סשה דנץ', לפני תחילת אתגר הקפת בריטניה
מדענית שמכונה "הברבור האנושי" וריחפה ברחבי בריטניה במצנח ממונע נפצעה קשה בתאונה אווירית, שבה נהרג חבר בצוות הסיוע שלה. סשה דנץ' נפלה מהשמיים במהלך מסע של 4,600 ק"מ, אחרי שהתנגשה באיש צוות שלה. בתאונה נהרג איש הצוות דן ברטון, בן 54, שהיה במצנח ממונע אחר. דנץ', בת 43, אושפזה בבית חולים.
הביולוגית שנפצעה היא קרובת משפחה של השחקנית האגדית ג'ודי דנץ' שמימנה חלק ממסעותיה ובהם גם את האתגר האחרון. היא קיבלה את הכינוי "הברבור האנושי" לאחר שהעלתה את המודעות לירידה במספר הברבורים בעת שטסה מהאזור הארקטי ברוסיה אל בריטניה, לפני חמש שנים. דנץ' גם קבעה שיא עולם באותה שנה, 2016, כשהייתה לאישה הראשונה שחצתה את תעלת למאנש במצנח ממונע.
דנץ' וברטון ניסו להשלים את הקפת בריטניה כחלק מאתגר להעלאת מודעות להתחממות כדור הארץ. השניים היו בשלבים האחרונים של המסע שלהם, כשאירע האסון. הם החלו לטוס מסביב לבריטניה במצנחים ממונעים באנרגיה ירוקה, לקראת ועידת האקלים שאמורה להתקיים בנובמבר בגלזגו.
בתמונה האחרונה שצילם ברטון ושיתף בפייסבוק, בסביבות 8 בבוקר בשבת, נראים עננים מעל גבעות בכפר טונג שבסקוטלנד. בסביבות 16:45 באותו יום הוזעקו כוחות ההצלה לאזור ההתרסקות. מותו של ברטון נקבע במקום. דנץ' הובהלה לבית חולים, אך היא אינה בסכנת חיים.
דנץ', אוסטרלית במקור המתגוררת בבריסטול שבבריטניה, היא היו"ר של עמותת "שימור ללא גבולות". בעמותה אמרו כי השניים היו "מאוד מנוסים" בטיסה במצנח ממונע, וציינו כי בעקבות הטרגדיה האתגר הופסק.
דנץ' מוכרת ברחבי העולם עקב מחקריה ומסעותיה בעקבות ציפורים נודדות. לאחרונה, עם זאת, החלה להתמקד בהתחממות כדור הארץ לאחר שבית משפחתה בסידני עלה באש במהלך שריפות היער בשנה שעברה.
המחקר שהביא לה הכרה עולמית התקיים כאמור ב-2016. במחקר שדה חסר תקדים בהיקפו טסה דנץ' 7,000 קילומטר במצנח ממונע במשך שלושה חודשים, כדי להבין מדוע מתמעט מספרם של ברבורי הטונדרה של סיביר, שנמלטים לבריטניה מדי סתיו מהחורף הקפוא של רוסיה. דנץ' עצרה ב-11 מדינות, חקרה את אתגרי הנדידה ונפגשה עם קהילות הציידים המקומיות. היא גילתה פצעי ירי על גופם של רבים מהברבורים שהגיעו לאנגליה.
"תמיד נחתתי בכל מקום שראיתי בו ציידים לאורך המסלול שלי, ודיברתי איתם", אמרה דנץ' בריאיון שנה אחר כך ל"מוסף כלכליסט". "בחלק מהמקומות ילדים בגיל 9 כבר יוצאים לציד, כדי לעזור להאכיל את המשפחות שלהם. הייתי נוחתת, תשושה בדרך כלל, עם עיניים אדומות ודומעות מקור. אנשים קיבלו אותי בהפתעה, אבל בסופו של דבר שאלו את שלוש השאלות שקיוויתי לשמוע: 'מאיפה הגעת?', 'זה לא מסוכן?' ו'האם אני יכול לעזור?'. זה היה מצוין בשבילי כי כך מצאתי את עצמי עד מהרה יושבת איתם ליד שולחן, שותה מרק או תה חם, ומספרת להם את סיפורם של הברבורים".
דנץ' הדגישה כי לא ניסתה לשכנע אף אחד להפסיק לצוד, במיוחד באזור סיביר, שבו ציד נחוץ להזנת המשפחה. ממחקרה הסיקה דנץ' שהברבורים הסיביריים סובלים לא רק מציד יתר, אלא גם מכך שבתי הגידול הלחים, החיוניים לקיומם, הולכים ומתמעטים לאורך מסלול נדידתם - ומכך שבעיית ההתחממות הגלובלית קשה יותר לפתרון.
