בשיתוף המכללה האקדמית תל חי
איך מצמצמים את הפערים בין המרכז לפריפריה? עבור המשתתפים בוועידת אצבע הגליל ה-7, התשובה ברורה: הקמת אוניברסיטה בגליל המזרחי. לאחר החלטת ממשלה אי שם ב-2005, נראה כי הממשלה הנוכחית מקדמת את הנושא, על רקע הכנסתו להסכמים הקואליציוניים. איך הופכים את החזון לפעולה?
ועידת אצבע הגליל, שנערכה ב-25.4.22 בפעם השביעית במכללה האקדמית תל חי, אירחה גורמי ממשל בכירים, ראשי רשויות מקומיים, אנשי אקדמיה, נציגי עמותות וגורמים עסקיים מובילים, אשר דנו בדרכים לשיפור איכות החיים של תושבי הגליל ופיתוח האזור כולו.
"אוניברסיטה קום תקום בגליל המזרחי"
שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון, אמרה בדברי הברכה שלה כי "היו השקעות באזור בעבר אך הן לא הצליחו ליצור עוגן באזור. אנחנו יודעים שהדבר היחיד שיעשה את זה הוא אוניברסיטה. השאלה היא לא 'האם' אלא 'איך'- אוניברסיטה קום תוקם בגליל המזרחי".
שר החקלאות ופיתוח הנגב והגליל עודד פורר, אמר כי החזון הוא לא לחבר את הגליל למרכז אלא להפוך את הגליל למרכז בפני עצמו, בו התושבים מקבלים את אותם שירותים שמקבלים התושבים בתל אביב. בכל הנוגע לדיונים של קבינט הגליל והנגב של שרי הממשלה ומציאת המסגרת התקציבית למטרה, אמר השר פורר כי "התקציב הוא לא מה שימנע הרמה של אוניברסיטה בגליל".
פרופ', דורון לביא, דיקן הפקולטה למדעי החברה והרוח במכללה האקדמית תל-חי, אמר כי "אנחנו בהזדמנות הטובה ביותר אי פעם להקים בגליל המזרחי אוניברסיטה שתעשה את השינוי הגדול הזה". פרופ' לביא הזכיר את העובדה המצערת כי בכל שנה עוזבים את הגליל 2,000 תושבים נטו, והציג נתונים המראים על פערים של יותר מ-20% ברמת השכר בהשוואה בין המרכז לצפון.
על פי המחקר של חברת פארטו, בה הוא שותף, פרופ' לביא אמר כי אוניברסיטה תעסיק ותיתן מענה לסטודנטים, סגל ומחקר, "אך בעיקר תקים אקו-סיסטם, יצירת מארג תעסוקתי איכותי שיביא לסטודנטים תעסוקה איכותית, ישאיר אותם באזור להקים משפחות ובסוף ימנף את כל האזור". פרופ' לביא הבהיר כי לאוניברסיטה יש אימפקט כפול, המייצר עבודה מצד אחד ומצד שני גם את התעשייה שרוצה את הסטודנטים האיכותיים שהופכים להיות בוגרים.
"על כל משרה באוניברסיטה נוצרות 3 משרות בסביבה שלה"
במחקר שהציג פרופ' לביא, אשר בחן 3 אוניברסיטאות שהוקמו באזורי פריפריה בדרום אפריקה, וויילס והולנד, "עולה מהנתונים אימפקט גדול, תעסוקה איכותית, משיכה של תעשייה איכותית ובסופו של דבר עלייה בתעסוקה ובפריון. על כל משרה באוניברסיטה נוצרו 3 משרות בסביבה שלה, על פי הנתונים האמפיריים".
גם מבחינת עלויות, פרופ' לביא הציג נתונים המראים על תוספת כלכלית ותועלת ישירה לאזור הגליל בהיקפים של מיליארדי שקלים, עם יחס עלות-תועלת של 3 ל-1 מצד המדינה. "כלומר, על כל שקל של השקעה מצד המדינה, היא מקבלת 3 שקלים של הכנסה לאזור". מבחינת התושבים, על פי ההערכות של פרופ' לביא, תושבי האזור יעלו את רמת ההכנסה ב-10%. לסיכום אמר פרופ' לביא כי "לא יצטרכו רכבת למרכז אלא רכבת לצפון, כי הישראלים יבואו לעבוד כאן באזור".
"לממשלת ישראל יש חובה להגיד שיש אינטרס לאומי שבגליל תהיה אוניברסיטה. זו ציונות"
פרופ' אוריאל רייכמן, מייסד האוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל, סיפר בדבריו על המסע שלו לצד שמעון פרס ז"ל לקידום הקמת מוסד אקדמי אוניברסיטאי בגליל, על הקשיים מול סמכות הוות"ת והפוליטיקה שבדרך להגשמת החזון, ובנוסף על האתגרים מולם עמד בהקמת האוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל.
