משימת בראשית 2, שצפויה לנחות על הירח, תאפשר לראשונה לתלמידים וסטודנטים מישראל ומרחבי העולם לקחת חלק פעיל במשימה מדעית מסביב לירח, באמצעות חיישנים ייעודים וחדר בקרה וירטואלי שיהיה פתוח למעקב ולקבלת נתונים מהחללית האם בזמן אמת, לאחר שזו תשוגר לחלל. מומחים מתחום החינוך המדעי-טכנולוגי בישראל, יחד עם צוות SpaceIL, פועלים בימים אלו לבחירת חיישנים ייעודיים שישמשו את המשימה החינוכית. לפי התוכנית, החללית תשוגר ב-2024.
תלמידים ישראלים ייקחו חלק ב"בראשית 2"
(צילום: נויל האריס)
התלמידים אשר ייקחו חלק במשימה, יוכלו להיחשף לחדר בקרה וירטואלי, שיהיה נגיש און ליין וכך יוכלו לקבל מידע ישיר מהחיישנים אשר יורכבו על גבי החללית. מעבר לניסויים המדעיים שהוצעו על ידי מדענים מהארץ ומהעולם, חלק מהחיישנים יהיו ייעודים למשימה החינוכית ויחשפו את התלמידים לתנאי הסביבה מסביב לירח ובחלל.
בימים אלו הוקם צוות מיוחד המשלב אנשי חינוך ואנשי מדע בכירים אשר צפויים להמליץ ל-SpaceIL אילו חיישנים יתווספו לחללית למטרות חינוכיות. על מנת להמחיש את השימוש בחיישנים אפשריים לצרכי לימוד - ניתן לקחת כדוגמה את קולטי השמש, שבזכות נתוניהם יוכלו התלמידים לפענח את מיקום החללית או לזהות את טמפרטורת פני השטח של הירח בזכות חיישן קרינה ייעודי.
אלינה קולטון, מנהלת התוכן החינוכי ב-SpaceIL, סיפרה על התוכנית בריאיון לאולפן ynet: "כל אחת מהנחתות תהיה מצוידת בניסוי מדעי, שמכוון על ידי אקדמאים. בימים אלו טובי המומחים עוסקים בנושא הזה כדי לבחור את הניסויים שיגיעו לירח, אבל ילדי ישראל והעולם יוכלו לבצע מדידות, מחקרים ופרויקטים".
קולטון פירטה איך תלמיד יוכל לבצע ניסוי - בזמן שהחללית תהיה בחלל: "החללית שולחת נתונים, התלמיד מקבל חדר בקרה וירטואלי. הוא נכנס לתוך חדר הבקרה, יכול לראות את הנתונים שהחללית משדרת, וללמוד מהם. תלמיד יכול לשחק בחדר הבקרה. תלמידים יכולים להיכנס כמהנדסים בתפקידים שונים ולנהל אירוע חירום בתוך חדר הבקרה הזה וכל זה קורה אחרי מהלך מאוד מאוד עמוק ורחב שיתרחש בדרך אל הירח".
משימת בראשית 2 צפויה לשבור מספר שיאים בהיסטוריית החלל העולמית ביניהם: נחיתה כפולה על הירח במשימה אחת; נחיתה בצד הרחוק של הירח (עד היום רק סין הצליחה לנחות שם); הנחתות (הצמודות לחללית האם) תהיינה החלליות הקטנות ביותר ששוגרו אי פעם לחלל (כל אחת מהן שוקלת 120 ק"ג עם דלק ו-60 ק"ג בלי דלק); בנוסף, חללית האם (המקפת) מתוכננת למשימה ארוכת טווח של שנתיים עד חמש שנים ותהווה פלטפורמה לפעילות חינוכית מדעית בארץ ובעולם, באמצעות חיבור מרחוק, אשר יאפשר לתלמידים ממדינות שונות להשתתף במחקר מדעי בחלל העמוק.
