השרה להגנת הסביבה עידית סילמן בכנס בחירייה
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, התייחסה הבוקר (יום ד') לפרסום לפיה היא נפגשה לאחרונה עם קבוצה של מכחישי משבר האקלים. "כשרה אפגש עם מי שאני רוצה ומעוניינת. אפגש עם כל מי שמעוניין לחלוק את הדעה שלו", היא אמרה בכנס השנתי השישי לטיפול בפסולת ע"ש דני שטרנברג של איגוד ערים דן לתברואה, שנערך בפארק המחזור חירייה. בכנס גם נכך מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שאמר בין השאר כי "כמבקר, תחום הגנת הסביבה הוא מרכזי. אכיפה סביבתית הוא כלי שאם לא נעשה בו שימוש - לא נגיע להישגים".
ב"הארץ" פורסם בשבוע שעבר כי סילמן ומנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, נפגשו עם קבוצה מהפורום לרציונליות סביבתית, שעמה נמנים אנשים הידועים כמכחישי משבר האקלים. הפגישה עוררה ביקורת רבה, כיוון שהשרה להגנת הסביבה, שתפקידה בין היתר להציע פתרונות להתמודדות עם משבר האקלים, נפגשה עם כאלו המציגים עמדה המנוגדת לחלוטין מרוב המדענים.
השרה סילמן התייחסה בדבריה גם לסעיף בהסכם הקואליציוני עם ש"ס, לפיו תועבר הקרן לשמירת הניקיון לשליטת משרד הפנים. "קרן הניקיון תישאר אצלינו בעזרת ה' וגם בעזרתכם". ההצעה הייתה בסדר היום של ישיבת הממשלה, שהתקיימה ביום ראשון, אך היא הוסרה ממנו ברגע האחרון. מדובר בקרן, שהוקמה ב-1984, ונועדה לרכז אמצעים כספיים לשמירה על איכות נאותה של הסביבה, ובכלל זה לשמירה על הניקיון, למניעת השלכת פסולת וטיפול בפסולת, למיחזור ועוד. לפי מבקר המדינה, נכון לסוף שנת 2020 הצטברו בקרן למעלה מ-3 מיליארד שקלים.
בהמשך דבריה התייחסה השרה להגנת הסביבה לפעילות משרדה. "המשרד שלי הוא המחבר בין כולנו, כל גווני האוכלוסייה למטרה נעלה לנו ולדורות הבאים", היא אמרה. "הטיפול בפסולת היא האסטרטגיה המרכזית של המשרד להגנת הסביבה. אין ספק שאת הרגלי הצריכה של כולנו אנחנו צריכים לדעת לנהל. ומצד שני, צריך לטפל בפסולת. אנחנו שוקדים על מודל לטיפול".
סילמן הוסיפה כי "הנתונים מראים לנו איך האקלים משתנה, ואנחנו עדים לפגיעה עמוקה במערכות האקולוגיות. אם לא נבלום את המשך פליטת גזי החממה, תהיה פגיעה. בהובלת המדינות המפותחות - עוברים לכלכלה מפחיתת פליטות. בתקופה הקצרה שלי הספקתי להפגש עם ארגונים. ראיתי אנשי חזון, ואמרתי להם שעבודה משותפת היא המפתח למציאת פתרונות. זה יוצר חלון הזדמנויות. גם עבור שינויי האקלים".
על תחום הפסולת, היא אמרה: "משק הפסולת בישראל במשבר עמוק, ואנחנו באנו לבצע שינוי. את זה אני רוצה לשנות במעשים ולא בכתיבת אסטרטגיות חדשות. היום 80 אחוז מהפסולת מוטמנת. שיעורי המחזור נמוכים משמעותית לעומת ה-OECD. כאשר פסולת אורגנית נפלטת, היא פוגעת. כדי לצמצם את פליטות המתאן, אנחנו צריכים לצמצם פליטה של פסולת. חייבים לקדם הקמת מתקנים. אני והצוות מחוייבים לכך".