באשר להקמת אוניברסיטה בגליל, אמר פרופ' רייכמן כי הוא ממליץ למכללה לבקש להעניק תארי דוקטורט כבר עכשיו, כדי ליצור מצב קיים בשטח, במקביל למרדף אחרי ההכרה הרשמית בתור אוניברסיטה מן המניין. "יש חובה לממשלת ישראל להגיד שיש אינטרס לאומי שבגליל תהיה אוניברסיטה", אמר פרופ' רייכמן. "זה לגיטימי וזו ציונות".
לדבריו, "ההישגים של מכון המחקר מיגל והפקולטה למדעים בתל-חי מספיקים להענקת דוקטורט- ומשם זה מנוף להפיכה לאוניברסיטה. אנחנו נמצאים לקראת שבירת הקרטל האוניברסיטאי".
"לא צריך למשוך משפחות לאזור - צריך להשאיר את הסטודנטים שיקימו כאן משפחות"
בראיונות עם אטילה שומפלבי מ-ynet שנערכו במקביל לפאנלים, אמר פרופ' לביא כי "85% מהסטודנטים רוצים להישאר בצפון, מתאהבים בצפון, איכות החיים פה גבוהה. הבעיה היא תעסוקה איכותית במקום. אם נהיה אוניברסיטה, נמשוך עסקים שצריכים את הבוגרים. לא צריך למשוך משפחות לאזור- צריך להשאיר את הסטודנטים, הם יקימו משפחות, זה צריך להיות המוקד שלנו".
דוד זגדון, מנכ"ל מיגל מכון למחקר מדעי בגליל, אמר כי "דוקטורנטים שנשארים כאן בונים את חייהם, וזה לא סתם. הם כבר לא סטודנטים רווקים שבאים וחוזרים למרכז. הם כבר עם משפחות, מתחילים לכתוב את סיפור חייהם כאן. זו לא ניידות זמנית וזה בסיס למשוך עוד אנשים, לא רק שיישארו באקדמיה אלא שימצאו את עצמם בתעשייה המקומית".
אריק דיין, יו"ר הועד המנהל של המכללה האקדמית תל- חי, הוסיף כי "המטרה היא לא האוניברסיטה לכשעצמה, אלא תעסוקה, מגורים, איכות חיים. הבנות שלי שנולדו פה, אני רוצה שיישארו פה. כל חוקר שמגיע, יש סביבו מיליון דולר של השקעה, עוד חוקרים, מסטרנטים. זו הציונות האמיתית".
בני בן מובחר, ראש המועצה האזורית מבואות החרמון אמר על מכללת תל-חי כי "המכללה היא קונצנזוס שראשי הרשויות מחבקים ומוקירים. יש הסכמה ממקום של אקוסיסטם ולא אגוסיסטם. ורואים בגליל את התוצאה".
6 צפייה בגלריה
פרופ' אוריאל רייכמן, הני בן מובחר, אלי כהן ושרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון
(צילום: המכללה האקדמית תל-חי )
אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה, הוסיף כי "שנים מדברים איך לפתח את הגליל, מחפשים פתרונות. הפתרונות עד כה היה לזרוק דגים, להוסיף תמריץ, לתת הטבות מס. אנחנו לא רוצים יותר דגים, אלא את החכה. אנחנו יודעים לדוג לבד. אוניברסיטה בגליל היא הרבה מעבר לאקדמיה - זה מפעל עוגן הכי טוב שיכול להיות. בתחומי הפודטק והאגרוטק, למשל, יש לגליל יתרון כבר עכשיו שאין בשום מקום אחר בעולם".
בנוסף לנאומים, להרצאות ולראיונות, הועידה כללה הרצאה של פרופ' אוריאל רייכמן על הקמת אוניברסיטה בגליל, טקס הנצחה וחלוקת מלגות על שם אלעד ארליך ז"ל, הרצאה של ד"ר אסתר לוצאטו על תפקידה של המנהיגות האזורית בקידום האוניברסיטה בגליל והחתמה חגיגית של ראשי הרשויות על אמנה לקידום הנושא. שלושה מושבי תוכן נוספים בוועידה עסקו בפיתוח כלכלי, השפעת האקדמיה על מצב הבריאות בגליל ותפקידה של קהילת הסטודנטים בעיצוב מדיניות לאומית ומרחבית.
בשיתוף המכללה האקדמית תל חי
