שינויי האקלים הם אחד האיומים הגדולים ביותר על המערכות האקולוגיות בעולם, ויש להם השפעה משמעותית על האוקיינוסים בעולם. על פי מחקר חדש, טורפים ימיים מובילים עלולים לסבול מאובדן רחב של בתי גידול ראויים למחייתם עד שנת 2100 עקב התחממות כדור הארץ. ההשפעות השליליות יסבו נזק גם למארג המזון, לענף הדיג ולקהילות המתגוררות על קו החוף.
מחקר שנערך על 12 מינים של טורפים ימיים - כולל כרישים - מגלה שרובם יתקלו באובדן נרחב של בתי גידול ראויים ויאלצו לחפש בתי גידול חדשים, תוך נטישת בתי הגידול הנוכחיים בצפון-מערב האוקיינוס האטלנטי ובמפרץ מקסיקו עד שנת 2100.
אזורים אלה הם בין האזורים המתחממים במהירות הגבוהה ביותר באוקיינוס, כשטמפרטורת המים שלהם צפויה לעלות בין 6-1 מעלות צלזיוס עד סוף המאה, סימן לשינויים מונעי אקלים במערכות אקולוגיות ימיות. במקרים מסוימים, המינים האייקוניים, החשובים מבחינה כלכלית ואקולוגית עלולים לאבד למעלה מ-70% מבתי הגידול הראויים שלהם עד סוף המאה.
במחקר, שפורסם בכתב העת Science Advances, נכתב כי ככל שהאוקיינוסים יתחממו, תפוצתם של הטורפים הימיים תנוע לכיוון הקטבים, כשההשפעות המתמשכות והחזויות של שינויי האקלים מדגישות את הצורך הדחוף בניהול אדפטיבי ויזום של מערכות אקולוגיות ימיות דינמיות, שכן עלול להתרחש אובדן נרחב של בתי גידול, מה שיגרור חלוקה מחדש של טורפים ימיים מובילים באוקיינוס.
המחקר, בהובלת ד"ר קמרין בראון, אקולוג ימי המכון האוקיינוגרפי בוודס הול, זיהה אזורים מול החוף של דרום-מזרח ארה"ב וחופי מרכז האוקיינוס האטלנטי כנקודות חמות חזויות של אובדן בתי גידול מרובי מינים. החוקרים חקרו את ההשפעות על שלושה כרישים (כריש כחול, עמלץ חוטמני ועמלץ כחול), חמישה מיני טונה (טונה אלבקור, טונה עיננית, טונה כחולת סנפיר, אטונס שחור קווים וטונה צהובת סנפיר), וארבעה זני דגי מקור (מפרשן, מפרשן כחול אטלנטי, מפרשן לבן ודג חרב).
למרות שמסגרת המודל של החוקרים לא יכלה להסביר יכולת הסתגלות פוטנציאלית או סבילות תרמית לפי מינים, הממצאים של המחקר מרמזים על אובדן דומיננטי ונרחב של בתי גידול עבור כמעט כל המינים שנכללו במחקר. "שינויי האקלים צפויים לשנות מהותית את הסטטוס-קוו לגבי היכן נמצאים המינים הללו וכיצד הם חיים. אמנם אנחנו לא באמת מבינים את כל הפרטים של איך אותו שינוי מהותי צפוי להיראות בעתיד, אבל המחקר הזה הוא צעד טוב בכיוון של הניסיון לקבוע מה עלולים להיות השינויים הללו, כדי שנוכל לעשות משהו בנידון", אמר ד"ר בראון.
צוות המחקר השתמש בנתונים לווייניים שנאספו במשך 30 שנה, מודל אוקיאנוגרפי ונתונים ביולוגיים על מנת לנסות ולהעריך כיצד שינויי האקלים השפיעו וימשיכו להשפיע על מיני הדגים בשני המוקדים שנבדקו. "המחקר שלנו מוכיח ששינויים מונעי אקלים מתרחשים כעת, לא מתוך תחזיות של שינויי אקלים, אלא בהתבסס על נתונים אמפיריים שנצפו מהעשורים האחרונים. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של שימוש בנתונים של נאס"א ובנתוני תצלומים לוויינים אחרים כדי להבין כיצד סביבת האוקיינוס משתנה ומשפיעה בכך על מינים ימיים בעלי חשיבות מסחרית כמו דגי חרב וטונה", אמרה רבקה לואיסון, פרופ' לביולוגיה ואקולוגית שימור במכון החופים והים של אוניברסיטת סן דייגו סטייט, אשר נמנתה על מחברי המחקר.
טובי קרטיס, מומחה לניהול דיג באגף לניהול מינים נודדים אטלנטיים של שירות הדיג הימי הלאומי (NOAA Fisheries) מטעם מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי - סוכנות מדעית בתוך מחלקת המסחר של ארצות הברית, המתמקדת במצב האוקיינוסים והאטמוספירה - שלקח חלק במחקר, הוסיף: "ממצאי המחקר לא רק שופכים אור רב יותר על ההשפעות מרחיקות הלכת של שינויי האקלים על סביבות האוקיינוסים, אלא מדגיש שמאמצי שימור וניהול ימיים צריכים לקחת בחשבון את השינויים המתמשכים הללו. אם מינים נודדים יהיו בתנועה, ספינות דיג וקהילות חוף גם יצטרכו לפעול בהתאם כדי לא לפגוע ולהזיק להם. מחקרים כמו זה יסייעו לסוכנויות משאבים ימיים להיות דינמיות אפילו יותר בקבלת ההחלטות שלהן".
השינויים בבית הגידול והתפוצה של המינים הטורפים הימיים שנכללו במחקר, מעוררים דאגה בין היתר בשל הקשר וההשפעה החברתית-כלכלית של שינויי האקלים על קהילות דייגים. על פי מחברי המחקר, השינויים המרוכזים בתפוצת המינים מדגישים גם את הצורך בגישות ניהול אדפטיביות שיכולות להגיב לשינויים הצפויים.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שאמצעי ניהול דיג סטטיים ימשיכו לאבד רלוונטיות אקולוגית ויעילות כלכלית ככל שתפוצת מינים תתחלק מחדש תחת שינויי אקלים. ד"ר בראון אמר כי המניע למחקר הוא לא רק הבנה טובה יותר של השינויים שצפויים לחול בקרב המינים הטורפים הימיים והמערכות האקולוגיות הימיות, אלא גם הבנה של האופן שבו שינויים סביבתיים שכאלה משפיעים על קהילות אנושיות (בעיקר אלו שחיות על קו החוף) ופרנסתן (בעיקר באמצעות דיג מסחרי).
"אנחנו עושים כמיטב יכולתנו כדי לנסות להבין מה צפוי לקרות בעתיד, על מנת שאנשים יוכלו להסתגל למצב וכדי שנוכל לפתח מדיניות ניהול שתותאם לשינויי האקלים, שכן דינמיות היא שם המשחק בשל העובדה שדרכי פעולה שהתאימו למצב האקלים בעבר אינן רלוונטיות בהווה ובייחוד בראייה עתידית", סיכם ד"ר בראון.
