באולם "לאגו" בראשון לציון התקיימה היום (שלישי) ועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה של ynet ו"ידיעות אחרונות". במסגרת הוועידה התראיין יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, ששימש בעבר כמנכ"ל החברה הכלכלית באשקלון ובאילת. כל הראיונות והפאנלים בוועידה הועברו בשידור ישיר.
מפת האנרגיה של ישראל
(צילום: סיני דודפור streame)
"במהלך המלחמה השכלנו והבנו הרבה נקודות תורפה שאפיינו את משק האנרגיה, ואני לא מתבייש לומר את זה", אומר דיין. "זהו אחד המשקים הרלוונטיים והמשמעותיים ביותר שיש להגן עליהם מצד אחד, ומצד שני חובתנו לשמר אספקת אנרגיה רציפה למדינה גם בעת לחימה".
"היום אנחנו גם מבינים שאם שוק האנרגיה היה ממשיך להתנהל בזמן לחימה כפי שהתנהל בעבר, עלולות היו להיות פגיעות משמעותיות מאוד במתקני אנרגיה אסטרטגיים", מוסיף דיין. "מאז שנכנסתי לתפקיד בינואר, אנחנו עוסקים ללא הפסקה בשאלה איך ומה הפעולות הנדרשות מאיתנו כדי להגן על המתקנים הללו ככל שניתן, גם באמצעות תיאום מלא עם צה"ל, ובפרט עם חיל הים. מצד שני, אנחנו מנסים להעניק מענה הגנתי גם באמצעות כלים אחרים".
אילו "כלים" למשל?
"למשל, בחינת אפשרויות שונות כדי לתת מענה גם במקרה של פגיעה במשק האנרגיה, באמצעות הגנה פסיבית ולא רק על ידי הגנה אקטיבית, ומעבר לזה אני לא יכול להרחיב".
כשאתה אומר גם "אפשרויות שונות", למה אתה מתכוון? אני זוכרת שבזמנו אמרתם שמיותר לקנות גנרטורים.
"אנחנו עדיין אומרים שמיותר לקנות גנרטורים. אנרגיה זה לא רק חשמל, זה גם מים וגז, ומחובתנו לספק אותה באופן רציף. בסופו של דבר אנחנו לא מסירים אחריות ממשרד האנרגיה, ולקנות גנרטורים זה להעביר את האחריות לאזרחים".
תקיפות הסייבר התגברו
לצד האיומים המוחשיים של המלחמה, מתמודד משק האנרגיה הישראלי גם עם מתקפות סייבר סמויות. "בשנה האחרונה, נרשם גידול של יותר מ-300 אחוז בתקיפות הסייבר על מתקני האנרגיה", מגלה דיין. "במשרד האנרגיה יש יחידה ייעודית להגנה מפני מתקפות סייבר שמשמשת כרגולטור כלפי חברות במגזר האנרגיה. במקביל, אנחנו עובדים גם עם מערך הסייבר הלאומי, וכל הנושא זוכה לתשומת לב רבה מתוך הבנה שמתקפות הסייבר לא ייפסקו השנה, ונראה שגם לא בשנה הבאה, גם אם יהיו הסכמים לעצירת המלחמה".
לדברי דיין, מאחורי המתקפות הללו עומדים מקורות רבים ומגוונים, כולל ארגונים הנתמכים על ידי מדינות שונות. "יש הרבה התרעות שווא, ארגונים שונים יוצאים בהצהרות שהם עומדים לתקוף - והרבה מזה מתגלה בסוף כ'בלוף'. המטרה שלהם היא בעיקר להנדס תודעה - גם במדינות שמהן הם פועלים וגם בישראל", הוא מוסיף.
אפשר לדעת אילו מדינות?
"אני לא רוצה לתת רעיונות לאויבים שלנו. אני יכול לציין שלא מדובר רק בגורמים פרטיים, 'האקרים' למיניהם או ארגונים ממדינות עוינות".
"נמל אילת חייב להישאר פתוח"
בצד האתגרים הביטחוניים והסייבר, ניצב משרד האנרגיה גם בפני אתגרים אסטרטגיים. בהתייחסו להסכם שינוע הנפט דרך מפרץ אילת שנחתם עם חברת "קצא"א", מדגיש דיין: "בכל חשיבה, פעולה ואסטרטגיה שאנחנו מבצעים במשק האנרגיה, נלקחים בחשבון גם שיקולים סביבתיים. אנחנו חייבים להשאיר את כל הכניסות לישראל פתוחות, ביניהן את הנמלים למשל, שבאמצעותם אפשר לייבא נפט וחומרי גלם נוספים שנדרשים לייצור אנרגיה. אסור שנמל כלשהו ייסגר, ודאי לא נמל אילת".
פרויקט "חשמל תמורת מים", שבו ישראל מוכרת מים לירדן, נעצר בעקבות המלחמה. "הכוונה היא שההסכם הזה ייחתם מחדש על ידי ישראל, ירדן ואיחוד האמירויות ובחסות אמריקנית", אומר דיין. "כרגע יש קושי מסוים לקיים קשר עם הירדנים, אבל מבחינתנו אנחנו ממשיכים להיערך לזה"
אנרגיה וחשמל הם גורם עם השפעה דרמטית על יוקר המחייה. איך תפעלו כדי להבטיח שמירה על מחירי הגז ומניעת עליית המחירים?
"במסגרת דיוני הוועדה שמענו ובחנו את כל תרחישי הביקוש והצריכה, ואת החלופות האנרגטיות גם לגז טבעי. בחנו שיקולים סביבתיים ושיקולים של אנרגיה מתחדשת, והקמנו ועדת משנה לבחינת התחרות העתידית במשק הגז. אני מעריך שכבר בחודשיים הקרובים נפרסם לציבור את הטיוטה הראשונית של הדוח".
המלחמה השפיעה גם על שיתופי פעולה אזוריים. כך למשל פרויקט "חשמל תמורת מים", שבו ישראל מוכרת מים לירדן, נעצר בעקבותיה. "הכוונה היא שההסכם הזה ייחתם מחדש על ידי ישראל, ירדן והאמירויות ובחסות אמריקנית", אומר דיין. "מדובר בשיתוף פעולה שבו אנחנו אמורים לספק מים מותפלים לירדנים ומצד שני, להקים מתקני אנרגיה PV בירדן לטובת משק החשמל בישראל. כרגע יש קושי מסוים לקיים קשר עם הירדנים, אבל מבחינתנו אנחנו ממשיכים להיערך לזה מהצד שלנו. זה הסכם נהדר שייטיב גם איתנו וגם עם ירדן".
