שני נשרים נוספים, נקבה וגוזל, נמצאו מתים באזור עין עקב בנגב. מוקד ההרעלה: הפזורה הבדואית מדרום לירוחם. בכך עולה מספר הנשרים שמתו כתוצאה מההרעלה בימים האחרונים לארבעה, לאחר שביום חמישי נמצאו פגרים של שני נשרים בנחל ערוגות ונחל חולד. פגרי הנשרים והגוזל הועברו לבדיקה פתולוגית בבית דגן.
לפני כחצי שנה אישרה הנהלת הקרן לשמירת הניקיון תמיכה בסך 28.5 מיליון שקל בתוכנית של רשות הטבע והגנים לשיקום אוכלוסיית הנשרים בישראל. אך עד כה, אומרים ברשות הטבע והגנים, הכסף שכל כך נחוץ לשמור על הנשרים בישראל, הנמצאים בסכנת הכחדה, לא הועבר.
השבוע קיבלנו עדות כואבת כמה הכסף הזה נחוץ לשמירה על הנשרים בישראל. ביום חמישי האחרון איתרו אנשי רשות הטבע והגנים שני נשרים בוגרים מתים, ככל הנראה מהרעלה. מוקד ההרעלה אותר מדרום לירוחם בפזורה הבדואית, ועל פי ההערכות הסיבה היא תרופות ווטרינריות.
אתמול (יום ו') יצאו פקחים של רשות הטבע והגנים לבדוק את מצב בני הזוג של הנשרים המקננים שנמצאו מתים, בין היתר באזור עין עקב. אחרי תצפית של מספר שעות על אחד הקינים, הבחינו הפקחים כי הנשר לא הראה סימני תזוזה. מכיוון שהועלתה אפשרות שלנשר יש ביצה או גוזל בקן, הוזעקו מתנדבי יחידת חילוץ הר הנגב לגלוש אל הקן, ולנסות להציל את מה שעוד ניתן. מתחת לפגר הנשר, זיהה איש יחידת החילוץ גוזל בן כמה ימים. גם הוא לא שרד.
בישראל נותרו כ- 190 נשרים בלבד. מתוכם כ-130 באזור הדרום. פרט לנשרים הללו, נקבת נשר בת 3 נמצאה מתה השבוע אחרי שנתקלה בכבל המעגן את בלון התצפית באזור המכתש הקטן. אבל מה שמכעיס במיוחד הוא העובדה שאת אירוע ההרעלה ניתן היה למנוע - אם היה מועבר הכסף שהובטח למען הנשרים.
בשנת 2021 מתו 24 נשרים, מתוכם 13 בהרעלה גדולה בנגב. בשנת 2022 מתו 12 נשרים, מתוכם שבעה עקב הרעלה מתרופות וטרינריות. התוכנית של הרשות מתמקדת בסניטציה, שכן פגרים, בעיקר של חיות משק, מושלכים בשטחים הפתוחים ולא נקברים ומטופלים כמו שצריך. חלק מהחיות הללו מקבלות תרופות וטרינריות שעלולות להביא למוות של הנשרים. התוכנית כוללת ביצוע פעולות סניטציה, במיוחד במגזר הערבי, בנוסף לחינוך והסברה.
"אם היה הליך של איסוף פגרים, הסיכויים להרעלה היו יורדים באופן משמעותי", אומר אורי נוה, סגן מנהל חטיבת מדע ברשות הטבע והגנים. "מאחר שזה לא קורה - הסיכון להרעלה תמיד קיים. ובמצב הנוכחי יש המון פגרים בשטח. זו בעיה של משרד הבריאות, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, התושבים באזור והמועצות האזוריות. ומוזר שרק אנחנו מנסים לפתור את הבעיה".
