גוף של אישה, שחיה לפני כ-4,000 שנה באזור שהיום הוא שבדיה, שוחזר במלואו. השחזור מראה כי היא נעזרה במקל ההליכה שלה והביטה בנער צעיר שרץ לצידה. השחזור מוצג בתערוכה במוזיאון וסטרנורלנד (Västernorrlands Museum) בשבדיה.
תהליך השחזור
(צילום: אוסקר נילסון)
השלד של האישה התגלה עוד בשנת 1923 במהלך בניית כביש בכפר לגמנסורן (Lagmansören) בשנת 1923. עובדים מצאו את שרידי השלד קבורים ליד שרידי ילד, ככל הנראה בן 7. "המחשבה הראשונה הייתה שלבטח מדובר באם ובנה", אמר האמן השבדי אוסקר נילסון לאתר livescience. נילסון עמל במשך 350 שעות על יצירת המודל של האישה, כך שיהיה דומה ככל הניתן לאיך שהיא נראתה לפני 4,000 שנה. "האישה והילד היו יכולים להיות אחים, קרובי משפחה או אפילו רק ידידים לשבט. אנחנו לא יודעים בוודאות כי ה-DNA שלהם לא נשמר היטב כדי לדעת מה היה הקשר הזה".
למרות הקושי בגילוי הקרבה בין האישה והילד, כשנילסון עיצב את תנוחת האישה ופיסל את פניה, הוא דימה שהיא קרובה לילד שרץ לפניה. "היא מסתכלת בעיניים של אמא - גם באהבה ובדאגה לבנה וגם במעט סמכותיות הורית כלפיו", הוסיף נילסון.
האישה נקברה בארון, שנבנה מאבנים ארוכות ושטוחות בצורת ארון קבורה. היא מתה בשנות ה-20 המאוחרות לחייה או המוקדמות של שנות ה-30 וגובהה היה 150 ס"מ, כך שלא נחשבה לגבוהה במיוחד, גם לא בתקופה שבה היא חיה. שרידיה של האישה לא הראו סימנים של תת תזונה, פציעה או מחלות, אם כי ייתכן שהיא מתה ממחלה שלא הותירה חותם על גופה. "נראה שהיו לה חיים טובים. היא אכלה מזון מהיבשה, כך גילתה בדיקה של האיזוטופים בשיניה, וזה היה מוזר בהתחשב בכך שקברה נמצא ליד נהר מלא דגים", אמר נילסן, שקיבל את האישור לשחזר את גופה של האישה לפני שנתיים.
עבודתו החלה עם סריקת הגולגולת שלה ויצירת עותק במדפסת תלת-ממד. כמו בשחזורים אחרים שהוא יצר, כולל אלה של מלכת ווארי (Wari Queen) מהאזור שהוא כיום פרו ושל איש מתקופת האבן שראשו נמצא משופד, נילסון נאלץ לקחת בחשבון את המין, הגיל, המשקל והאתניות של האישה ביחס לתקופה שבה חיה - גורמים שיכולים להשפיע על עובי רקמת הפנים והמראה הכללי שלה. אולם בשל העובדה כי ה-DNA שלה לא נשמר באופן מיטבי, היה עליו להתאמץ מאוד כדי לאתר את הבסיס הגנטי שלה, לרבות סוג שיערה או צבע עיניה.
בשחזור שבוצע, הייתה האישה מלגמנסורן לבושה מכף רגל ועד ראש בפרווה ועור. זוהי עבודתה של הלנה ג'ארום, ארכיאולוגית שבדית, המשתמשת בטכניקות מתקופת האבן לעיבוד עורות. לפני הלבשת הדגם, ג'ארום חקרה את האקלים, הנוף, הצמחייה וחיי בעלי החיים העתיקים של לגמנסורן הניאוליתית. על סמך מה שהיא חשפה, עוצבו בגדי האישה מעורות ופרוות של שלושה סוגי איילים, בעוד שאת הנעליים הכינה מעור ופרווה של איילים, בונים ושועלים.
3 צפייה בגלריה
הגולגולת של האישה הניאוליתית, שנסרק והודפס בתלת-ממד עבור פרויקט השחזור
(צילום: Oscar Nilsson)
האישה ככל הנראה תחבה חציר בתוך נעליה לצורך ריפוד, ציינה ג'ארום שלקחה השראה מבגדים שלבשו ילידים אמריקנים וסיביריים, כמו גם מבגדי העור של המומיה אצי איש הקרח (Özti the Iceman), שחי לפני כ-5,300 שנה באלפים האיטלקיים. הכנת הבגדים ארכה זמן רב, לאחר שג'ארום לא רק רכשה שרידי בעלי חיים אמיתיים, אלא גם גירדה את הבשר מהעורות ואז הכניסה אותם לנהר - שיטה שעוזרת לשחרר את הפרווה מהעור. לאחר מכן, היא גירדה את הפרווה ופיזרה תמיסה שעשויה ממוח איילים - תערובת שומנית הנקשרת עם סיבי העור. ללא תערובת זו, העור יתקשה ויכול להירקב בקלות אם הוא נרטב.
השלבים הבאים כללו עיסוי, הרתחה, מתיחה ועישון של העורות ולבסוף עיצוב הבגדים. בנה הצעיר של ג'ארום, שהיה בערך בגובה של האישה מתקופת האבן, שימש מודל מועיל כדי למדוד את הבגדים שעוצבו. ג'ארום הכינה לבוש נוח ופרקטי ככל האפשר - למשל, בכך שלא שמה תפר בחלק העליון של הכתף, היכן שהמים עלולים לחלחל פנימה במזג אוויר גשום.
