330 כלי אבן שהתגלו בקניה ומתוארכים לתקופה שלפני 2.9 מיליון שנים, שופכים אור על ההומינינים שהשתמשו בהם לראשונה, כדי לשחוט בעלי חיים גדולים ולאכול את בשרם, אך גם לכתוש מזון צמחי שסייע להם באכילה.
5 צפייה בגלריה
כלי האבן שנחשפו בחפירות שבוצעו באתר נייאנגה שבמערב קניה
(צילום: T.W. Plummer, J.S. Oliver, and E. M. Finestone, Homa Peninsula Paleoanthropology Project)
לאורך גדות אגם ויקטוריה, הגדול בסדרת האגמים הגדולים של אפריקה - המשתרע על פני שטחן של אוגנדה, טנזניה וקניה, השתמשו הקדמונים שחיו לפני כ-2.9 מיליון שנים בכמה מכלי האבן העתיקים ביותר שנמצאו אי פעם, כדי לשחוט היפופוטמים ומיני אנטילופות ולכתוש חומרים מן הצומח. כך עולה ממחקר חדש שהובילו מדענים מהמוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע במכון סמית'סוניאן וממכללת קווינס קולג'. ממצאי המחקר, שפורסם בכתב העת Science, מהווים לא רק את העדות העתיקה ביותר לתרבות האולדובאית - מסורת סיתות כלי אבן פרהיסטורית - אלא גם את העדות העתיקה ביותר לצריכת מזון מן החי על ידי הומינינים, שהתבססו בתזונתם באותה העת על בעלי חיים גדולים.
החפירות באתר נייאנגה (Nyayanga) שבמערב קניה, הובילו בין היתר למציאת זוג שיניים טוחנות השייכות לקרוב משפחתו האבולוציוני של המין האנושי פראנתרופוס, במה שהפך לשרידים המאובנים העתיקים ביותר של סוג הומינינים קדומים אלה שחיו ביבשת אפריקה, אך גם עורר תהיות לגבי זהות יצרן כלי האבן שנחשפו שם. "ההנחה הרווחת בקרב החוקרים היא שרק הסוג הטקסונומי אדם, אליו משתייך המין האנושי של ימינו, מסוגל היה לייצר כלי אבן", אמר הפלאואנתרופולוג פרופ' ריק פוטס מהמוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע במכון סמית'סוניאן. "אבל מציאת שרידי פראנתרופוס לצד כלי האבן הללו מערערת את ההנחה הזו".
5 צפייה בגלריה
שרידי שלדי היפופוטמים מאובנים וחפצי אבן של התרבות האולדובאית, אשר התגלו באתר נייאנגה שבקניה
(צילום: T.W. Plummer, Homa Peninsula Paleoanthropology Project)
כלי האבן העתיקים נמצאו במרחק של יותר מ-1,200 ק"מ דרומית-מערבית מהמקום שבו התגלו כלי האבן של התרבות האולדובאית - שנחשבו עד כה לעתיקים מסוגם - כלים בני 2.6 מיליון שנים שנחשפו בלדי-ג'רארו (Ledi-Geraru) שבאתיופיה, כך שממצאי האתר בקניה גם מהווים עדות למקורותיה המוקדמים ביותר של התרבות האולדובאית וגם מרחיבים את טווח השימוש בכלי האבן. יתר על כן, לא ניתן היה לקשור את כלי האבן מהאתר באתיופיה לשימוש מסוים, מה שהוביל לספקולציות לגבי השימושים המוקדמים ביותר של ערכת הכלים האולדובאית.
באמצעות ניתוח של דפוסי הבלאי בכלי האבן ועצמות בעלי החיים שהתגלו בנייאנגה, הראה צוות המחקר כי כלי האבן הללו שימשו את הקדמונים לעיבוד מגוון רחב של חומרים ומזונות, כולל צמחים, בשר ואפילו מח עצם. ערכת הכלים של התרבות האולדובאית כוללת שלושה סוגים של כלי אבן: מקבת אבן, אבני ליבה ושבבי אבן. "הכלים הללו כותשים טוב יותר מאשר שיניו הטוחנות של הפיל וחותכות טוב יותר מאשר ניבי האריה", הסביר פוטס. "טכנולוגיית התרבות האולדובאית פיתחה מערכת שיניים חוץ גופית חדשה לגמרי, שפתחה מגוון חדש של מאכלים בסוואנה האפריקנית בפני אבותינו".
