קנס של 1.6 מיליון שקלים - זה העונש שנגזר בצהריים (יום ג') בבית המשפט השלום בבאר שבע על חברת קצא"א, שהורשעה באחריות לזיהום דלק בנחל צין. באירוע הדליפה ביוני 2011 זוהם שטח של כ-60 דונם בנחל צין ובסביבה בעקבות פריצה של כ-722 אלף ליטרים של דלק סילוני. בעבודות השיקום פונו כ-26,500 טון קרקע מזוהמת.
החברה ובכירים בחברה באותה תקופה הורשעו בעבירות של זיהום מים בנסיבות מחמירות, עבירות של השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך ברשות הרבים ועבירה של גרימת ריח חזק או בלתי סביר. בנוסף על הקנס שהוטל על קצא"א, השופטת שרה חביב הטילה קנס בגובה 75 אלף שקלים או שישה חודשי מאסר על יאיר וידה, שהיה מנכ"ל קצא"א באותה תקופה. על שלמה לוי, שהיה סמנכ"ל בקצא"א, הוטל קנס של 150 אלף שקלים או 9 חודשי מאסר תחתיו. ואילו על ניר סביון, שהיה מנהל פרוייקט שיפוץ הצינור, הוטל קנס של 100 אלף שקלים.
יאיר וידה, שלמה לוי וניר סביון הורשעו בעבירות של זיהום מים בנסיבות מחמירות, שתי עבירות של הפרת חובת נושא משרה לפקח ולמנוע עבירות על חוק שמירת הניקיון, ועבירה אחת של הפרת חובת נושא משרה לפקח ולמנוע עבירות על החוק למניעת מפגעים. הנאשמים סביון ולוי משמשים גם כיום בתפקידים בכירים בקצא"א. לוי משמש כסמנכ"ל ממונה על בטיחות איכות סביבה, וסביון סמנכ"ל. מפקח פרויקט שיפוץ הצינור פרוספר אלבז ומנהל הפרויקט אריה אמיר זוכו מהעבירות שיוחסו להם.
"מדובר בפגיעה בערכים המוגנים ברף גבוה יחסית", כתבה השופטת חביב בגזר הדין. "הנאשמים אינם אחראים ישירים לפגיעות בצינור. לאור אופי העבירות מובן מאליו שאף אחד מהנאשמים לא יצא ליום העבודה לגרימת נזקים. הם לא עשו כל שיכלו למנוע את הנזק. מדובר ברף פלילי נמוך ברשלנות. המחוקק קבע כי לא ניתן יהיה להשית מאסר בפועל. אין מדובר במי שזלזלו בתפקידם במכוון. הענישה צריכה להיקבע גם ביחס לנתון זה".
השופטת הוסיפה: "הרשעה כשלעצמה היא נטל משמעותי. סברתי שאין זה ראוי להשית על הנאשמים של"צ (עבודות שירות לציבור)". השופטת העירה שלשאלת ההרתעה על החברה יש משקל. "רף הענישה בעניינה צריך להיות גבוה יותר ויש לשקול את עברה הפלילי".
הדליפה בנחל צין ב-2011
(רועי עידן)
השופטת חביב מדגישה בגזר הדין את הפער ביו הרטוריקה של ההרשעה לבין אופי הענישה והיקפה בפועל בעבירות האלה, זאת כדי להסביר לציבור ולתקשורת שכביכול דווקא לא מדובר בענישה מקלה.
מהפרקליטות נמסר בתגובה לגזר הדין: "בית המשפט הותיר על כנה את הרשעת הנאשמים ודחה את בקשתם לביטול ההרשעה, כמו כן גזר בית המשפט קנסות כספיים בהיקפים משמעותיים על חברת קצא"א ומנהליה אשר מבטאים את היקף וחומרת האירועים. הפרקליטות טענה כי חברות שמייצרות סיכון לסביבה מבלי לנקוט אמצעי זהירות למניעת אירועים סביבתיים במהלך פעילותן – יישאו בדין על הזיהום שנגרם ועל הנזק הסביבתי שנוצר. כמו כן על המנהלים של החברות מוטלת החובה לוודא, לפקח ולהשקיע פעולות יזומות ומאומצות על מנת למנוע נזק סביבתי".
עו"ד אלי בן ארי, היועץ המשפטי של אדם טבע ודין, התייחס לגזר הדין ואמר: "מדובר בעונש קל מדי, שכן ענישה על אחריות למקרי זיהום כה חמורים של בעלי תפקידים בכירים בחברות מזהמות, חייבת להיות כזו שכל מנהל בעתיד לא יעיז לחסוך בהוצאות שמטרתם מניעת זיהום. לכן נדרשים לא רק קנסות כבדים אלא אף מאסר בפועל במקרים כגון זה".
מהחברה להגנת הטבע נמסר בתגובה: "אסור, בשום אופן, שאסון כמו שהתרחש בנחל צין, יקרה במפרץ אילת, אזור אקולוגי וערכי ייחודי, בזכות שוניות האלמוגים שבו, ברמה בינלאומית ויסכן את חופי הים התיכון ושטחים פתוחים וערכיים, בנגב ובערבה. ממשלת ישראל, חייבת לבטל באופן מיידי, את הסכם קצא"א, לשינוע נפט במפרץ אילת, כי שום סכום, או פיצוי, לא יוכלו לשקם את הנזק שייגרם לערכי הטבע שבמפרץ, במקרה של תקלה, או דליפה. חברת קצא"א, היא חברה בעלת רקורד של עבריינות סביבתית סדרתית ואסור להפקיד בידי כזאת חברה, את עתיד מפרץ אילת".
