אחרי חודשים רבים של עיכובים ודיונים, אישר מינהל התעופה האזרחית בארצות הברית, ה-FAA, לחברת SpaceX לשגר את החללית הענקית סטארשיפ (Starship) מבסיס החלל של החברה בטקסס. טיסת המבחן הראשונה של הסטארשיפ למסלול סביב כדור הארץ תוכננה להתבצע כבר לפני כשלושה חודשים, אך התעכבה בשל דרישת מינהל התעופה לבחון את ההשפעות הסביבתיות הצפויות משיגורים של החללית על גבי הטיל הענקי Super Heavy. המינהל הציב לחברה רשימה של 75 דרישות בתחום הסביבתי, אך ויתר לה על הצורך לבצע סקר סביבתי נרחב, שהיה מעכב את השיגור בחודשים רבים, ואפילו בכמה שנים.
בין השאר דורש המינהל מהחברה לספק התרעה מוקדמת יותר על מועדי שיגור; לממן ביולוג שינטר את מצב החי והצומח באזור אתר השיגור בּוֹקָה צִ'יקָה; לתאם עם הרשויות פעולות לאיסוף פסולת מבתי גידול רגישים לאחר כל שיגור; ולהפחית את עוצמת התאורה באתר כדי למנוע פגיעה בבעלי חיים, כמו צבי ים. כמו כן הטיל המינהל הגבלות על סגירת הכביש הסמוך לאתר בזמן שיגורים.
אב טיפוס של ספינת החלל של SpaceX נוחת בשלום במאי אשתקד
(צילום: SpaceX)
בטיסת המבחן המתוכננת תנסה חברת SpaceX להנחית את טיל השיגור בצורה מבוקרת במפרץ מקסיקו, לא רחוק מאתר השיגור. החללית עצמה אמרה להשלים הקפה חלקית של כדור הארץ, ולנחות בים לא רחוק מחופי הוואי. החברה עדיין לא פרסמה את מועד השיגור המתוכנן, אם כי בעליה, אילון מאסק, אמר בעבר שהיא תהיה מוכנה לשיגור כחודשיים לאחר קבלת האישור. הסטארשיפ של SpaceX נבחרה להיות רכב הנחיתה שיביא את האסטרונאוטים האמריקנים אל פני הירח בתוכנית ארטמיס, ולטווח הרחוק יותר מתכנן מאסק לשגר באמצעותה בני אדם למאדים.
כך זה אמור להיות: סרטון הדמיה של שיגור ה-Starship לטיסת החלל הראשונה:
הלוויינים שהלכו לאיבוד
כישלון בשיגור של חברה פרטית אחרת הביא לאובדן שני לוויינים של סוכנות החלל האמריקנית, נאס"א. הלוויינים הזעירים שוגרו ממרכז החלל קנדי בפלורידה בטיל של חברת "אסטרה" (ASTRA). השלב הראשון של הטיל תפקד כשורה, אך המנוע של השלב השני כבה מוקדם מהצפוי, והלוויינים לא הגיעו למסלולם.
שני הלוויינים היו אמורים להיות הראשונים משישה שתשגר החברה במסגרת תכנית TROPICS של נאס"א למעקב מדוקדק יותר אחר התפתחותן של סופות הוריקן, כדי לשפר את הבנת התופעה ואת יכולות החיזוי. נאס"א שילמה ל"אסטרה" כשמונה מיליון דולר על הצבת ששת הלוויינים בחלל בשלושה שיגורים.
2 צפייה בגלריה
התחיל טוב, נגמר באובדן הלוויינים. השיגור של "אסטרה" ממרכז החלל קנדי השבוע
(צילום: NASASpaceflight LLC/Astra Space Inc)
חברת אסטרה, שהוקמה ב-2016, שיגרה בהצלחה לוויין מחקר בחודש מרץ, אבל בחודש שלפניו איבדה בשיגור כושל עוד ארבעה לוויינים של נאס"א. הכישלון השבוע מעמיד את הרקורד העגום שלה על שני שיגורים מוצלחים בלבד, לעומת שמונה כשלונות.
