוביל לסביבה צחיחה הרבה יותר. מחקרים אחרים של עצמות ושיניים של מומיות באותה תקופה הראו גם הם שהאזור נעשה יבש הרבה יותר. כעת, בשל הממצאים שהתגלו, מציעים החוקרים שניתן להשתמש באותן טכניקות, על מנת ללמוד יותר על האופן שבו שינוי זרימת נהר הנילוס השפיעה על מתחמי פירמידות אחרים במצרים, כמו למשל הנקרופוליס המלכותי של דחשור, השוכן על הגדה המערבית של הנילוס, ממש כפי שהשפיעה על בניית הפירמידות במתחם העתיק בגיזה.
