לקרחונים שבאנטארקטיקה, היבשת הדרומית ביותר בכדור הארץ, יש תפקיד מכריע בעידן ההתחממות הגלובלית. על אף היותה היבשת הקרה מכולן, שרובה ככולה מכוסה קרח, חווה אנטארקטיקה אירועי אקלים קיצוניים, במה שמהווה אותות אזהרה לכל העולם. מרכז הנתונים הלאומי לשלג וקרח של ארה"ב (NSIDC) דיווח כי היקף קרח הים המינימלי באנטארקטיקה הגיע לפחות מ-2 מיליון קמ"ר - זו השנה השלישית ברציפות - רק 200 אלף קמ"ר יותר מהשיא השלילי של היקף קרח הים (1.79 מיליון קמ"ר), שנקבע ב-21 בפברואר 2023.
מהנתונים עולה כי כיסוי הקרח המינימלי לכל שלוש השנים היה הנמוך ביותר מאז החלו הרישומים לפני 46 שנים. עבור חוקרים שעוקבים אחר אנטארקטיקה, מדובר בסימנים מטרידים לכך שהיקף הקרח הימי - גורם מכריע בשמירה על תנאי אקלים יציבים ברחבי העולם - השתנה באופן בלתי הפיך.
אמנם להמסת קרח ים אין השפעה מיידית על מפלס האוקיינוסים, מכיוון שהוא נוצר על ידי הקפאת מי מלח שכבר נמצאים באוקיינוס, אולם יכולתו של הקרח הלבן להחזיר את קרני השמש לחלל - זאת בשונה ממי האוקיינוס הכהים יותר - הופכים את המסתו לקריטית בכל הנוגע להתחממות הגלובלית, שכן עלולה להתרחש בהיעדרו קטסטרופה אקלימית כלל עולמית.
"למרות המרחק הרב מכל חלק מיושב בכדור הארץ, הרי שמה שקורה באנטארקטיקה משפיע על כל העולם", אמר ל-AFP הגאולוג הפלנטרי מיגל אנחל דה פאבלו מאוניברסיטת אלקלה בספרד, בעודו נמצא בליווינגסטון, אי בקבוצת איי שטלנד הדרומיים שלחופי אנטארקטיקה, השוכן בין האי גריניץ' לבין האי סנואו.
מחקר שנערך אשתקד מצא שכמעט מחצית ממדפי הקרח של אנטארקטיקה - יריעות קרח צפות קבועות המחוברות ליבשה, אשר משמשות "מחסום" שבלעדיו הייתה מתרחשת עלייה חדה במפלס המים - הצטמצמו בנפחם ב-25 השנים האחרונות, ושחררו טריליוני טונות של מים לאוקיינוסים. לכך יש השלכות לא רק על פני הים, אלא גם על מליחות האוקיינוס ושינויי הטמפרטורה.
הראיות להשפעה של שינויי האקלים על הפשרת קרח הים באנטארקטיקה, פחות ברורים מאשר בקוטב הצפוני הארקטי, אך יחד עם זאת, מה שלא מוטל בספק הוא שהתחממות כדור הארץ המתמשכת, אשר נגרמת בין היתר כתוצאה מפליטות אנושיות של גזי חממה, תשפיע על דפוסים אלה בעתיד.
דה פאבלו, שהקדיש 16 שנים מחייו לחקר הקרח האנטארקטי, אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי ייתכן שכבר מאוחר מדי לעצור את המגמה הזו. "גם אם מקצבי החיים שיש לנו בחברות מערביות כיום ישתנו, הרי שהמסת הקרחונים לא תיפסק והפשרת האדמות הקפואות לא תיעצר, על כל המשתמע מכך. אנחנו החוקרים, מודאגים מאוד, מכיוון שאנחנו לא רואים כיצד יעלה בידינו לפתור את המשבר האקלימי בעצמנו. ככל שאנו שולחים אותות אזהרה שמטרתם להפוך את החברה האנושית למודעת יותר למצב, כך נראה שלא רק שלא שומעים בקולנו, אלא גם רואים בנו אנשים שרק מנסים לזרוע בהלה בקרב הציבור", הסביר דה פאבלו.
חוקרים מעריכים שהטמפרטורות העולמיות כבר חמות ב-1.2 מעלות צלזיוס ביחס לרמות הטרום-תעשייתיות, זאת בפזילה אל הסכם פריז משנת 2015, שם נקבע כי יש להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס, בין היתר באמצעות ריסון הפליטות המזהמות. "עלינו לשאול את עצמנו האם האופן שבו אנו חיים את חיי היומיום שלנו באמת שווה את זה, כי בסופו של דבר אנחנו הורסים את כוכב הלכת שלנו ומאבדים את המקום היחיד בו נוכל לחיות", סיכם דה פאבלו.
