מחקר חדש של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצא כי ישנו קשר ישיר בין מועד פרסום אקדמי ראשון של סטודנטים וסטודנטיות לרפואה ובין הצלחתם המקצועית העתידית. מטרת המחקר, שנערך במסגרת בית הספר לרפואה באוניברסיטה, הייתה לבדוק את ההשפעה של פרסום עבודת הגמר של הסטודנטים והסטודנטיות בתוך שנתיים מסיום הלימודים על עתידם המקצועי כרופאים ורופאות.
המדגם כלל את 556 בוגרי בית הספר לרפואה ג'ויס ואירווינג גולדמן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שסיימו את לימודיהם בין השנים 1993 ו-2003 וקיבלו רישיון לעסוק ברפואה בישראל. במסגרת הלימודים לקבלת תואר נדרשים הסטודנטים לבצע עבודת התנסות מחקרית בהנחיה של סגל הפקולטה.
ההתנסות יכולה להיות בכל תחום מדעי, החל ממחקר בסיסי דרך מחקרים קליניים, עבודות אפידמיולוגיות או איכותניות. העבודה מתבצעת במקביל להתנסות הקלינית בשנים המתקדמות של לימודי רפואה, ובסיומה על הסטודנטים להגיש את העבודה להערכה של ועדה פנימית או לחילופין לפרסם בעיתון מדעי נחשב. המדגם נבחר משנים אלו כיוון שהוא מייצג רופאים אשר כיום נמצאים בנקודת שיא הקריירה שלהם. באוניברסיטת בן גוריון הדגישו כי כל בתי הספר לרפואה בישראל דורשים תזה של מחקר במסגרת דרישות הסיום.
ממצאי המחקר מראים כי בוגרים ובוגרות אשר פרסמו מוקדם יותר מחקר, זקפו לזכותם הצלחות בתחומי האקדמיה והפרקטיקה, בנוסף להגעה לתפקידי ניהול בכירים כעבור 20-15 שנה. במסגרת המחקר נאסף מידע על הפרסומים של הבוגרים - מועד הפרסום, סיווג כתב-העת שבו הופיעו, סטטוס המומחיות שלהם ובמה התמחו. כמו כן נבחן הרזומה שלהם. כך לדוגמה, שיעור המחברים הראשונים והאחרונים היה גבוה משמעותית בקרב גברים בהשוואה לנשים (58.7% לעומת 42.4%). כמו כן, תפקידים ניהוליים היו נפוצים יותר בקרב רופאים לעומת רופאות (28.4% לעומת 14.6%). יתר על כן, 90.3% מהנשים שהיו בתפקיד ניהולי פרסמו מספר מאמרים אקדמאיים דומה בשיעור לגברים.
"זהו מחקר שמדגים קשר ארוך טווח בין הצלחה בפרסום מחקרי מוקדם לבין מה שמגדיר הצלחה באמצע טווח הקריירה של רופאים. ניתן להסיק כי פיתוח ארגז כלים בשלב מוקדם בקריירה מהווה קרש קפיצה להמשך, אף לקידום ניהולי. מחקר זה, לדאבוני כמו רבים לפניו, הראה כי עוד ישנו עיכוב בהצלחה בפרסום ובקידום במהלך הקריירה, בקרב המגדר הנשי. מוסד לימודי אשר יחתור לאיתור גורמים לפער בקרב סטודנטיות לרפואה בשנים מוקדמות יתכן ויחולל שינוי במציאות הקיימת", הסבירה ד"ר לימור ימית תבו.
אחת מהמסקנות העיקריות של המחקר היא שיש צורך לאתר חסמים המעכבים פרסום מוקדם במיוחד בקרב סטודנטיות ולבנות תוכניות לעידוד פרסום מוקדם. לדברי מובילי המחקר, על המוסדות האקדמאיים להקצות משאבים, בעיקר בזמן ובמאמץ של חברי הסגל, על מנת ללוות את הסטודנטיות והסטודנטים בתחילת דרכם ולסייע להם לפרסם פרויקט מחקר במהלך לימודי רפואה או מיד לאחר סיום הלימודים.
לדברי החוקרים, פרסום מוצלח של פרויקט המחקר הראשוני בתחילת דרכו של הרופא הוא ככל הנראה קרש קפיצה המשפיע על עמדות אקדמיות וניהוליות עתידיות. למרות שרק מחצית מהסטודנטים לרפואה בשנים א' וב' מאמינים שמחקר יהיה בעל ערך עבורם, המחקר מציע כי פרסום מוקדם עשוי לתרום לקריירה המחקרית והאקדמית שלהם גם בהיעדר קריירה של אקדמאית.
"אין לנו ספק שיש קשר חזק בין מחקר ורפואה ואנו מראים שיש קורלציה בין הצלחה אקדמית מוקדמת והצלחה מקצועית עתידית בעולם הקליני", אמר ד"ר ליאור נשר, ממובילי המחקר. "אנו רואים פער בין בוגרות לבוגרים ויש צורך לאתר את החסמים המובילים לפער זה ולהתייחס אליהם".
המחקר בוצע על ידי ד"ר לימור ימית תבו, בוגרת בית-הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, והוא נעשה בהנחייתם של ד"ר ליאור נשר, פרופ' דן גרינברג, פרופ' יוסף חביב ופרופ' קלריס ריזנברג, חברי סגל הפקולטה למדעי הבריאות.
