בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה היום (שני) את בקשת ארגוני הסביבה להצטרף להליך המשפטי של קצא"א. החברה עתרה בחודש מאי האחרון לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד היתרי הרעלים החדשים של המשרד להגנת הסביבה, שלטענתם מצמצמים את פעילותם בצורה משמעותית, עד כדי פגיעה במשק האנרגיה וזמינות דלק.
2 צפייה בגלריה
מתקן אצא"א שבאשקלון
מתקן אצא"א שבאשקלון
מתקן אצא"א שבאשקלון
(צילום: נעה פישר)
הארגונים צלול, החברה להגנת הטבע ואדם טבע ודין יחד עם עיריית אשקלון ואיגוד ערים אשקלון והסביבה, הגישו בקשה לבית המשפט להצטרף כמשיבים בעתירה, בנוסף למשרד להגנת הסביבה. השופט אליהו ביתן דחה את הבקשה שלהם וחייב אותם בהוצאות משפט של 15,000 שקלים.
השופט ביתן קבע כי המשרד להגנת הסביבה הוא הגורם שקיבל את ההחלטה בנוגע להיתר הרעלים של קצא"א, והארגונים אינם צד שנדרש להכרעה בעתירה. "באופן כללי יש להבחין בין הכרה בארגון ציבורי כעותר לגיטימי בתקיפת החלטה של רשות, הנוגעת לתחום בו הארגון פועל, לבין הכרה בארגון כזה כמשיב להליך שבין הפרט לרשות", כתב בהחלטתו ונתן דוגמא העוסקת בנשק: "ארגון ציבורי לשמירת בטחון הציבור, שמטרתו לצמצם את מספר רישיונות הנשק הניתנים לציבור, יכול לעתור נגד מדיניות הרשות בנושא מתן רישיונות נשק לאזרחים, אך אין מקום לראות בו כמשיב בעתירות של גופים או פרטים נגד החלטות הרשות לסרב לתת להם רישיון נשק או להתנותו בתנאים מיוחדים".
2 צפייה בגלריה
מתקן קצא"א שבאשקלון
מתקן קצא"א שבאשקלון
מתקן קצא"א שבאשקלון
השופט הבהיר כי "הטענה שיש לארגונים ציבוריים מעמד כמשיבים לצד גופי הרשות בהליך שבו הפרט תוקף החלטה של הרשות הפוגעת בו, מרחיקת לכת ויש לה השלכות רוחב רבות ואין לקבלה. הרשות המנהלית ובפרט משרדי הממשלה, הם האמונים על אינטרס הציבור בתחום פעילותם וחזקה עליהם שהם שוקלים את כלל השיקולים הנוגעים לעניין ומאזנים ביניהם". עוד הוסיף כי "בכל הכבוד, ארגוני הסביבה אינם גופים רגולטורים ואין מקום לכלול אותם כמשיבים בעתירות של פרטים נגד הרשויות המוסמכות בתחום". השופט ביתן הוסיף כי ריבוי צדדים שלא לצורך מסרבל את ההליך המשפטי וגם מכך יש להימנע.
במסגרת העתירה העלתה קצא"א טענות הן לעניין סמכות המשרד להגנת הסביבה לקבוע מגבלה על הכמות השנתית בהיתר הרעלים באופן כללי, והן לעניין חוסר סבירות החלטתו להוסיף מגבלה שנתית במתקניה באילת ובאשקלון. החלטת הממונה במשרד להגנת הסביבה להגבלת הכמות השנתית לנפט במתקן קצא"א באילת נסמכת, בין היתר, על מדיניות המשרד בדבר "אפס תוספת סיכון" למפרץ אילת. הארגונים הסביבתיים סברו כי העתירה הנוכחית מנסה לעקוף את פסק הדין שניתן בבגצ שהוגש על ידם, וכולל תהתייחסות למדיניות האמורה של המשרד. ולכן הם בעלי עניין בנושא.
לגבי איגוד ערים ועיריית אשקלון, במשרד להגנת הסביבה טענו שיש לתמוך בבקשת ההצטרפות לעתירה, ושלא ניתן להסכים להצעה להותיר את ההחלטה בעניין זה לשיקול דעת בית המשפט. זאת מכיוון שהאיגוד והעירייה הם רשות הנוגעת לעניין וכן עלולים להיפגע מקבלת העתירה, והם מייצגים אינטרסים מקומיים ציבוריים של תושבים, אשר אחד ממתקניה של חברת קצא"א (מכלל אשקלון) וחלק מקו הצנרת הארצי שחברת קצא"א מפעילה, מצויים בתחומם.
מהחברה להגנת הטבע נמסר בתגובה: "החברה להגנת הטבע תמשיך לפעול להגנה ושמירה על מפרץ אילת בכל הכלים והאמצעים העומדים לרשותה".