אסטרואיד נולד
בספטמבר 2022 ביצעה סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, ניסוי בהסטת אסטרואיד באמצעות חללית שהתנגשה בו. המטרה הייתה להראות שהתנגשות כזו - או סדרה של התנגשויות - תוכל במקרה הצורך להסיט ממסלולו אסטרואיד שעלול להתנגש בכדור הארץ.
החללית התנגשה בעוצמה באסטרואיד קטן בשם דימורפוס, קוטרו כ-160 מטר, שנבחר לניסוי בין השאר משום שהוא מקיף אסטרואיד גדול ממנו, בשם דידימוס. העובדה הזו הקלה על החוקרים למדוד את הסטת המסלול, והתוצאות המוצלחות אכן העידו על שינוי במסלולו של האסטרואיד הקטן.
3 צפייה בגלריה
ההתנגשות שחשפה את הקשר בין שני האסטרואידים. רגע ההתנגשות של חללית DART באסטרואיד דימורפוס, שתיעדה החללית האיטלקית הזעירה LICIA במסגרת הניסוי
(צילום: NASA/ASI)
במקביל לניסוי העיקרי, ניסה צוות חוקרים בהובלת ד"ר דוד פולישוק ממכון ויצמן למדע לנצל את האירוע, כדי לחקור לעומק את מבנה האסטרואידים. בין השאר הם בחנו את התיאוריה לפיה במערכות כאלה, שבהן אסטרואיד קטן חג סביב אסטרואיד גדול יותר, בן הלוויה הקטן נוצר מהצטברות חומר שמשתחרר מהאסטרואיד העיקרי.
ד"ר פולישוק עקב אחר ההתנגשות ושרידיה ממצפה הכוכבים של מכון ויצמן בנאות סמדר בערבה, ובמקביל גם מטלסקופ גדול בהוואי, המופעל מרחוק, ויכול לבחון את הרכב הקרינה התת-אדומה של האסטרואיד. "כשפה היה לילה צפיתי בטלסקופ שלנו, נחתי קצת, ואז עברתי להפעיל את הטלסקופ בהוואי כששם היה לילה. זה היה שבוע די מתיש", הוא אמר לאתר מכון דוידסון.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
שושנת הים שהתחפשה לאלמוג
לטוס כמו המילניום פלקון בכוכב המוות
לב משומש במצב טוב, מֵחֲזִיר
מכיוון שהמערכת הזו הייתה כ-11 מיליון קילומטרים מאיתנו בזמן ההתנגשות, הרזולוציה של הטלסקופים בניסוי לא מאפשרת להבחין בין שני האסטרואידים. "הם מופיעים אצלנו באותו פיקסל של התמונה", הסביר ד"ר פולישוק. "מדידות הספקטרום לפני ההתנגשות משקפות בעיקר את ההרכב של דידימוס, האסטרואיד הגדול, ששטח פניו גדול פי 20 משל דימורפוס. אחרי ההתנגשות נוצר ענן אבק, שמקורו בדימורפוס, וכך יכלנו למדוד את הספקטרום שלו ולהשוות את ההרכב לזה של דידימוס".
פגיעת החללית DART באסטרואיד כפי שתועד על ידי ג'יימס ווב והאבל
(צילום: נאס"א)
המסקנה לא הייתה מפתיעה, אבל היא איפשרה לחוקרים לאשש את התיאוריה על היווצרות מערכות כאלה. הממצאים מתפרסמים בכתב העת למדעים פלנטריים. "המדידות מראות שהם מורכבים מאותו חומר, בעיקר תרכובות סיליקון, וזה מחזק את ההשערה שדימורפוס הקטן נוצר מחומר שנזרק מדידימוס" אמר ד"ר פולישוק. "חיזוק נוסף להשערה התקבל מכך שהצבע החיצוני של אסטרואידים כאלה משתנה מעט במשך הזמן, עקב החשיפה לקרינה ולחלקיקים טעונים. ציפינו שהצבע של ענן האבק, שמקורו בחלקים הפנימיים של דימורפוס, אולי יתאים לחומר שנחשף פחות לקרינה, אבל ראינו שהוא דומה מאוד לצבע החיצוני של דידימוס, וזה מאשש את הסברה שהוא נוצר מחומר שכבר עבר בליה כזו באסטרואיד הגדול".
לדברי ד"ר פולישוק, מערכות של זוגות אסטרואידים בגודל הזה נפוצות מאוד, והחוקרים מעריכים שלפחות ל-15 אחוז מהאסטרואידים הדומים יש לוויין קטן. הערכה זו קיבלה חיזוק רק בחודש שעבר, כשהחללית האמריקאית "לוסי" גילתה בן לוויה קטן סמוך לאסטרואיד שחקרה. ואולם, קשה מאוד לחקור את הצמדים האלו בגלל גודלם הצנוע, ולכן קשה גם לאמת את התיאוריה על דרך היווצרותם. "הניסוי בהסטת אסטרואיד איפשר לנו לעשות גם מחקר נוסף בפיזיקה של אסטרואידים, וניצלנו את ההזדמנות הזו עד תום".
טילי ים-לוויין
גם סין וגם קוריאה הדרומית שיגרו השבוע לוויינים לחלל באמצעות טילי דלק מוצק, ששוגרו שניהם מאסדות בים. הטיל הקוריאני שוגר מאסדה שהוצבה כארבעה קילומטרים מחופי האי ג'ג'ו בדרום המדינה. הוא הציב לוויין מכ"ם קטן, בעל מסה של כ-100 קילוגרמים, במסלול בגובה 650 קילומטר, בצעד שנראה במידה רבה כתגובה לשיגור לוויין הריגול הראשון של קוריאה הצפונית לפני כשבועיים. השיגור בוצע ימים אחדים לאחר שקוריאה הדרומית שיגרה לחלל לוויין ראשון מתוצרת עצמית, אלא שאותו היא לא שיגרה בעצמה, אלא בטיל פלקון 9 של ספייס אקס מארצות הברית.