מרחיבים את השכונה
צוות חוקרים בינלאומי גילה שני כוכבי לכת סלעיים, דומים יחסית בגודלם לכדור הארץ, באחת ממערכות השמש הקרובות אלינו ביותר. הגילוי נעשה בעזרת טלסקופ החלל TESS, המחפש כוכבי לכת במערכות שמש אחרות. TESS מודד בדיוק רב את עוצמת האור של השמשות, ומחפש אחר שינויים מחזוריים שעשויים להעיד על כוכב לכת שחולף בינינו לבין אחת מהשמשות הרחוקות.
החוקרים, בהם האסטרופיזיקאי הישראלי אבי שפורר מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), איתרו את שני כוכבי הלכת סביב ננס אדום בשם HD 260655, כ-33 שנות אור מהשמש שלנו. כוכב הלכת הקרוב יותר לשמש שלו הוא בעל קוטר גדול פי 1.2 מכדור הארץ, והאחר גדול קצת יותר, פי 1.5 מהארץ.
שני כוכבי הלכת הם כנראה בעלי הרכב סלעי, אבל חמים מדי לקיום חיים כפי שאנחנו מכירים אותם. אף על פי שהשמש שלהם חלשה יותר משלנו, הם קרובים אליה מאוד, והטמפרטורה הממוצעת על פניהם נאמדת ב-435 מעלות צלזיוס בכוכב הלכת הקרוב יותר לשמש, ו-285 מעלות בשני. עם זאת, שניהם מועמדים מצוינים לקיומה של אטמוספרה, וקרובים אלינו מספיק כדי לאפשר מחקר של האטמוספרה, אם היא קיימת, בעזרת טלסקופ החלל ג'יימס וב, שאמור להתחיל בקרוב מאוד את פעילותו המחקרית.
"הגילוי עצמו הוא רק ההתחלה", אמר שפורר לאתר מכון דוידסון. "ההמשך יגיע בחקירות מפורטות יותר עם טלסקופים גדולים מהקרקע ובחלל. בגלל הקירבה אלינו, שתי הפלנטות החדשות, נותנות הזדמנות לחקור את האטמוספרה (אם היא קיימת) ואת המבנה הפנימי של פלנטות סלעיות".
חמים מאוד, אבל אולי יש להם אטמוספרות מעניינות. הדמיה של שני כוכבי הלכת במערכת HD 260655:
המפה המפורטת ביותר
סוכנות החלל האירופית פרסמה השבוע רשמית את מקבץ הנתונים החדש של טלסקופ החלל "גאיה" (GAIA), הממפה את שביל החלל בפירוט חסר תקדים. זהו מקבץ הנתונים השלישי של הטלסקופ, ששוגר בשנת 2013, והוא מספק נתונים מפורטים יותר מאי-פעם על 1.8 מיליארד כוכבים בגלקסיה שלנו, שביל החלב. הנתונים החדשים שפורסמו כוללים בין השאר נתוני מדידות מדויקות על הרכב האור של מאות מיליוני כוכבים, ומדידות מדויקות במיוחד של כתשעה מיליון מהם. כמו כן הם כוללים נתונים על כעשרה מיליון כוכבים בעלי בהירות משתנה, וגילוי של יותר מ-800 אלף מערכות בינאריות – שבהן שני כוכבים הסובבים זה סביב זה.
במחקר של "גאיה" מעורב גם צוות ישראלי מאוניברסיטת תל אביב, בהובלת שי צוקר וצבי מזא"ה. הצוות הזה חשף בעזרת הנתונים 41 כוכבי לכת חדשים במערכות שמש אחרות. "ליתר דיוק אלה מועמדים לכוכבי לכת, שהתגלו בעזרת מדידות השינויים המחזוריים שאנו רואים באור של הכוכבים", הסביר צוקר לאתר מכון דוידסון. "את הנתונים על שניים מהם השלמנו, במדידת המהירות הרדיאלית של הכוכבים שהם מקיפים. העבודה המשותפת עם תלמידי המחקר אביעד פנחי, אברהם ביננפלד וסהר שחף איפשרה לאמת שאכן מדובר בשני כוכבי לכת ענקיים, כמו צדק, אבל לוהטים משום שהם הרבה יותר קרובים לכוכבים שלהם".
איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
