סמים מלפני אלפי שנים התגלו במרכז הארץ: שיירי אופיום מלפני כ-3,300 שנה נמצאו בכלי חרס בתל יהוד. לדברי החוקרים, מדובר בעדות הקדומה ביותר לשימוש שנעשה בארץ ישראל, ואולי גם בעולם כולו, באופיום ובסמים פסיכואקטיביים בכלל. המחקר נערך במסגרת עבודת הדוקטורט של ונסה לינארס, בהנחיית פרופ' עודד ליפשיץ ופרופ' יובל גדות מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ובשיתוף אריולה יקואל וד"ר רון בארי מרשות העתיקות ופרופ' רוני ניומן ממכון ויצמן למדע. המחקר פורסם בכתב העת Archaeometry.
6 צפייה בגלריה
ונסה לינארס, החוג לארכיאולוגיה, אוניברסיטת תל אביבונסה לינארס, החוג לארכיאולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
ונסה לינארס, החוג לארכיאולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
בשנת 2017 ערכה רשות העתיקות חפירת הצלה באתר תל יהוד, לפני בנייתם של בתי מגורים במקום. את החפירה עצמה ניהלה יקואל מטעם רשות העתיקות. בחפירה נמצאו מספר קברים כנעניים מתקופת הברונזה המאוחרת - ולידם מנחות קבורה, כלים שנועדו ללוות את המתים לעולם הבא. בין כלי החרס בלטה קבוצה גדולה של כלים שיוצרו בקפריסין ומכונים במחקר "כלי בסיס טבעת".
החרסים מתוארכים למאה ה-14 לפני הספירה, והם שימשו ככל הנראה כחלק מפולחן המתים המקומי. באוניברסיטת תל אביב וברשות העתיקות אמרו כי התגלית המדהימה מאששת כתבים היסטוריים והשערות ארכיאולוגיות ולפיהם האופיום והמסחר בו שיחקו תפקיד מרכזי בתרבויות המזרח הקרוב.
6 צפייה בגלריה
פכיות ופכים ממשפחת בסיס הטבעת שהונחו על גופת המת. בדיקות אונ' ת"א מצאו שרידי אופיום בכלים אלה.פכיות ופכים ממשפחת בסיס הטבעת שהונחו על גופת המת. בדיקות אונ' ת"א מצאו שרידי אופיום בכלים אלה.
פכיות ופכים ממשפחת בסיס הטבעת שהונחו על גופת המת. בדיקות אונ' ת"א מצאו שרידי אופיום בכלים אלה.
(צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)
מפני שהכלים דומים בצורתם לפרח הפרג כשהוא סגור והפוך, כבר במאה ה-19 עלתה ההשערה לפיה הם שימשו ככלים פולחניים לסם זה. כעת, ניתוח שרידים אורגניים (organic residue analysis) העלה שיירי אופיום בשמונה כלי חרס, מהם כלי חרס מקומיים ומהם כלים שיוצרו בקפריסין - הפעם הראשונה שבה נמצא אופיום בכלי חרס בכלל, בכלי חרס ממשפחת בסיס הטבעת בפרט והעדות הקדומה ביותר לשימוש בסמי הזיה במזרח התיכון ואולי בעולם כולו.
המחקר הנוכחי, שבו נמצאו שרידי האופיום, הוא פרי יוזמה של אריולה יקואל וד"ר רון בארי מרשות העתיקות. בארי אמר: "בחפירות שנערכו עד כה בתל יהוד נחפרו מאות קברים כנעניים מהמאות ה-18 עד ה-13 לפנה"ס. הנקברים היו לרוב בוגרים משני המינים. הם כובדו במזונות ומשקאות שהונחו עבורם בתוך כלי חרס בתוך הקבר. המזונות הוגשו לאחר הקבורה בצורת מנחות וקורבנות, או נאכלו לכבודם בסעודה של הקרובים מעל הקבר, סעודה שהמת נחשב כמשתתף בה".