עוד הוסיף נוה כי "האירוע הזה יכול לגרום להכחדה של הנשרים בישראל בפרק זמן מאוד קצר. אנחנו בממוצע סובלים מאירוע הרעלה כזה כל ארבע שנים. ואנחנו רואים את ההשפעה על האוכלוסייה בצורה ברורה בסקרים. כל הרעלה כזו מחזירה אותנו 10 שנים אחורה, במקרה הטוב. ובמקרה הגרוע - 15 שנה אחורה. מדובר באירוע חמור מבחינת ההתנהלות של מדינת ישראל. העברת התקציב שאנחנו זקוקים לו. אנחנו הצגנו תוכנית שאושרה".
חשוב לציין שמעבר לחשיבות האקולוגית של הנשרים לטבע, שכן הם משמשים כ"סניטרים" של הטבע ואוכלים פגרים שיכולים להפיץ מחלות, לנשר גם חשיבות סמלית. הנשר המקראי מוזכר בתנ"ך וההכחדה האפשרית שלו מנופי הארץ היא גם פגיעה בהיסטוריה של ישראל.
"במבחן התוצאה הכסף לא הגיע", הבהיר נוה. "המדינה צריכה להחליט או שהיא רוצה נשרים או שלא. אם היא רוצה נשרים צריכים להיות גם מעשים. אנחנו יודעים שכאשר אנחנורוצים אנחנו יכולים. כשאנחנו מחליטים שמין לא ייכחד- הוא לא נכחד. כמו העיט הניצי שאנחנו מאוששים את האוכלוסיה בסיוע חברת חשמל. כמו הנשרים בכרמל שהשבנו אותם לקנן, עם כל הבעיות שיש. זה עניין של משאבים וסדרי עדיפויות".
אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים, הוסיף: "אסור לאפשר להמשיך בהפקרות ובאוזלת היד של היעדר סניטציה. פגרים נותרים בשטח וגורמים להתרבות טורפים, דבר המביא לקונפליקט ולהרעלות. רבים מהפגרים הם של חיות שטרם מותן טופלו בתרופות וטרינריות, ואותן תרופות רעילות ביותר לנשרים. הפרטים שאוכלים אותם – גורלם נחרץ".
עוד אמר הצופה כי "לכל פרט באוכלוסיה יש חשיבות. לאוכלוסיות קטנות קשה לעמוד באירועים קטסטרופליים כאלה. מספיק עוד הרעלה אחד גדולה והן עלולות שלא להתאושש. היום אנחנו מחזיקים את האוכלוסייה קבועה בזכות הנשמה מלאכותית. אבל זה לא מצב נורמלי אם נמשיך בעסקים כרגיל, אז נראה את ההכחדה הוודאית של המין הזה בישראל. השאלה היחידה היא רק תוך כמה זמן".
מהמשרד להגנת סביבה נמסר בתגובה: "בעקבות השלכות מלחמת חרבות ברזל וירידת ההכנסות העצמיות של רשות הטבע והגנים, הרשות נקלעה לגירעון מאוד משמעותי. המשרד ביקש מהרשות להציג את הנתונים ולאורם קיים מספר פגישות יחד עם רשות הטבע והגנים ויחד עם משרד האוצר. בפגישות המשרד ביקש ללמוד את הנתונים ולבחון דרכי פעולה. רשות הטבע והגנים אמורה לגבש ולהציג תוכנית כוללת לצרכים הכספיים ותעדוף התקציב, גם בהתייחס למלחמה. נקבעו דיונים נוספים עם האוצר להצגת הנתונים על ידי הרשות ובחינת הדברים".
עוד נמסר כי "לאור הגירעון התקציבי שנוצר, שהוצג על-ידי הרשות בסכום של כ-200 מיליון שקל לערך, נדרשת חשיבה ברשות על הקצאת התקציבים ועמידה ביעדי התקציב הנדרש. עם קבלת התוכנית הכוללת מהרשות ואישורה מבחינה כספית גם על-ידי משרד האוצר, ניתן יהיה לבחון תעדוף וחלוקת משאבים, גם לנושאים הרבים שהוצגו על-ידי הרשות כנדרשים בתקופה זו בעקבות המלחמה והשלכותיה, וגם לנושא החשוב של הנשרים".
