ארכיאולוגים חשפו באזור הסמוך לעיר איברה שבעומאן שלושה מטילי נחושת בני למעלה מ-4,300 שנה, בעת חפירה באזור בו שכן יישוב קדום. צוות המחקר שהה במדינה, שממוקמת בחלק הדרומי-מזרחי של חצי האי ערב, במשך שישה שבועות. החוקרים ערכו מחקר שטח שנעשה תחת פיקוח משרד המורשת והתיירות של עומאן. התגלית הנדירה והעתיקה שופכת אור על אורח החיים של תושבי האזור באותה העת.
מטרתם של החוקרים הייתה לתארך את היישוב ואז לחפור בורות בדיקה באדמה. בחפירות התגלו שלושה מטילי נחושת בני יותר מ-4,300 שנה. מדובר על ממצא נדיר ביותר, שהושאר בשוגג במקום שבו אותר, ככל הנראה על ידי התושבים שנטשו את היישוב, כשמשקלו של כל מטיל נע סביב 1.7 ק"ג.
היישוב שזוהה על ידי צמד הדוקטורנטים מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט, ג'ונאס קלוגה ואיריני בייזוולד, הוא מתקופת הברונזה הקדומה (בערך 2600-2000 לפנה"ס). בתקופה זו, נחשב האזור שבו שוכנת כיום עומאן לאחד מיצרני וספקי הנחושת החשובים ביותר עבור מסופוטמיה העתיקה, שם שוכנת כיום עיראק, בנוסף גם לתרבות עמק האינדוס שהייתה אחת מהתרבויות העירוניות הקדומות ביותר בעולם והשתרעה על האזור בו שוכנות כיום פקסיטן והודו. למעשה, באזור צחיח זה נכרו עפרות נחושת בשפע רב.
הנחושת נחשבה למצרך נחשק, כפי שתועד לא מעט על ידי טקסטים של כתב יתדות ממסופוטמיה. מכיוון שבדרך כלל מטילי נחושת עברו עיבוד נוסף על מנת לייצור מהם כלים וחפצים אחרים, הם נחשפו רק לעתים רחוקות בחפירות ארכיאולוגיות, על אחת כמה וכמה בכל הנוגע לגילוי של המטילים בישוב מתקופת הברונזה הקדומה.
מטילי הנחושת הם בעלי צורה פלנו-קמורה שהייתה אופיינית לתקופה, אשר נוצרה על ידי יציקת הנחושת המותכת לתוך כלי קרמי קטן שהיווה כור היתוך. באמצעות גילוי מטילי הנחושת, ניתן ללמוד עוד על תפקידה של עומאן ביחסי סחר בין-אזוריים בתקופת הברונזה הקדומה, וכן על טכנולוגיות עיבוד המתכות הידועות כבר אז.
התכת נחושת דרשה שימוש בכמות רבה של חומר בעירה, מה שכנראה היווה אתגר גדול באזור צחיח ודל בצמחייה כמו של עומאן. על כן, שאלות שנותרו פתוחות עבור החוקרים ועליהן הם ירצו לענות הן כיצד אנשים בתקופת הברונזה הקדומה הסתדרו נוכח המשאבים הדלים שהיו ברשותם והאם היה אפשרי עבורם להשתמש באותם אמצעים דלים באופן בר קיימא. כמה שברי חרס של כלי אחסון גדולים מתרבות האינדוס שהתגלו אף הם בעת החפירות של הצוות הגרמני, סיפקו חותמת לכך שאכן התנהלו קשרי סחר הדוקים בין היישוב שהתגלה בעומאן לבין תת היבשת ההודית. על כן, נראה שאפילו יישוב קטן וכפרי למדי במרכז עומאן היה חלק ממערכת של סחר בין-אזורית וחילופי סחורות.
