לאחר דיונים ארוכים בוועידת האקלים בשארם א-שייח', לפנות בוקר (יום א') מדינות העולם אישרו להקים קרן מיוחדת שתסייע למדינות עניות שנפגעות מאסונות שנגרמים כתוצאה ממשבר האקלים.
מנגד, המדינות לא הגיעו להסכמה על כמה נושאים, בהם בעניין צמצום פליטות גזי החממה. בתוך כך, התגובות שהתקבלו היו מעורבות.
האומות העניות יותר, שזה זמן רב מבקשות סיוע כספי כדי להתמודד עם נזקי משבר האקלים, הביעו שמחה, שכן למרות שהתרומה שלהן למשבר אינה רבה, הן סובלות ממנו רבות: הצפות חמורות, שיטפונות, גלי חום, סופות ועוד. שרת הסביבה של פקיסטן, שרי רהמן, דיברה בשם הקואליציה של המדינות העניות בעולם, ואמרה שהקרן "איננה עניין של חלוקת צדקה. מדובר בדמי מקדמה על ההשקעה הארוכה בעתיד שמשותף שלנו יחד".
"שלושה עשורים ארוכים וסוף סוף הגענו לצדק אקלימי", אמר סווה פאניו, שר האוצר של טובאלו. לדבריו, "סוף סוף קיבלנו מענה לקריאות העזרה של מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם". גם מולווין ג'וזף, המנהל את ארגון מדינות האי הקטנות, תיאר את ההסכם כ"ניצחון לעולם כולו". "הראינו לאלו שהרגישו מוזנחים שאנחנו שומעים אותם, רואים אותם, ונותנים להם את האכפתיות והכבוד שראויים להם", אמר.
מנגד, רבים הביעו צער על כך שלא חלה התקדמות בנושאים אחרים. פרנס טימרמנס, ראש מחלקת האקלים באיחוד האירופי, אמר לעמיתיו למשא ומתן כי ההסכם "לא מביא מספיק מאמצים נוספים מפולטות גדולות כדי להרחיב ולהאיץ את קיצוץ הפליטות שלהן. כולנו נכשלנו בפעולות למנוע ולמזער אובדן ונזק. היינו צריכים לעשות הרבה יותר".
שרת התעשייה של צרפת, אגנס פנייר-רנכר, כתבה בהודעה שיצאה מטעמה "לא הושגה התקדמות בצורך לעשות מאמצים נוספים להפחתת גזי חממה ובהפסקת דלקי מאובנים בהדרגה. זו אכזבה אמיתית". עם זאת, השרה הוסיפה כי הוועידה הגיבה "לציפיות של המדינות הפגיעות ביותר בצעד גדול קדימה: יצירת כלי מימון חדשים להפסדים ונזקים הקשורים לאסונות אקלימיים".
גם שרת החוץ של גרמניה, אנאלנה ברבוק, הביעה צער. "זה יותר ממתסכל לראות שצעדים שהיו צריכים כבר להתרחש בנושא, כגון מיטיגציה ובלימת שימוש בדלקי מאובנים, נחסמים על ידי מספר פולטות גדולות ויצרניות נפט", אמרה.
קייטי ווייט, מנכ"לית הסברה וקמפיינים בקרן העולמית לשימור טבע (WWF), הוסיפה: "בעוד עסקה על מימון אובדן ונזק היא צעד חיובי, יש סיכון בכך שהיא תהפוך לתשלום מקדמה על אסון, אלא אם כן הפליטות יקוצצו בדחיפות בהתאם ליעד של עד 1.5 מעלות. בסירובם להפסיק את דלקי המאובנים, ממשלות לא הצליחו להגיע להסכם שאפתני יותר מאשר בגלזגו בשנה שעברה והעמידו את הבריאות והביטחון שלנו בסכנה.
על פי ההסכם שאישרו 194 המדינות שלקחו חלק בוועידת האקלים, הקרן תפעל בתחילה מתרומות שיתקבלו ממדינות מפותחות וממקורות פרטיים וציבוריים אחרים, כמו מוסדות פיננסיים בינלאומיים. מנגד, כלכלות מתעוררות גדולות כמו סין לא יידרשו מלכתחילה לתרום כספים. עם זאת, האפשרות הזו נשארה על השולחן וינוהל משא ומתן במהלך השנים הקרובות. מדובר בדרישה מרכזית של האיחוד האירופי וארה"ב, הטוענות כי לסין ולמזהמים גדולים אחרים המסווגים כיום כמדינות מתפתחות יש את הכוח הפיננסי והאחריות לפצות מדינות עניות הנפגעות ממשבר האקלים.
הקרן תסייע במידה רבה למדינות הפגיעות ביותר, אם כי תהיה אפשרות למדינות בעלות הכנסה בינונית - שנפגעו קשות מאסונות אקלים - לקבל סיוע מהקרן.
עד כה, לא נרשמה התייחסות להסכם מטעם ארצות הברית או ישראל.