5 צפייה בגלריה
השן הטוחנה העליונה (מימין) והשן הטוחנה התחתונה (משמאל) שהתגלו בחפירות שבוצעו באתר נייאנגה שבקניה
(צילום: T.W. Plummer, J.S. Oliver, and E. M. Finestone, Homa Peninsula Paleoanthropology Project)
פוטס ותומס פלאמר, עמיתו מקווינס קולג', הגיעו לראשונה לאתר הקנייתי, לאחר ששמעו על מספר רב של קופים מאובנים דמויי בבון בשם תרופיתקוס אוסוולדי (Theropithecus oswaldi), שנמצאו לצד שרידי אבות קדמונים אנושיים. לאחר ביקורים רבים במדינה הקרויה על שם הר קניה שמצוי בשטחה, אדם מקומי בשם פיטר אוניאנגו הציע להם לבדוק מאובנים וכלי אבן מהאתר נייאנגה, שזכה לשמו הודות לחוף סמוך.
החל משנת 2015, סדרה של חפירות בנייאנגה הובילה לאיתור של 330 כלי אבן, 1,776 עצמות של בעלי חיים ושתי שיניים טוחנות שזוהו כשייכות לפראנתרופוס. כלי האבן היוו פריצת דרך טכנולוגית מתקופת האבן, שכן בהשוואה לכלי האבן האחרים היחידים שידוע שקדמו להם - קבוצה של כלים בני 3.3 מיליון שנים שנחשפו בשנת 2011 באתר בשם לומקווי 3 (Lomekwi 3) לחופי אגם טורקאנה בקניה, אשר שויכו לתרבות הלומקוויאנית - כלי התרבות האולדובאית היו משודרגים ומתוחכמים יותר. הסיבה לכך הייתה שכלי התרבות האולדובאית יוצרו באופן שיטתי ולעיתים קרובות עוצבו תוך שימוש ב"יד חופשית", להבדיל מהכלים הלומקוויאנים, שנוצרו על ידי שימוש בסלעים נייחים גדולים כסדנים, מה שהוביל ליצירת כלים גדולים יותר, גסים יותר ובעלי מראה אקראי יותר מאשר הכלים האולדובאים. עם הזמן, ערכת הכלים של התרבות האולדובאית התפשטה בכל רחבי אפריקה ואף מחוצה לה, כשהיא לא הוחלפה או שונתה באופן משמעותי עד לפני כ-1.7 מיליון שנים, כאשר הופיעו לראשונה אבני היד של התרבות האשלית.
5 צפייה בגלריה
החפירות באתר נייאנגה שבמערב קניה, בו התגלו 330 כלי אבן, 1,776 עצמות בעלי חיים ושתי שיניים טוחנות של פראנתרופוס
(צילום: J.S. Oliver, Homa Peninsula Paleoanthropology Project)
5 צפייה בגלריה
גולגולת של פראנתרופוס, סוג של הומינינים קדומים שחיו ביבשת אפריקה
(צילום: Shutterstock)
כחלק מהמחקר שלהם, החוקרים ערכו ניתוח איזוטופי פחמן של אמייל שתי השיניים הטוחנות וניתוח מיקרוסקופי של דפוסי בלאי בכלי האבן כדי לקבוע כיצד נעשה בהם שימוש. העצמות שהתגלו באתר היו של כמה אנטילופות ושל שלושה היפופוטמים, כשעל עצמות של שניים מהם הופיעו סימני שחיטה, בין אם היה זה חתך עמוק על צלע של היפופוטם אחד ובין אם ארבעה חתכים קצרים ומקבילים בעצם השוק של היפופוטם אחר. "מעצמות האנטילופות, ניתן היה להסיק כי ההומינינים חתכו את בשרן שבבי האבן או כתשו את עצמותיהן עם מקבת אבן כדי לחלץ מהעצמות את מח העצם", הסביר פלאמר. מכיוון שההומינינים לא השתמשו באותן השנים באש, הניחו החוקרים כי אכלו את הבשר בעודו נא או זללו אותו יחד עם מזון צמחי אחר כדי להקל על לעיסתו ועיכולו. "זוהי אחת העדויות העתיקות, אם לא העתיקה ביותר של טכנולוגיית ייצור כלי האבן של התרבות האולדובאית", אמר פלאמר. "אזור מזרח אפריקה סבל מחוסר יציבות סביבתי, כך שכלי האבן האולדובאים סייעו להומינינים בזמנו להסתגל למקומות חדשים ולהזדמנויות חדשות, בין אם ניזונו ממזון מן החי ובין אם מזון מן הצומח", הוסיף פוטס.
