היום (ג') אישרה ועדת החוקה של הכנסת לקריאה ראשונה בכפוף לרביזיה את צמצום עילת הסבירות - אחד מחוקי המהפכה המשפטית. בארגוני הסביבה חוששים מפגיעה בעילת הסבירות, כיוון שלא פעם אזרחים וארגונים נאלצים לפנות לבתי המשפט כדי לתבוע צדק סביבתי. לעתים בתי משפט נאלצים להתערב בהחלטות של הרשויות ושל המדינה, בכאלה שפוגעות בסביבה שלנו. אבל זה הרבה יותר מזה.
מהומות בוועדת החוקה בהצעת חוק לתיקון עילת הסבירות
(צילום: סיון חילאי, ערוץ כנסת)
מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה, הסביר: "עם ביטול עילת הסבירות, יהיה ביכולתה של הכנסת לחוקק כל חוק העולה על רוחה. כך למשל, כשיוחלט על ידי הרוב להרחיב מפעל מזהם סמוך לגן ילדים, לא תוכל להישמע הטענה שההחלטה, הגם שזכתה לרוב בכנסת, היא אינה סבירה".
עו"ד ברכה הביא דוגמאות נוספות: "למשל, כשתקודם מדיניות בלתי-שוויונית, לפיה יוקצו משאבים לטיהור מים רק לאוכלוסיות מסוימות, לא יוכל בג"ץ להתערב בשיקול דעתו של המחוקק ולפסוק כי קיימת זכות גישה למים נקיים לכל אדם באשר הוא אדם. וכשהכנסת תבטל את כל התחייבויותיה של מדינת ישראל למעבר לכלכלה דלת פחמן - דלתו של בית המשפט, החומה האחרונה הניצבת בפני פגיעה בזכויות אדם סביבתיות - תהא חסומה בפני הציבור".
אלה אולי נשמעים כמו תרחישים רחוקים, אבל למעשה בית המשפט משמש כבלמים וכאיזונים שלנו. והעתיד צופן בחובו לא מעט אתגרים סביבתיים. מה ימנע ממשלה להחליט שפתאום לא בא לה להפחית פליטות, למרות שהתחייבה לעשות זאת?
"אנו נמצאים ברגעים קריטיים במאבק לעצירת משבר האקלים, ואין לנו יותר זמן לבזבז", אומרת דנה כהן, ראש תחום אנרגיה ואקלים בגרינפיס ישראל.
מדיניות משק האנרגיה של מדינת ישראל, שבמוקד שלו נמצא הגז הטבעי, נמצא על המוקד. שר האנרגיה ישראל כ"ץ הודיע כי הוא מכבד את הגורמים המקצועיים, אבל רק הוא יחליט בנושאים הרי גורל המונחים לפתחו של המשרד, כמו מדיניות ייצוא הגז.
כהן הסבירה מה יתרחש אם עילת הסבירות תבוטל: "ביציאה להליך חדש לחיפושי גז ונפט בים התיכון, מדינת ישראל מתקדמת בכיוון ההפוך ופועלת להוספת היקף עצום של פליטות גזי חממה, שיביאו להפרה של הסכמי האקלים עליהם חתמה, ויחסלו כל אפשרות לעמידה ביעדים. עילת הסבירות כפי שעדיין קיימת כיום בדין הישראלי, מאפשרת לבית המשפט להתערב במקרה שבו נדמה כי מעשה אחד של המדינה סותר מעשה אחר שלה, ועל כן הוא אינו סביר ויש לבחון אותו מחדש או לבטלו. במקרה הנוכחי כמו במאבקים סביבתיים רבים, עילת הסבירות היא זו המאפשרת לארגוני הסביבה והחברה להביא לשולחן הדיונים את האינטרס הציבורי והאינטרס של דור העתיד, זה שמקבלי ההחלטות נוטים להתעלם ממנו - השמירה על הטבע, הסביבה ובריאות הציבור".
החברה להגנת הטבע כבר עתרה לבג"ץ נגד חיפושי הגז. "עילת הסבירות היא אחד מהכלים החשובים ביותר במשפט הסביבתי, והיא מאפשרת לתקוף מבחינה משפטית, החלטות שהן לכאורה חוקיות, אבל גורמות לנזק משמעותי לסביבה", אומר עו"ד אסף בן לוי, יועץ משפטי בחברה להגנת הטבע. "לדוגמה, בית המשפט קבע בעבר, על בסיס עילת הסבירות, שתסקיר השפעה על הסביבה, חייב לכלול חלופות. ובמקרה אחר, הוא קבע, כי לא ניתן לאשר תוכנית לשכונת מגורים, על קרקע מזוהמת, מבלי לערוך תחילה סקר סיכונים. לפיכך, אם תבוטל עילת הסבירות, כפי שהצעת החוק מתכוונת לעשות, הדבר יגרום לפגיעה קשה בטבע, בסביבה ובבריאות הציבור".
בנוסף, כדי לקצר הליכים, ניתן יהיה להחליט לבנות על קרקע מזוהמת, מבלי לערוך סקר סיכונים. דבר כזה יכול לגרום לאסון, כמו שאירע בפיצוץ החזק במפעל תעש הישן סמוך להרצליה. אדם טבע ודין ותושבי האזור עתרו נגד התוכנית לבנות במקום שכונת מגורים, ובזכות המלחמה שלהם תוכנית הבניה בוטלה.
"לביטול עילת הסבירות עלולה להיות השפעה הרסנית על הסביב, כיוון שבגינה תשתיות ומהלכים אנטי סביבתיים מובהקים מצליחים להיבלם", אומר מנכ"ל עמותת "צלול" מור גלבוע. "כך נסגר מיכל האמוניה במפרץ חיפה, שהיה פצצה מתקתקת בלב מטרופולין עצום, כיוון שהכיל כמות של 14 אלף טונות אמוניה. לאחר מאבק ממושך, שהובילה עמותת צלול, המיכל נסגר בזכות עתירה לבית המשפט העליון כנגד המשך הפעלתו ללא היתרים כנדרש ובשל חוסר סבירות קיצונית, להמשך הפעלתו, בשל מסוכנתו הרבה לבריאות ולחיי התושבים במפרץ חיפה . גם התוכנית לשכונת מגורים במתחם תעש נוף ים (אפולוניה) נדחתה בזכות עתירה לעליון בשל חוסר סבירות קיצוני באישור התכנית לפני שהושלם סקר זיהום הקרקע".