6 צפייה בגלריה
פכית ממשפחת בסיס הטבעת 1. יתכן שגוף הכלי מדמה את ההלקט צמח הפרג, ויתכן שהרצועה הפלאסטית שהודבקה עליו מדמה את הלטקס - הנוזל שניגר מההלקט של צמח האופיום, לאחר שנחרצו בו חריצים. בתוך כלים שכאלה נתגלו שרידים אופיוםפכית ממשפחת בסיס הטבעת 1. יתכן שגוף הכלי מדמה את ההלקט צמח הפרג, ויתכן שהרצועה הפלאסטית שהודבקה עליו מדמה את הלטקס - הנוזל שניגר מההלקט של צמח האופיום, לאחר שנחרצו בו חריצים. בתוך כלים שכאלה נתגלו שרידים אופיום
פכית ממשפחת בסיס הטבעת 1. יתכן שגוף הכלי מדמה את ההלקט צמח הפרג, ויתכן שהרצועה הפלאסטית שהודבקה עליו מדמה את הלטקס - הנוזל שניגר מההלקט של צמח האופיום, לאחר שנחרצו בו חריצים. בתוך כלים שכאלה נתגלו שרידים אופיום
(צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)


6 צפייה בגלריה
קבר כנעני, שנחשף בחפירת רשות העתיקות ביהוד, ובו מכלול של מנחות ושל קורבנות שהוגשו לנקבר על ידי קרוביו בטקס הקבורה, או אחריו. מעל לרגליו של הנקבר הוצב קנקן אגירה, מכוסה בספל (ראה לעיל "קערת חלב"). הקנקן נועד לשרת בטקסים שערכו קרובי הנקבר מעל לקבר. בצמוד לשלד יש מכלול של חפצי לוואי, שנועד לשרת את הנפטר לאחר מותוקבר כנעני, שנחשף בחפירת רשות העתיקות ביהוד, ובו מכלול של מנחות ושל קורבנות שהוגשו לנקבר על ידי קרוביו בטקס הקבורה, או אחריו. מעל לרגליו של הנקבר הוצב קנקן אגירה, מכוסה בספל (ראה לעיל "קערת חלב"). הקנקן נועד לשרת בטקסים שערכו קרובי הנקבר מעל לקבר. בצמוד לשלד יש מכלול של חפצי לוואי, שנועד לשרת את הנפטר לאחר מותו
קבר כנעני, שנחשף בחפירת רשות העתיקות ביהוד, ובו מכלול של מנחות ושל קורבנות שהוגשו לנקבר על ידי קרוביו בטקס הקבורה, או אחריו. מעל לרגליו של הנקבר הוצב קנקן אגירה, מכוסה בספל (ראה לעיל "קערת חלב"). הקנקן נועד לשרת בטקסים שערכו קרובי הנקבר מעל לקבר. בצמוד לשלד יש מכלול של חפצי לוואי, שנועד לשרת את הנפטר לאחר מותו
(צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)
ד"ר בארי הוסיף: "ייתכן שבטקסים אלה היו בני המשפחה מעלים מהקבר את הרוחות של קרוביהם המתים כדי להביע בקשה, וכי המשתתפים בטקס המאגי – בין שנערך על ידי בני המשפחה או על ידי כהן מטעמם – היו נכנסים למצב אקסטטי באמצעות האופיום. לחלופין, ייתכן שהאופיום, שהונח לצד הנקבר, נועד 'לסייע לרוחו של המת לעלות מן הקבר' לקראת המפגש המיוחל עם קרוביו בחיים הבאים".
ונסה לינארס מאוניברסיטת תל אביב מסבירה: "מדובר בסם הפסיכואקטיבי היחיד שנמצא בלבנט בתקופת הברונזה המאוחרת. ב-2020 גילו חוקרים שיירים של קנאביס על מזבח בתל ערד - אבל זה כבר מתקופת הברזל, מאות שנים אחרי האופיום בתל יהוד. מפני שהאופיום נמצא באתר קבורה, הוא מעניק לנו הצצה נדירה למנהגי הקבורה של העולם העתיק. כמובן, איננו יודעים מה היה תפקיד האופיום בטקס - האם הכנענים ביהוד סברו שהמתים יזדקקו לאופיום בעולם הבא, או שמא היו אלה הכוהנים שצרכו את הסם לצורכי הטקס. בנוסף, התגלית שופכת אור על המסחר הענף באופיום ובכלל. צריך לזכור שהאופיום מופק מפרחי הפרג, שגדל באסיה הקטנה - כלומר בשטח טורקיה של היום - ואילו כלי החרס שבהם זיהינו את האופיום יוצרו בקפריסין. במילים אחרות, האופיום יובא ליהוד מטורקיה, דרך קפריסין, והדבר מעיד כמובן על החשיבות שייחסו לסם".
6 צפייה בגלריה
אריולה יקואל, מנהלת החפירה שבה נחשף האופיוםאריולה יקואל, מנהלת החפירה שבה נחשף האופיום
אריולה יקואל, מנהלת החפירה שבה נחשף האופיום
(צילום: אסף פרץ , רשות העתיקות)
6 צפייה בגלריה
ד"ר רון באריד"ר רון בארי
ד"ר רון בארי
(צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)
ד"ר בארי הוסיף: "עד כה לא נתגלו מקורות כתובים המתארים את השימוש המדויק שנעשה בחומרים נרקוטיים בטקסי קבורה, ולכן אנחנו רק יכולים לשער מה נעשה באופיום. מתעודות שכן התגלו במזרח הקדום, נראה שהכנענים יחסו חשיבות רבה ל'סיפוק צרכי המתים' באמצעות טקסי פולחן שערכו בעבורם החיים - והאמינו שבתמורה דאגו 'רוחות הרפאים' לבריאות ולביטחון קרוביהם החיים".
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, התייחס גם הוא לתגלית: "היכולות החדשות של המדע פותחות בפנינו צוהר למידע מרתק, ומספקות לנו תשובות לשאלות שבעבר לא חלמנו למצוא. אפשר רק לדמיין איזה עוד מידע נוכל להפיק מהתגליות שעולות מן האדמה בעתיד".