מבקר המדינה: "חצי מהכספים של קרן הניקיון הועברו לאוצר שלא בהתאם לחוק"
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן נאם בהמשך הכנס ואמר כי "כמבקר, תחום הגנת הסביבה הוא מרכזי. אכיפה סביבתית הוא כלי שאם לא נעשה בו שימוש - לא נגיע להישגים. הביקורת לא צריכה בהכרח לעסוק בליקוי, אלא במה הסיכון העתידי".
בעניין קרן הניקיון, אמר המבקר: "במקום שהמשרד להגנת הסביבה ישקיע את הכספים במטרות שלשמן הקרן הוקמה – כספי הקרן הפכו להיות 'הקופה הקטנה' של משרד האוצר. חצי מכספי הקרן (1.66 מיליארד) הועברו לאוצר, שלא בהתאם לחוק. לפי אומדן שערכנו, אילו כספי הקרן היו מושקעים – ניתן היה להכניס לקרן עוד קרוב למיליארד שקל בעשור".
אנגלמן הוסיף: "כפועל יוצא מכך, שיעור ההטמנה של פסולת בישראל היה ב- 2019 77%, כמעט פי שניים למול שיעור ההטמנה במדינות ה- OECD שעמד רק על 42%. ומשנת 2007 עד 2019 ירד שיעור ההטמנה ב- 3% בלבד. המשמעות היא כישלון רב שנים של פעילות קרן הניקיון והדבר חייב להשתנות. אני מבקש לקרוא מכאן לשרי האוצר והגנת הסביבה ועתה גם לשר הפנים – השתמשו בכספי הקרן לצמצום הפסולת המוטמנת ולעמידה ביעדי הקמת הקרן. מס ייעודי שגובים מאזרחי ישראל לא צריך להיות בשיטת 'עשה מה שאתה רוצה'".
סוגיה נוספת שהתייחס אליה המבקר היא חוק הפיקדון. "פרסמו דוח על יישום החוק. הראנו שיעד מחזור בקבוקים לא הושג. כל עוד המחזור לא יהיה נגיש לציבור הרחב, ישראל לא תצליח למחזר. המלצנו על התקנת מכונות אוטומטיות. אני ממליץ לשרה להתקין מתקני איסוף מחזור נגישים. מחזור לא נגיש משאיר את הציבור אדיש. הייצור של החומרים הממוחזרים צריך להיות במדרג הגבוהה. גם את חומרי המחזור, חשוב שהמשרד יוודא שהם הולכים לאתרים. הראנו בדוח איך יש פערים במידת המיחזור ברשויות השונות. פה, פעולות הסברה צריכות להיות ממוקדות. ההמלצה שלנו היא למקד את פעולות ההסברה בהן שיעורי המחזור הוא נמוך יותר", אמר.
גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דיבר בסוף הכנס על אסטרטגיית המשרד לניהול פסולת: "אנחנו לא הולכים לכתוב אסטרטגיה חדשה, כי יש דברים שברור שצריך לעשות. צריך להגדיל את המתקני המיון, להקים מתקני קומפוסט והשבה. ובכולם צריך להכין תשתית שתאפשר לשוק להתקיים מבחינה רגולטורית. בחוק ההסדרים יהיה פרק של פסולת, אך הוא יהיה מאוד רזה".
לדבריו, "הקושי להקמת מתקנים הוא בכך שאין היום מודל פיננסי שתומך בהם. אנחנו בודקים איך אפשר לייצר מודל רב שנתי שנותן תשלום קבוע, ומקווים שביום חמישי בהחלטת הממשלה תהיה בחוק ההסדרים תבנית שתאפשר. אנחנו חייבים להקים מתקנים, ועובדים על כך. כמו כן, אנחנו רואים את השלטון המקומי שותף מרכזי".
