סדרה של ציורי תקרה בצבעים מרהיבים נחשפה במקדש איסנא שנבנה לח'נום - אל בעל ראש של אייל, שעל פי אמונת המצרים העתיקים הוא זה שיצר את גופם של בני האדם מתוך בוץ הנילוס. האתר שבו נמצאו היצירות העתיקות, על ידי חוקרים מגרמניה וממצרים, שוכן בעיר איסנא (Esna) במצרים העליונה, כ-55 ק"מ דרומית ללוקסור. המקום מוכר כאתר מורשת עולמית.
פרופ' כריסטיאן לייץ מאוניברסיטת טיבינגן שבגרמניה אמר כי תמונות התבליט שהתגלו בחלק המרכזי של התקרה, מרכיבות בסך הכול 46 תיאורים של אלת הנשר המצרית נחבת, שהייתה האלה שהגנה על העיר נחב ולאחר מכן, כשהתפשט פולחנה, הפכה לאלה המגינה על מצרים העליונה ועל הפרעונים, ושל אלת נחש הקוברה המצרית וואדג'ת, שהייתה אלת העיר בוטו, ומאוחר יותר הייתה לאלה של הפפירוסים, הפרעונים ושל כל מצרים התחתונה. ההבדל בין השתיים ניכר בעיקר בעובדה שעל פי התבליטים נחבת נושאת את ראשו של נשר מצרי (המצריים הקדמונים האמינו כי נשרים אלה היו נקבות בלבד, ולא זכרים) ואת הכתר הלבן של מצרים העליונה, בעוד שוואדג'ת נושאת את הכתר האדום של מצרים התחתונה עם דמות הקוברה.
חוקרים מהמכון לחקר המזרח הקדום באוניברסיטת טיבינגן ומשרד התיירות והעתיקות המצרי (בהובלת ד"ר הישאם אל-לייתי) פועלים מאז 2018 לחשיפת התבליטים, הציורים והכתובות במקדש, במטרה לחשוף את הצבעים המקוריים שלהם. "מקדשים ותיאורים עתיקים של האלים נצבעו לעתים קרובות בצבעים מבריקים, אבל אלה בדרך כלל דהו או אפילו נעלמו לחלוטין כתוצאה מהשפעות חיצוניות", הסביר פרופ' לייץ. הוא הוסיף כי במקדש איסנא, למשל, כוסו הצבעים בשכבת לכלוך ופיח במשך כמעט 2,000 שנה, מה שעזר לשמרם.
תפארת הצבע המשמש בתיאורי שתי האלות המצריות, שנחשפה כעת, לא הייתה מוכרת עד כה למומחים. "משנות ה-50, האגיפטולוג הצרפתי סרז' סאונרון תיעד בעקביות את מקדש ח'נום באיסנא ואת הציורים שהיו גלויים באותה תקופה", אומר המדען מאוניברסיטת טיבינגן, ד"ר דניאל פון רקלינגהאוזן. "מגוון הציורים והעיטורים המלא של המקדש ייחודי בעושרו, הן מבחינת הדמויות והן מבחינת מצב השימור של הצבעים".
6 צפייה בגלריה
דמויותיהן של האלות נחבת ווואדג'ת על החלק המרכזי של התקרה במקדש ח'נום באיסנא (נחבת עם ראש נשר ווואדג'ט עם ראש קוברה
(צילום: Ahmed Amin/MoTA)
6 צפייה בגלריה
העמודים והקורות הצולבות (ארכיטרבים) עם הכתובות המצוירות במקדש איסנא
(צילום: Ahmed Amin/MoTA)
יותר ממחצית מהתקרות ו-8 מתוך 18 העמודים נוקו, שומרו ותועדו כעת על ידי הצוות בראשות אחמד אמאם. בנוסף, נוקו מפיח שני הארכיטרבים - קורות אופקיות התומכות באנטבלטורה, שהיא כל החלק העליון הנראה בחזית המבנה - של החלק המרכזי של התקרה. "אנחנו יכולים לראות לראשונה את כל האלמנטים הדקורטיביים ביחס זה לזה", אמר פרופ' לייץ. האגיפטולוג מטיבינגן מתכנן בימים אלה ביאור של כל הציורים שנגלו במקדש איסנא, וכן לומד את הקשרים בין הכתובות השונות שעל הקירות, העמודים והתקרה, בנושאים מיתולוגיים, חישובים אסטרונומיים והקדשות למלכים שבנו את המקדש, לבין התיאורים בפנים המקדש.
רק אולם הכניסה (אולם ההיפוסטיל) נותר מהמקדש באיסנא. אורכו 37 מטר, רוחבו 20 מטר וגובהו 15 מטר, כשההערכות הן שגודלו כנראה הוא כרבע מגודלו של המקדש המקורי, בעוד שיתר חלקי המקדש עדיין קבורים מתחת לבנייני העיר המודרנית.
המקדש היה מאחרוני מקדשי מצרים העתיקה ונבנה בתקופת בית תלמי במאה השנייה לפני הספירה. לאורך השנים נוספו עוד חלקים למבנה, בעיקר בימי קיסרי רומא, קלאודיוס (המאה הראשונה לספירה) ומרקוס אורליוס (המאה השנייה לספירה) שהטביעו את חותמם על המבנה, כל אחד בתקופתו. מיקומו במרכז העיר הוא סיבה אפשרית לכך שהפרוזדור השתמר ובניגוד למבנים אחרים - לא שימש מקור אבן לבנייה בתקופת תיעוש מצרים. בשנת 2003 אף הוחלט להכריז על המבנה כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו.
