המסע לירח שוב מתעכב: סוכנות החלל האמריקנית נאס"א הייתה אמורה לשגר הערב את משימת ארטמיס 1 - אבל כשלוש שעות לפני המועד המתוכנן של השיגור הודיעה כי הוא נדחה בשנית. זמן קצר לפני ההודעה הרשמית אמרו בנאס"א כי זיהו דליפה בזמן הניסיון להעברת דלק לרקטה. הניסיונות לתקן זאת נכשלו, ומעט אחר כך בוטל השיגורר.
החללית הייתה אמורה להיות משוגרת לירח ביום שני האחרון, אך בשל תקלה השיגור נדחה 40 דקות לפני המועד המתוכנן. בכתבה של איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, שפורסמה גם ב-ynet נכתב כי סיבת הדחייה ביום שני הייתה עקב תקלה במנוע מספר שלוש מארבעת המנועים של ה-SLS - טיל השיגור הענקי שזו תהיה טיסת הבכורה שלו.
1 צפייה בגלריה
טפט המשגר העוצמתי ועליו החללית בקייפ קנוורל
טפט המשגר העוצמתי ועליו החללית בקייפ קנוורל
ארטמיס 1. השיגור שוב נדחה
(צילום: רויטרס)
המנוע לא התקרר מספיק לקראת השיגור, ולא התקרב לטמפרטורה הרצויה, של כ-250 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, המיועדת למנוע נזק פתאומי כשיוזרם אליו דלק המימן הנוזלי. כדי לקרר את המנוע בהדרגה המהנדסים מזרימים אליו מימן נוזלי באופן מבוקר, אבל כשלא הצליחו לקרר אותו לטמפרטורה הדרושה, אלא רק למינוס 230 מעלות, החליטו מנהלי המשימה לדחות את השיגור ולא לקחת סיכונים. לאחר ניתוח הבעיה הודיעה הסוכנות כי מקור התקלה הוא כנראה חיישן טמפרטורה פגום.
על פי התכנון, חללית אוריון שמוצבת על ראש המשגר, אמורה להגיע לירח, להקיף אותו ואז לנחות כעבור כמה שבועות בכדור הארץ. מדובר בשלב הראשון של התוכנית, כאשר המטרה העיקרית היא הנחתת בני אדם על הירח בעוד כשלוש שנים - לראשונה מאז סוף 1972.
המשגר הענק (שגובהו כשל בניין בן 32 קומות) הוצב בכן השיגור 39B בבסיס החלל קייפ קנוורל שבפלורידה, ועליו חללית אוריון בלתי מאוישת. בימים האחרונים נערכו בדיקות למשגר וגם לחללית, שבה שלוש בובות. שמה של אחת הבובות הוא זוהר, והיא לובשת מגן קרינה שפיתחה חברת Stemrad הישראלית. על הבובות הורכבו גם חיישנים, כדי לבדוק מהם הלחצים והקרינה שאליה יחשפו אסטרונאוטים שיגיעו למסלול סביב הירח.
אחת המטרות העיקריות של המשימה היא לבחון את העמידות של מגן החום של החללית אוריון במהלך כניסתה מחדש לאטמוספירה של כדור הארץ במהירות של כ-40 אלף קמ"ש. מדובר במהירות גבוהה יותר מאשר של חלליות שמחזירות אסטרונאוטים או ציוד מתחנת החלל הבינלאומית.
עד כה רק 12 אסטרונאוטים הלכו על אדמת הירח במהלך שש משימות אפולו מאוישות, שנחתו שם מ-1969 עד 1972. מדובר במשימות אפולו 11, 12, 14, 15, 16 ו-17. החללית אפולו 13 נאלצה לבטל את המשימה בשל תקלה חמורה בדרך לירח.
אם וכאשר הטיסה הראשונה של ארטמיס 1 תסתיים בהצלחה, תיסלל הדרך למשימה נוספת, שתהיה מאוישת. על פי התכנון, ישוגרו כבר בשנת 2024 אסטרונאוטים למסלול סביב הירח. אם גם המשימה הזו תסתיים בהצלחה, בשנת 2025 ינחתו אסטרונאוטים על אדמת הירח, ביניהם תהיה - כפי שבנאס"א הבטיחו - האישה הראשונה שתזכה להגיע לשם.