מבזק חדשות טובות
(צילום: ירון ברנר)
נפתח את מבזק החדשות הטובות עם תיעוד לוהט של השמש, שצולם על ידי האסטרופוטוגרף (צלם שמתעד גרמי שמיים) אדוארדו שאברגר בחודש שעבר. בתמונה המרהיבה ניתן לראות קיר או מפל פלזמה, שגובהו כ-100 אלף קילומטרים.
לשם השוואה המרחק הממוצע בין כדור הארץ לירח הוא כ-384,400 ק"מ, כלומר הגובה של המפל הוא כרבע מהמרחק.
מפל השמש הזה יכול תאורטית גם לבלוע את כדור הארץ, והוא קיבל את השם הזה מכיוון שניתן לראות שהפלזמה לא רק יוצאת מהשמש, אלא גם יורדת בחזרה אליה, כמו מים שנשפכים. לפי הערכות המדענים, הפלזמה "נשפכת" בחזרה אל השמש במהירות אדירה של כ-22 אלף קמ"ש.
המיקום של המפל משפיע מאוד על האופי שלו. מכיוון שהתמונה הזאת מתמקדת באחד הקטבים של השמש, השדות המגנטיים שם כל כך חזקים, שבמקום שהפלזמה תתפרץ לעבר החלל, היא חוזרת אל השמש, מה שאפשר למעשה את ייחודיות הצילום. "זה ממש כמו הזוהר הצפוני", אומרים בנאס"א.
נמשיך עם גילוי מסקרן שמדליק בימים האחרונים את הקהילה המדעית העולמית. מדובר בסוג של גביש, מינרל, שטרם נראה כמותו בכדור הארץ, כלומר - מינרל חדש לגמרי - שהתגלה בתוך גוש של ברק מאובן.
לפי החוקרים, ברק שפגע בעץ בחוף המערבי בפלורידה, יצר סוג של חומר זרחני, מינרל, שלא ראינו עוד בכדור הארץ. המינרל הזה יכול לייצר קבוצת מינרלים חדשה שתגשר על הפער בין אלו שבחלל לבין אלו שבכדור הארץ. החומר, הדומה לסידן פוספט, נמצא כלוא בתוך כדור מתכת שנוצר מתגובת הברק החם, והוא מסעיר את הקהילה המדעית, כיוון שמעולם לא ראו חומר כזה מתגבש כאן באופן טבעי.
מינרלים שדומים לו יכולים להימצא במטאוריטים ובחלל. כשניסו לשחזר את המינרל במעבדה, החוקרים נכשלו במשימה. לדבריהם, דרושים תנאים ספציפיים מאוד כדי לייצר את המינרל הנדיר, מה שמשאיר אותם חסרי סבלנות להמתין למכת ברק ייחודית נוספת כדי לראות אם מינרל דומה ייווצר.
ולסיום, האם נאס"א מתכננת לשלוח לחלל נחש שיזחל לו על אחד הירחים של שבתאי? התשובה היא כן, חלקית.
סוכנות החלל האמריקנית מפתחת רובוט דמוי נחש כדי לנסות ולפענח את סודות היקום. המערכת הזאת תוכל לחקור אזורים קוטביים, ותסתגל לתנאים מאתגרים מאשר רובוטים רגילים שכבר נשלחו למעמקי היקום, בזכות הגוף הפתלתל שלו הוא יוכל לחדור דרך חוקים וסדקים ולחקור מקומות עמוקים וקשים להגעה.
הנחש יחפש למעשה, בין היתר, אחר חיים או עדויות לחיים, כשמבחן הדגל שלו הוא אנקלדוס, הירח השישי בגודלו של כוכב הלכת שבתאי. גוף קפוא וקטן שמסקרן מדענים מ-1789 - אז התגלה על ידי ויליאם הרשל.
