בשנים האחרונות פלשו סרטני נהרות ממינים שונים לבתי גידול מימיים בישראל. מדובר בקבוצה של סרטנים עיליים החיים במים מתוקים במקומות שונים בעולם, שמסבים נזק רב ורחב לסביבה שאליה הם פולשים. הם גורמים לפגיעה באיכות המים, שינוי המבנה והביומסה של עולם החי עד לכדי הכחדה, פגיעה במארג המזון ועוד.
השפעתם של סרטני נהרות היא למעשה כה רחבה ומשמעותית, עד שיש ביכולתם לגרום לקריסה מלאה של המערכת האקולוגית בבית הגידול שאליו הם פולשים. לכן, צוות מטעם רשות הטבע והגנים התמקד באוכלוסיית סרטני נהרות מהמין סרטן נהרות משויש (Procambarus virginalis), שפלשה לשטח מעיין עין משוטטים השוכן בנחל שיח שבכרמל.
מדובר במין שנוצר כתוצאה מהכלאה בין שני מינים אחרים של סרטני נהרות, שהוחזקו יחד באקווריום של מגדל חובב בגרמניה. בתהליך זה נוצרה נקבה בעלת יכולת להתרבות ברביית בתולין, כלומר יכולת ליצור ביצים ללא הזדווגות, שמהן בוקעים העתקים שלה.
יכולת זו מהווה סיכון גבוה מאוד, שמין זה יבסס אוכלוסיות חדשות בטבע, כפי שקרה במדינות שונות באירופה, במדגסקר וכאמור גם בישראל. על פי ההערכות, מין זה הגיע אל המעיין בכרמל לאחר שפרט אחד או יותר שוחררו בו על ידי מגדל שהחזיק בהם באופן בלתי חוקי.
ב-2023 החלה רשות הטבע והגנים, בשיתוף פרופ' אמיר שגיא וצוותו מאוניברסיטת בן גוריון, בניסוי ראשון מסוגו בעולם למיגור הסרטנים מהמעיין באמצעות הדברה ביולוגית.
"בניסוי אוכלס המעיין במכוון במין אחר של סרטן, שגם הוא זר לישראל - מין טורף מהסוג פרוונית המים המתוקים (Macrobranchium rosenbergii), שאינה יכולה להתרבות בטבע הישראלי. לאחר מספר חודשים, עם סיום הניסוי, נראה היה שהמין הטורף צמצם את כמות הפרטים של המין הפולש, ובעיקר את כמות הפרטים הצעירים לפני הגעתם לבגרות מינית, אולם למרבה הצער הוא לא הכחיד לגמרי את המין הפולש. ממצאים אלו מעידים שסרטני הפרוונית אינם מתאימים כטיפול בלעדי בסרטני נהרות פולשים, אולם הם בעלי פוטנציאל לשמש ככלי משלים לשימוש בשילוב עם שיטות משלימות אחרות, אותן בוחנים נציגי עיריית חיפה, שכן אזור זה נמצא תחת פיקוחה", מסבירה ד"ר דנה מילשטיין, אקולוגית בתי גידול מימיים ברשות הטבע והגנים.
בנחל בצת שבגליל המערבי נתגלתה פלישה של סרטן נהרות מהמין סרטן ביצות אדום (Procambarus clarkii), שנחשב ל"מהנדס בביבה" - כלומר מין שעלול להוביל לקריסה מוחלטת של מערכות אקולוגיות, מה שמציב אותו בראש סדר העדיפויות למיגור.
בדומה לנחל שיח שבכרמל, סביר להניח שמין זה פלש לנחל בצת כתוצאה משחרור על ידי מגדל שהחזיק בו באופן בלתי חוקי. מקורו של מין זה בדרום ארה"ב וצפון-מזרח מקסיקו, אך כיום, לאחר שפלש בהצלחה לבתי גידול מימיים - טבעיים ומלאכותיים - הפך המין לנפוץ ביותר בעולם, בכל היבשות למעט הקטבים.
