קטנה, והיסטורית: מין צפרדע זעיר ביותר, קיבל לאחרונה תואר חדש - הצפרדע הזאת לא רק הדו-חיים הקטן ביותר בעולם, אלא גם בעל החוליות הקטן ביותר בעולם.
חדשות טובות
חוקרים גילו לראשונה את החיה המיניאטורית הזאת בשנת 2011, בברזיל. אז הם חשבו שמדובר בקרפדה, ומכאן גם השם השגור שלה - Flea toad 46.
מבדיקה עולה כי האורך הממוצע של הזכרים הוא 7.1 מילימטרים. הנקבות, קצת יותר גדולות, כ-8 מילימטרים (אבולוציונית זה מאוד הגיוני - בשל התפקיד החשוב של הטלת הביצים). להשוואה, מדובר על גודל של דו-חי שהוא קטן יותר מאפונה, בערך כמו גרגר אורז - כך לדברי החוקרים.
עד כמה שזה מדהים, החוקרים מציינים כי זהו בעל החוליות הקטן. עם זאת, ייתכן שיש חולייתנים קטנים יותר שטרם נמצאו או נחקרו.
ומכאן לפינתנו, מה זה? ובכן, בצילומים נדירים בעומק הים נצפה טפיל אדום, שמוצץ את דמו של צלופח ששוחה לו להנאתו באוקיינוס. הטפיל, מאורך כמו נר, עם שני חוטים דמויי מיתרים, נראה מחובר אל גוף הצלופח כמו "רגל טפילית" הנגררת אחריו.
כמו הרבה תגליות מרהיבות בטבע, גם כאן נחשפנו לצילום המיוחד - ממש במקרה, בזמן שמדענים חקרו הרי מצולות (הר מצולה הוא הר המתנשא מקרקעית הים, שפסגתו נמצאת מתחת לפני הים) לאורך חופי צ'ילה.
הטפיל, כנראה סוג של סרטן קטן, נצפה "חוגג" על הצלופח המארח שלו, בעומק של 1,874 מטרים מתחת לפני הים, והוא תועד על ידי מצלמה רובוטית. החוטים המשתרכים הם ביצי הטפיל. מסתבר שהנקבות הללו הן "אימהות אכפתיות באופן מפתיע", מספרים מדענים. הן יחזיקו ב"חוטים" האלה עד שהביצים בוקעות. במקרה הזה, כ-100 במספר.
ולסיום, קפיצה ל"כדורי השלג" המפתיעים של החלל החיצון. מעבר למסלולו של פלוטו, כוכב הלכת הננסי המוכר ביותר במערכת השמש, והרחוק ביותר גם מחום השמש, יש מרחב עצום של סלעי חלל קפואים וכוכבי לכת ננסיים שנחשבו בעבר קרים מדי, ועל כך גם הכינוי שלהם.
אלא שנתונים חדשים מראים שהמראה עשוי להטעות – מדענים גילו ששני כוכבי לכת ננסיים עשויים לשמור סודות חמימים - הם מציגים עדויות לאוקיינוסים חמים מתחת לקרום הקפוא שלהם.
את העולמות הקטנים והמרוחקים האלה קשה למדענים היה לראות, עד לשנים האחרונות, במונחים חלליים הם כמעט "בלתי נראים", ולכן חיכו לטלסקופ חלל כמו ג'יימס ווב, כדי ללמוד עליהם יותר.
תצפיות אפשרו למדוד את יחסי התרכובות של היסודות הכימיים שעל כוכבי הלכת הננסיים הללו, מה שהוביל לנתונים שהעידו על טמפרטורות שטח גבוהות בליבות הסלעיות. מדענים חושבים שתנאים לחיים מיקרוביאליים עשויים להתקיים באוקיינוסים, כאלה, תת-קרקעיים, בעולמות קפואים אחרים – והדבר מלמד על דינמיקה חדשה במערכת השמש החיצונית.
