(צילום: אסף חן)


קבוצה גדולה של לוויתנים ממין לווייתן מצוי נצפתה אוכלת סמוך ליבשת אנטארקטיקה, לראשונה מאז שהוגבל הציד באזור בשנת 1976. עכשיו מקווים החוקרים כי הלווייתנים יחזרו לאזור - ובגדול.
תצפיות האכלה שכאלה הן מרגשות ונדירות, וכשמדובר בקבוצה של 150 לווייתנים, עם תצפית שמגיעה ממסוק - זו ממש סיבה למסיבה. "מעולם לא ראיתי כל כך הרבה לוויתנים במקום אחד, הוקסמתי. זה היה מרגש", אמרה פרופ' בטינה מאייר, ביולוגית במכון אלפרד וגנר ומחברת שותפה למחקר.
ואלו לא חדשות טובות רק ללווייתנים, שהרי התאוששות האוכלוסייה שלהם עשויה גם לתמוך בהתאוששות של אורגניזמים ימיים אחרים באזור, סמוך לאי הפיל באנטארטיקה.
3 צפייה בגלריה
הלווייתנים ליד אנטארקטיקה
הלווייתנים ליד אנטארקטיקה
הלווייתנים ליד אנטארקטיקה
(צילום: ד"ר הלנר האר, מתוך המחקר)
ב"דיילי מייל" פורסם כי עד שנאסר ציד של לווייתנים מצויים לפני 46 שנה, כ-700 אלף לווייתנים ממין זה נתפסו על ידי דייגים.
הלווייתן המצוי הוא הלוויתן השני בגודלו בעולם אחרי הלווייתן הכחול. הזכרים של הלווייתנים המצויים מגיעים לאורך ממוצע של 25-19 מטר והנקבות באורך של 27-20 מטר. על פי הערכות, משקל של לוויתן מצוי בוגר באורך 25 מטר הוא כ-70 טונות.
ומתגלית נדירה על שפת המים, לתגלית נדירה בעומק הים. סרטון מרהיב של נקבת דיונון הנושאת את הביצים שלה, התפרסם בשבוע שעבר, ומאפשר לנו להביט על אחד מהרגעים הקסומים של הטבע - שמירה על צאצאים.
אחת האסטרטגיות של הדיונונים היא להגן על הביצים בבועה ענקית של ריר ג'לטין. אבל נקבת הדיונון מסוג Batthyteuthis נושאת את מאות הביצים שלה בזמן שהיא שוחה במים הקרים בעומק של כמעט 1,400 מטרים מתחת לפני הים – ומראה כזה, טוענים במכון המחקר מונטריי, לא נראה במחוזותיהם מ-2005.
3 צפייה בגלריה
הדיונון והביצים
הדיונון והביצים
הדיונון והביצים
(צילום: MBARI/YouTube)
מכיוון שדיונונים מתרבים רק פעם אחת בחיים לפני שהם מתים, זו כנראה אחת הפעולות האחרונות של האמא הזאת.
ולסיום – מה קורה שחוקרים מזהים חתיכה מקרום כדור הארץ, שגילה 4 מיליארד שנים? זה מה שקרה מתחת לאוסטרליה.
באמצעות טכניקה חדשה של לייזרים עדינים במיוחד, מדענים הצביעו במחקר חדש על פיסת קרום הארץ, בערך בגודל של אירלנד, שנמצאה מתחת למערב אוסטרליה, והשפיעה על האבולוציה הגיאולוגית של האזור לאורך מיליוני שנים.
3 צפייה בגלריה
(צילום: אוניברסיטת קרטין)
החוקרים משערים שהתגלית עשויה לספק רמזים לאופן שבו הפלנטה שלנו הפכה מבלתי ראויה למגורים – לאחת כזאת, אי שם לפני 4 מיליארד שנים, בזמן היווצרות הקרום. "זה מצביע על שינוי משמעותי באבולוציה של כדור הארץ. הקרום התייצב והחיים החלו להתבסס", אמר המחבר הראשי של המחקר מאוניברסיטת קרטין. אלא שהגילוי הזה לא אומר לנו דברים חשובים רק על העבר. יש לו חשיבות עמוקה להבנת משמעות החיים שלנו על כדור הארץ, ובעיקר – המסע שלנו לחיים גם על כוכבי לכת אחרים.
מבזק החדשות הטובות מתפרסם בימים ראשון, שלישי וחמישי