תפוצתו הרחבה מוסברת הן באכלוס יזום של פרטים באתרים שונים, שמתבצע על ידי בני האדם, והן ביכולתו של המין לצאת מהמים ולנדוד באופן עצמאי, אף למרחק של קילומטרים ספורים אל בתי גידול נוספים. "למרבה המזל, גילויו היה מוקדם הודות לאיימן מזעל, פקח אזור גליל עליון מערבי של רשות הטבע והגנים, שמצא את מין סרטן זה, בדק את היקף פלישתו ואפיין אותו, תוך שהוא אוסף חלק מהסרטנים בשטח", מסבירה ד"ר מילשטיין.
7 צפייה בגלריה
ד"ר דנה מילשטיין, אקולוגית בתי גידול מימיים ברשות הטבע והגנים
(צילום: רשות הטבע והגנים)
נחל בצת הוא נחל איתן, אולם החל מ-2018 הידרדר מצבו כתוצאה משאיבת מים במעלה הנחל, שהובילה להתייבשותו בחודשי הקיץ. עוד קודם לכן, בשנת 2000, שוקם הנחל באמצעות הנחת צינורות שמזרימים אליו מים בעונה החמה, ושומרים על רצף זרימה לאורך השנה כולה.
עם השיקום החלה המערכת האקולוגית להתאושש, אלא שבחלוף 23 שנים, הוחלט להפסיק את הזרמת המים העונתית, בין היתר כדי למגר את הסרטן הפולש. בסופו של דבר המיגור הצליח. "סרטן ביצות אדום נחשב לאחד המינים הפולשים בעל המגוון הרחב ביותר של השפעות שליליות על הסביבה. יש ביכולתו לשנות באופן ניכר את המערכת הטרופית (רמות ההזנה ומעבר החומרים), את המבנה והביומסה של חברות הצומח וכמו כן את איכות המים. המין גורם לירידה בצפיפות ובגודל אוכלוסיות של חסרי חוליות, של רכיכות ושל דו-חיים. פעילות החפירה שלו גורמת לארוזיה ולפגיעה בגדות נחלים, לעלייה בעכירות המים ולהרחפה של חומרי הזנה, שמעודדת פריחה של אצות (מה שהוביל בתורו לשגשוג ציאנובקטריה רעילה), מסבירה ד"ר מילשטיין.
לדבריה, מין זה יכול לצבור בגופו מזהמים ולהסיעם במעלה מארג המזון, כשנוכחותו מחלישה את בית הגידול ומעודדת התבססות של פולשים אחרים בתוכו. "כיום, סבירות גבוהה שלא נותרו עוד סרטנים פולשים ממין זה בנחל בצת, שכן פעילות הניטור שלנו בשטח מעידה על כך שהם לא קיימים שם יותר".
עם זאת, לא תמיד מאמצי המיגור נושאים פרי. סרטן פולש ממין אחר - סרטן נהרות אדום צבת (Cherax quadricarinatus) פלש לירקון החל משנת 2015. למרבה הצער, מעבר לכך שהוא משתרע על פני שטח נרחב, לא קיימות (נכון להיום) שיטות שיכולות להביא למיגורו מהנחל, מה שמעלה עוד יותר את חשיבות מניעת פלישה של בעלי חיים וצמחים למערכות אקולוגיות טבעיות. לדבריה של ד"ר מילשטיין, אמנם מדובר במין שנחשב פחות אלים לסביבה, אך בהחלט כזה שמצריך טיפול שיוביל למיגורו.
בשורה התחתונה, יש לד"ר מילשטיין מסר חשוב וחד משמעתי להעביר בכל הנוגע לנושא של המינים הפולשים בישראל. "הדרך המוצלחת והזולה ביותר להתמודדות עם פלישות ביולוגיות היא למנוע אותן מלכתחילה. יש לשים לב שיבוא לישראל, החזקה וסחר בסרטנים הפולשים, בדגש על סרטן ביצות אדום וסרטן ביצות משויש אסורים בהחלט. אין לשחרר לטבע סרטני נהרות או כל בעל חיים או צמח שזר לישראל. חשוב להבין מה ההשלכות של פלישת המינים השונים למקורות רבי חשיבות - דוגמת הכינרת - מה שכרוך בסופו של דבר במשאבים ומאמצים רבים למיגורם. במידה שמוצאים בבית גידול מימי או אחר, בעל חיים או צמח זר, מומלץ לצלם ולהעביר תיעוד עם פרטים לרשות הטבע והגנים", מסכמת ד"ר מילשטיין.
פורסם לראשונה: 07:28, 06.12.24
