ממצאי חקר הגנום של אצי איש הקרח, שגופתו החנוטה מתוארכת לתקופה שלפני כ-5,300 שנה ונמצאה בהרי האלפים לפני 32 שנה, פורסמו לראשונה ב-2012. כעת, ממצאי מחקר חדש - שפורסם אמש (יום ד') - משנים את הסיפור לגמרי, הן לגבי מקור אבותיו והן לגבי מראהו החיצוני ובריאותו של איש הקרח שנרצח.
4 צפייה בגלריה
המומיה של אצי איש הקרח
(צילום: South Tyrol Museum of Archaeology/Eurac/Marco Samadelli-Gregor Staschitz)
המבנה הגנטי של רוב תושבי אירופה של ימינו נבע בעיקר מתערובת של שלוש קבוצות: ציידים-לקטים מערביים התמזגו בהדרגה עם חקלאים מוקדמים שהיגרו מאנטוליה לפני כ-8,000 שנה ולימים הצטרפו אליהם רועי ערבות ממזרח אירופה.
ניתוח ראשוני שנערך לגנום של אצי (Ötzi) איש הקרח חשף עקבות גנטיים של רועי ערבות אלה. עם זאת, ממצאי מחקר חדשים אינם תומכים עוד בקביעה זו, כשהסיבה לכך היא שהדגימה המקורית הייתה מזוהמת בדנ"א מודרני. מעבר לכך, הפרק האחרון בהיסטוריה הגנטית של איש הקרח טומן בחובו כמה הפתעות והראה כי אצי היה בעל עור כהה, עיניים כהות וראש מקריח, זאת בניגוד לכל מה שהיה ידוע עד כה.
4 צפייה בגלריה
שחזור ראשוני של אצי איש הקרח, כפי שהיה נדמה עד היום איך הוא היה נראה
(צילום: Shutterstock)
מאז אותו מחקר ראשון שנערך בשנת 2012, לא רק שטכנולוגיות הריצוף הגנטי התקדמו מאוד, אלא שעוד גנומים רבים של אירופים פרהיסטוריים אחרים פוענחו במלואם, לעתים קרובות מניתוח שרידי שלדים. זה אפשר להשוות את הקוד הגנטי של אצי איש הקרח הניאוליתי - ששמו נגזר משם העמק שבו אותרה גופתו בשנת 1991, אצמטאל (Ötztal) בהרי האלפים שבצפון איטליה (סמוך מאוד לגבולה עם אוסטריה) - עם בני דורו.
התוצאה הצביעה על כך שבין מאות האירופים המוקדמים שחיו במקביל לאצי ושהגנום שלהם זמין כעת, לגנום של אצי יש מוצא משותף רב יותר עם החקלאים המוקדמים שהיגרו מאנטוליה - טורקיה של ימינו - מאשר לכל קבוצה אחרת מבין האבות הקדומים של תושבי אירופה. צוות המחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת Cell Genomics, הסיק כי איש הקרח הגיע מאוכלוסייה מבודדת יחסית, שהיה לה מעט מאוד מגע עם קבוצות אירופיות אחרות.
4 צפייה בגלריה
מוצאו של אצי איש הקרח מורכב בעיקר מחקלאים שהיגרו מאנטוליה (כתום) ומעט מאוד מציידים-לקטים אירופים (ירוק)
(איור: Wang et al., Cell Genomics, 2023)
"הופתענו מאוד שלא מצאנו עקבות של רועי ערבות ממזרח אירופה בניתוח האחרון של גנום איש הקרח, שכן גם שיעור הגנים של ציידים-לקטים בגנום של אצי נמוך מאוד. מבחינה גנטית, נראה שאבותיו הקדמונים הגיעו ישירות מאנטוליה מבלי להתערבב עם קבוצות ציידים-לקטים", אמר ד"ר יוהנס קראוזה, ראש המחלקה לארכיאוגנטיקה במכון מקס פלאנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית בלייפציג שבגרמניה, שנמנה על צוות המחקר.
בנוסף לממצאים הגנטיים, הניב המחקר תובנות חדשות לגבי המראה של אצי, תובנות אשר ביטלו לחלוטין את כל מה שהיה ידוע בהקשר זה עד כה. סוג העור שלו, כפי שכבר נקבע בניתוח הגנום הראשון, היה ים תיכוני-אירופי, אולם צבעו היה כהה יותר ממה שחשבו בעבר.
"זהו גוון העור הכהה ביותר שתועד בקרב אנשים אירופיים בני דורו", הסביר האנתרופולוג ד"ר אלברט זינק, מחבר שותף למחקר וראש מכון המחקר Eurac לחקר מומיות בבולצאנו, עיר בנפת דרום טירול שבאיטליה. "בעבר חשבו שגוון עורו של אצי היה בהיר והתכהה במהלך שימור שרידיו בקרח, אך יש להניח שמה שאנו רואים כעת הוא למעשה בעיקר צבע העור המקורי של איש הקרח, כך שמדובר בממצא חשוב שמשנה לגבי את מה שהיה ידוע עד עכשיו", הוסיף ד"ר זינק.
יתרה מזו, גם הקביעה הקודמת לגבי צבע עיניו ושיערו של אצי נמצאה כשגויה. עיניו היו כהות ולא בהירות כפי שחשבו תחילה, בעוד שכאדם בוגר, סביר להניח שכבר לא היה לו שיער ארוך, מלא וכהה על ראשו, אלא לכל היותר שיער דליל ואף כהה בצבעו, בעיקר נוכח העובדה שהגנים של אצי מצביעים על נטייה להתקרחות ממנה סבל.
כך נשמע קולו של אצי איש הקרח
"ממצא זה עשוי להסביר מדוע כמעט ולא נותר שיער על ראש המומיה בת 5,300 השנים של אצי", אמר ד"ר זינק, שהוסיף גם כן כי ניתוח הגנום גילה תכונות פנוטיפיות שעומדות בניגוד מוחלט לממצאים קודמים שהצביעו על גבר בעל עור בהיר, עיניים בהירות ודי שעיר.
בגנום של אצי נמצאו בנוסף עדויות שנקשרות להשמנה ולסוכרת מסוג 2, מה שעולה בקנה אחד עם ממצאים קודמים שהצביעו על תחלואה ממנה סבל אצי לפני מותו. בניתוח תכולת מעיו של אצי, אשר נערך במחקר קודם, נמצאו שרידי שתי ארוחות, שהאחרונה בהן נאכלה שעות ספורות לפני מותו. ארוחה אחת הייתה מורכבת מבשר צפיר האלפים והשנייה מבשר אייל אציל. בשתי הארוחות אכל אצי גם דגנים מעובדים ברמה גבוהה (ייתכן שנאכלו כלחם), שורשים ופירות. בנוסף, נמצאו בסמוך לגופה גרגרי חיטה ושעורה, וזרעי פרג ופשתן, כשייתכן שהגרגרים והזרעים היו חלק ממטענו של אצי.
