יונתן פרנקל (16) תלמיד תיכון "תמר" בהוד השרון, יצא לפני כשבועיים עם כיתתו לטיול שנתי במעלה עקרבים בדרום. כשעצרה הכיתה להפסקת צהריים ממושכת ליד מצד צפיר, הוא הרים אבנים מהחול כדי לבחון אותן. "אחת האבנים שהרמתי היתה מלאה באדמה. ניערתי אותה, כשלפתע ראיתי שמופיעה עליה דוגמה. אז, הבנתי שמדובר בחפץ מעוצב ולא באבן פשוטה", הוא שיחזר.
יונתן מסר את הנר למורה וזו העבירה אותו למורה דרך, שגילה אחריות ודאג כי הנר יגיע לידו של ארכיאולג נפת נגב דרומי ברשות העתיקות, אלכס פרייברג. יונתן קיבל תעודת הוקרה על גילוי מעשה של אזרחות טובה.
נר השמן שנתגלה במצד צפיר נוצר בפטרה שבירדן במאות ה-4 או ה-5 לספירה. כאשר הנר - שנמצא כשהוא שבור בחלקו, הגיע לידיה של ד"ר טלי אריקסון-גיני, חוקרת בכירה ברשות העתיקות, היא התרגשה מאוד. "אמנם, נרות מסוג דומה התגלו במצד חצבה-וגם בממשית, במצד יטבתה ובפטרה, אבל נר זהה לזה שמצא יונתן התגלה לפני 90 שנה, על ידי הארכיאולוג נלסון גליק – גם הוא במצד צפיר", היא אמרה.
ד"ר אריקסון-גיני הוסיפה: "אנחנו יודעים, כי בין היישוב הנבטי-רומי ממשית למכרות הנחושת של פיינן (פונון המקראית) בערבה התיכונה - לא רחוק ממושב עין יהב של היום, עברה במאות ה-6-4, דרך סחר קדומה. כדי לשמור על מעבר הנחושת ואולי אף על זהב, הוקמו בין ראש מעלה עקרבים לבין מצד חצבה שורה של מצדים, שמצד צפיר הוא אחד מהם. סיורים של פרשים-חיילים רומיים שמרו על הדרך החשובה. ממש אפשר לדמיין איך הנר שופך את אורו במצד החשוך והמבודד שבו שהו החיילים הרומיים".
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, התייחס גם הוא לתגלית: "אני מבקש להודות ליונתן על אזרחותו הטובה. כל החזרה של ממצא לאוצרות המדינה יכולה לשפוך אור (במקרה הזה - פשוטו כמשמעו) משמעותי על העבר שלנו".
