בשבוע שעבר השלים המסוק-רחפן של סוכנות החלל האמריקנית, הפועל במאדים מאז אפריל 2021, 40 טיסות מוצלחות. בטיסה ה-40 טס המסוק-רחפן למרחק של 178 מטרים והטיסה עצמה נמשכה 92 שניות. המטרה הראשונית של נאס"א הייתה שכלי הטיס הראשון, המופעל בכוכב לכת אחר, ימריא למספר קטן של טיסות קצרות - אך Ingenuity ממשיך להדהים את החוקרים.
בריאיון ל-ynet radio התייחס איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, להישג של המסוק-רחפן ועל ההבדלים בין כלי טיס בכדור הארץ לאלו במאדים. "האטמוספרה של מאדים היא מאוד-מאוד דלילה, בהשוואה לאטמוספרה שלנו, היא מורכבת כמעט כולה מ-Co2, פחמן דו חמצני, אבל הצפיפות שלה היא בערך 1.5% מהאטמוספרה כאן. כלומר לטוס במאדים סמוך לפני הקרקע, זה בערך כמו טיסה בגובה 30 קילומטר מעל כדור הארץ, זה מחוץ לטווח הטיסה של רוב המטוסים והמסוקים שאנחנו מכירים כאן", הסביר נבו על המורכבות של הטיסה במאדים.
אז איך המסוק-רחפן פועל? העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי הסביר: "יש לו כמה טריקים. הוא מאוד מאוד קל, קצת יותר מקילו כל העסק שוקל. יש לו להבים יחסית מאוד גדולים, שמסתובבים במהירות מאוד גבוהה, וככה הוא מצליח לייצר גם באטמוספרה הזאת את העילוי הזה. לפני שנתיים לא ידעו אם הוא יצליח לרחף על מאדים או לא".
המסוק הוא חלק ממשימת מרס 2020, שנחתה במאדים בפברואר 2021 וכלל גם את רכב החלל "התמדה". הטיסה הראשונה של המסוק הייתה באפריל 2021. "אז הוא הוכיח שזה באמת אפשרי", אמר נבו. "המסוק הזה נועד לעשות משהו כמו חמש טיסות, ההערכה הייתה שהוא יעבוד בערך חודשיים, הוא כולו חשמלי ומקור החשמל שלו זה אנרגיה סולרית, יש לו קולט שמש קטן מעל הרוטור, אבל מאז הוא מחזיק מעמד כמעט שנתיים, שתי שנות ארץ, בערך שנה של מאדים".
על היתרונות של המסוק-רחפן הזעיר, פירט נבו: "הוא יכול לטוס כמה מאות מטרים, לסקור את השטח, לצלם את השטח, לאפשר למדענים לראות אלו דברים מעניינים יש בסביבה, לראות לאן ללכת, מה שלא תמיד אפשר לראות על פני השטח, ולעזור לתכנן את המסלול. כמובן אם יש מכתש גדול או צוק תלול שרכב השטח עלול ליפול אליהם, אז התמונות המקדימות שלו יכולות לתת התראה וכבר היום הם משתמשים בזה בתכנון המסלול. הטיסות שלו הן כולן אוטונומיות, המרחקים גדולים מידי כדי לשלוט בו ישירות, צריך לתכנן מאוד כל טיסה, בדיוק, כמה זמן, לאן, ואיזה מרחק. אלו טיסות מאוד קצרות, שום טיסה שלו לא הייתה יותר מ-3 דקות, בגובה הכי גבוה הוא הגיע ל-14 מטרים, וכל טיסה היא בסך הכל כמה מאות מטרים אופקיים בסך הכל, זה ממש מרחקים קטנים".
נבו התייחס גם למשימות מאוישות, שאולי יצאו בעשור הבא למאדים. "טיסה למאדים היא בין שישה חודשים לתשעה חודשים, תלוי בדיוק במרחקים בין הפלנטות", הוא הסביר. "אלו זמנים שבני אדם כמעט לא עשו בחלל, חוץ מבודדים בתחנת החלל הבינלאומית. אבל זה בחלל העמוק עם כל הסיכונים וההשלכות של זה, גם מבחינת החשיפה לקרינה ולסכנות אחרות, גם מבחינת המרחק מכדור הארץ, זאת בהחלט תהיה משימה מאוד מאתגרת לבני אדם.