המעבר שהתרחש מלווייתנים קדומים ללווייתנים מודרניים כולל תהליך מסקרן שנמשך כמה מיליוני שנים. בעוד שהלווייתנים חיו תחילה ביבשה, צאצאיהם הימיים המודרניים ידועים כיום כשחיינים מיומנים, המותאמים לחיים בים. כעת, גולגולת ושלד חלקי של מין לווייתן מוזר שהתגלו במרוקו, שופכים אור על מה שהתרחש לפני כ-40 מיליון שנים.
3 צפייה בגלריה
עצמות הגולגולת והשלד של הלווייתן, שנמצאו במרוקו
(צילום: Gingerich et al, 2022, PLOS ONE, CC-BY 4.0 (creativecommons.org/licenses/by/4.0/))
שלושה חוקרים, אחד מאוניברסיטת מישיגן, ושניים מאוניברסיטת קזבלנקה, מצאו במרוקו גולגולת ושלד חלקי, אותם הם מקשרים למין של לווייתן קדום. במחקר שפורסם בכתב העת PLOS ONE, פיליפ גינגריץ', איוב אמאן וסמיר זוהרי מתארים את המאובנים וכיצד הם קושרים יחד את האבולוציה של יצורים יבשתיים שהתפתחו והפכו ללווייתנים מודרניים. המאובנים שמצאו החוקרים תוארכו לתקופה של לפני כ-40 מיליון שנים (תקופת האיאוקן) וזוהו ככאלה הנמנים על משפחת הבסילוזאוריים - משפחה של לווייתנים עתיקים שהיו אמפיביים, שכן הם היו חיים על היבשה, אך פיתחו את היכולת לחיות גם במים, בין היתר בעזרת סנפירים.
כמו כן, מחקרים קודמים הצביעו על כך שהם חיו בסביבות מה שהן כיום אפריקה, צפון אמריקה ואירופה, כאשר בסופו של דבר (במהלך 5 מיליון השנים שלאחר מכן), הם התפתחו והפכו כאמור ללווייתנים מודרניים, בכך שרגליהם הקדמיות של הלווייתנים הקדומים הפכו לסנפירים, רגליהם האחוריות התכווצו בגודלן, זנבותיהם הפכו מגושמים יותר וכך סייעו להם בשחייה והנחיריים שלהם מוקמו גבוה יותר, על ראשיהם, כדי לסייע להם בנשימה על פני המים.
החוקרים ציינו מספר הבדלים במאובנים שמצאו בהשוואה לכמה סוגים של לווייתנים שהיו שייכים למין Antaecetus, כמו Pachycetus paulsonii ו-Pachycetus wardii. אותם הבדלים היו גדולים מספיק כדי להבין כי מדובר במין מאובן בפני עצמו, שזכה לשם Antaecetus aithai, כשהתכונה העיקרית שהבדילה אותו מהאחרים הייתה גולגולתו הקטנה יחסית.
החוקרים מציינים בנוסף כי למין החדש ישנן עצמות עבות וצפופות המרמזות על מבנה שרירי, אך גם על כך שהוא שחה באיטיות יחסית ולא היה זריז בתוך המים. כמו כן, קיימת תיאוריה לפיה תהליך התפתחותו מחיית יבשה ליצור ימי, הביא לכך שקיבולת הריאות שלו הייתה גדולה באופן יחסי. כל התכונות הללו יחד, הצביעו על כך שהמין הזה היה מבלה את רוב זמנו במים רדודים, בסמוך לקרקעית הים ובקרבה יחסית לקו החוף, כשהמראה החיצוני שלו דמה לתחש נהרות (פרת ים), שגם כן מבלה את רוב זמנו במים רדודים ובשטחי חוף ביצתיים. ההבדל העיקרי בין הלווייתנים לבין פרות הים, היה ההרכב התזונתי שלהם, משום שתחשי הנהרות המודרניים ניזונים מצמחים (בעיקר עשבי ים), בעוד שמיני ה-Antaecetus היו טורפים, והתבססו בעיקר על יצורים רכים שנעו באיטיות וחיו על או בסמוך לקרקעית הים, כך שסביר להניח כי היה על היצורים הקדומים לתפוס את טרפם באמצעות מארב, בשונה מטורפים שנדרשים לרדוף אחרי טרפם.