הטיל הדרום-קוריאני הוא משגר בעל שלושה שלבים המונעים בדלק מוצק, ושלב רביעי המונע בדלק נוזלי, כדי לאפשר הצבה מדויקת של הלוויין במסלולו. הוא תוכנן בידי סוכנות הפיתוח של משרד ההגנה של קוריאה הדרומית, ויוצר ע"י חברת הנווה (Hanwha). זה היה הניסוי השלישי בטיל כזה, לאחר שניים ב-2022, ומשרד ההגנה בסיאול הודיע שבכוונתו לפתח טילים דומים שיוכלו לשאת לוויינים כבדים יותר, של 700-500 קילוגרם.
הלוויין הסיני שוגר על גבי טיל ג'ילונג 3 (Jielong-3), מאסדה בים סין הדרומי, מול חוף יאנגג'יאנג, למסלול שגובהו כ-900 קילומטרים. גם הטיל הזה הוא בעל ארבעה שלבים, והוא יוצר בחברת China Rocket Co, שהיא למעשה הזרוע המסחרית של תאגיד התעופה והחלל הממשלתי CASC. זהו טיל שמסוגל לשאת מטענים של 1,500 קילוגרם למסלול בגובה 500 קילומטר.
3 צפייה בגלריה
עוד נדבך במערך היכולות המרשים של סין בחלל. שיגור טיל ג'ילונג 3 מאסדה בים, השבוע
( צילום: Ourspace)
השיגור השבוע היה השיגור השני המוצלח של טיל כזה, והוא מעיד שהטיל כבר מבצעי, ומספק עוד נדבך למערך היכולות הגדל והולך של סין בחלל. הלוויין עצמו הוא לוויין תקשורת שלישי במספר, המיועד להיות חלק מרשת סינית ענקית לאספקת שירותי אינטרנט, בדומה לסטארלינק של חברת ספייס אקס האמריקאית. הרשת המלאה צפויה לכלול לא פחות מ-13 אלף לוויינים.
שני השיגורים גם משקפים את המגמה הגוברת והולכת לשימוש בטילים המונעים בדלק מוצק, לא רק בשימוש צבאי אלא גם בשיגור מטענים קטנים לחלל. טילים כאלה זולים יחסית, וקלים יותר לייצור, תחזוקה, ותפעול, אבל הם גם נחשבים לפחות חסכוניים ולקשים יותר לשליטה לאחר השיגור. בשנים האחרונות פותחו שיפורים טכנולוגיים בתחום, וגם נמצאו פתרונות כמו שלב רביעי המונע בדלק נוזלי, מה שמאפשר שימוש גובר והולך בטילים כאלה.
גם העובדה ששני הלוויינים שוגרו מאסדות בים מסקרנת. לשיגור מהים עשויים להיות כמה יתרונות, כמו אפשרות לקרב את אתר השיגור לקו המשווה, מה שמייעל את ניצול הסיבוב של כדור הארץ כדי להוסיף מהירות לטיל, וכך מאפשר חיסכון בדלק או שיגור מטען גדול יותר. כמו כן הוא מאפשר להזיז את אתר השיגור במקרה של מזג אוויר סוער, להתאים את האתר לחלון השיגור, ולמזער את הסיכון לפגיעה באזרחים. מצד שני, לשיגור כזה יש גם אתגרים רבים ועלויות גבוהות, שלא בהכרח מצדיקות את היתרונות.
מכה לתיירות לגבול החלל
האם חברת וירג'ין גלקטיק תמשיך להתקיים? החברה, שמפעילה טיסות תיירות לגבול החלל, מתמודדת לאחרונה עם קשיים כלכליים רבים, והשבוע הודיע איל ההון הבריטי ריצ'רד ברנסון (Branson), שהקים את החברה ועדיין מחזיק באמצעות החברות שלו ברוב הבעלות עליה, כי יפסיק להשקיע בה.
"אין לנו עוד את הכיסים העמוקים ביותר אחרי מגפת הקורונה, וחברת וירג'ין גלקטיק הפסידה מיליארד דולר, או קרוב לכך", אמר ברנסון לעיתון Financial Times. "אני מאמין שיש לה מספיק כסף משלה כדי להמשיך בכוחות עצמה". ההודעה גרמה לצלילה חדה בשווי המניה של וירג'ין גלקטיק ביום שני, אם כי היא התאוששה מעט בהמשך השבוע.
חברת וירג'ין גלקטיק עשתה לאחרונה מהלך גדול של פיטורי עובדים כדי לצמצם הפסדים, ובחודש שעבר הודיעה כי תפסיק בקרוב את טיסות התיירות, כדי להתמקד בפיתוח הדור הבא של מטוס החלל שלה, שאמור להתחיל טיסות מסחריות ב-2026.
לא ברור אם החברה תצליח לשרוד את תקופת המעבר נטולת ההכנסות בלי תמיכה כספית נוספת. אם היא תפסיק לפעול, יישאר תחום טיסות התיירות לגבול החלל נחלתה הבלעדית של חברת בלו אוריג'ין, בבעלות ג'ף בזוס (Bezos) – המתחרה היחידה כרגע של וירג'ין בשוק הזה. לפני כחצי שנה נסגרה חברת חלל אחרת מקבוצת Virgin, חברת Virgin Orbit, שנועדה לשגר לוויינים קטנים לחלל בטילים המשוגרים ממטוס בואינג 747. החברה פשטה רגל כמה חודשים לאחר שניסיון השיגור הראשון שלה הסתיים בהתרסקות הטיל.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
