מחקר חדש, שערכו חוקרים מאוניברסיטת אמסטרדם ואוניברסיטת תל אביב, מציע פתרון לשתי תעלומות מדעיות – אופיו של הכוכב הנדיר, הקוואזי-וולף-ראייה, ומקור אפשרי להיווצרות של מגנטרים.
המחקר שופך אור על תעלומת כוכב הקוואזי-וולף-ראייה, באמצעות תצפיות חדשות ברמת דיוק גבוהה ביותר עם טלסקופ CFHT (Canada–France–Hawaii Telescope) הממוקם על הר מאונה קיאה בהוואי.
1 צפייה בגלריה
Wolf-Rayet 124 (WR 124) במרכז התמונה, כפי שתיעד טלסקופ החלל ג'יימס ווב
Wolf-Rayet 124 (WR 124) במרכז התמונה, כפי שתיעד טלסקופ החלל ג'יימס ווב
Wolf-Rayet 124 (WR 124) במרכז התמונה, כפי שתיעד טלסקופ החלל ג'יימס ווב
(צילום: NASA, ESA, CSA, STScI, Webb ERO Production Team)
מהתצפיות עולה שהכוכב הנדיר מתאפיין בשדה המגנטי החזק ביותר שנמדד אי פעם בכוכבים כבדים. באוניברסיטת תל אביב אמרו כי זו למעשה הפעם הראשונה שחוקרים הצליחו למדוד שדה מגנטי בכוכב הליום מאסיבי (כוכב וולף ראייה). החוקרים גם סבורים שיש לכך קשר בהמשך גם להיווצרות של המגנטרים שנוצרים על ידי פיצוץ סופרנובה בשילוב עם השדה המגנטי החזק.
המחקר נערך בשיתוף ד"ר תומר שנהר מאוניברסיטת אמסטרדם וד"ר אבישי גילקיס מהחוג לאסטרופיזיקה באוניברסיטת תל-אביב. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Science.
צוות החוקרים מסביר כי כוכבי וולף-ראייה (Wolf-Rayet) הם כוכבים כבדים מאוד עם תכונות קיצוניות ביותר. הם בין הכוכבים החמים והבהירים ביותר שמוכרים באסטרונומיה, ומתאפיינים ברוחות כוכביות עוצמתיות אשר זורקות כמויות גז עצומות לחלל, ועתידם הוא להתפוצץ בסופרנובה או לקרוס לחור שחור.
כוכבי וולף-ראייה נדירים מאוד - מתוך מעל מאה מיליארד הכוכבים בגלקסיית שביל החלב, רק בין כמה מאות לאלפים בודדים הם מסוג זה.
סוג נדיר עוד יותר של כוכב נקרא קוואזי-וולף-ראייה, ולמעשה ידוע רק על אחד כזה, הכוכב HD45166 הנמצא במרחק כ-3,000 שנות אור מכדור הארץ. כוכב מסתורי זה דומה בתכונותיו לכוכבי וולף-ראייה, אך הוא פחות בהיר ופחות מסיבי ואינו נראה בדיוק כמו אף כוכב וולף-ראייה אחר, ולכן נותר בגדר תעלומה למרות מעל מאה שנים של תצפיות.
ד"ר תומר שנהרד"ר תומר שנהרצילום: ד"ר יאיר הרכבי
ד"ר שנהר משחזר: "אני זוכר שהיה לי רגע של אאוריקה בזמן קריאת הספרות: 'מה אם הכוכב מגנטי?', ואכן התצפיות החדשות על HD45166, בשילוב עם תצפיות עבר ממצפה הכוכבים לה סייה (La Silla Observatory) של המצפה האירופי הדרומי (ESO – European Southern Observatory) בצ'ילה, מאששות את ההשערה של ד"ר שנהר. ממצאי המחקר מעלים כי ספקטרום הקרינה של הכוכב שנמדד מראה כי יש לכוכב שדה מגנטי עוצמתי של 43 קילו-גאוס. זו הפעם הראשונה ששדה מגנטי נמדד בכוכב מסוג זה, וזהו השדה המגנטי החזק ביותר שנמדד בכוכב כבד, כלומר כוכב שיסיים את חייו בקריסת ליבה שתוביל לפיצוץ סופרנובה.
ד"ר אבישי גילקיס ד"ר אבישי גילקיס צילום: ד"ר יאיר הרכבי
ד"ר אבישי גילקיס הוסיף: "מתוך סימולציות של התפתחות כוכבים, אנחנו מציעים תרחיש לפיו הכוכב נוצר מהתמזגות של שני כוכבים בעבר, ועתיד להתפוצץ בסופרנובה בעוד כמה מיליוני שנים. השריד שיישאר לאחר פיצוץ הסופרנובה בשילוב עם השדה המגנטי החזק יוליד בסופו של דבר מגנטר. מגנטרים הם כוכבי ניוטרונים, העצמים הדחוסים ביותר שקיימים, עם השדות המגנטיים החזקים ביקום, אך מקורם היה תעלומה עד היום".
ד"ר שנהר סיכם: "זה מרגש לחשוף סוג חדש של אובייקט אסטרונומי במיוחד כשהוא היה ממש מתחת לאף שלנו כבר הרבה זמן ואנחנו מקווים שבכך פתרנו שתי תעלומות מדעיות מרתקות".