עצם אדם שחי לפני כ-1.5 מיליון שנים באתר עובדיה שבעמק הירדן מעידה כי התפשטות האדם מאפריקה לרחבי העולם לא הייתה אירוע חד פעמי, אלא נעשתה בגלים. לפי המחקר, הראשונים שיצאו מאפריקה הגיעו לגיאורגיה לפני 1.8 מיליון שנה והגל השני עבר בישראל, לפני כ-1.5 מיליון שנה. את המחקר, שפורסם בצהריים (יום ד') בכתב העת היוקרתי Scientific Reports הובילו חוקרים מאוניברסיטת בר אילן, הקריה האקדמית אונו, אוניברסיטת טולסה בארה”ב ורשות העתיקות. את המחקר מובילים ד”ר אלון ברש מאוניברסיטת בר-אילן, פרופ’ אלה בין מהקריה האקדמית אונו, פרופ’ מרים בלמקר מאוניברסיטת טולסה בארה”ב וד”ר עומרי ברזילי מרשות העתיקות.
לדברי החוקרים, לפי עדויות מאובנים ומחקרי DNA, האבולוציה האנושית החלה באפריקה, לפני כ-6 מיליון שנה. לפני כ-2 מיליון שנה החל האדם הקדמון, עדיין לא האדם מודרני, לנדוד מאפריקה צפונה, ולהתפשט ברחבי אירואסיה – תהליך המכונה "היציאה מאפריקה". אחד האתרים המרכזיים בעולם שאליהם נדד, הוא האתר בעובדיה, שנמצא בעמק הירדן, סמוך לקיבוץ בית זרע.
האתר הפרהיסטורי בעובדיה נחשב לבעל חשיבות ארכאולוגית ואבולוציונית אדירה, משום שהוא אחד המקומות הבודדים ששימרו שרידים של פעילות האנושית של היציאה מאפריקה, מלפני כ-1.5 מיליון שנה. האתר נחשב לאתר השני הקדום ביותר מחוץ לאפריקה, אחרי האתר דמניסי שבגאורגיה. האתר נחפר החל משנות ה-60 של המאה הקודמת על ידי מספר משלחות חוקרים, בראשותם של פרופ' משה שטקליס, פרופ' עפר בר-יוסף ופרופ' איתן צ'רנוב, אשר חשפו מכלולים עשירים ונדירים של עצמות בעלי חיים וכלי צור ואבן. לאחרונה, התחדשו החפירות בעובדיה, בראשותם של ד"ר עומרי ברזילי ופרופ' מרים בלמקר, במסגרת פרויקט לתיארוך ולשחזור הסביבה הקדומה של האתר.
ד"ר אלון ברש מסביר על המחקר
(צילום: אוניברסיטת בר אילן)
מגוון בעלי החיים שהתגלו בחפירות בעובדיה כולל מינים שחלקם נכחד זה מכבר מהעולם, כמו נמר שן-חרב, ממותות ואנטילופות ענקיות, לצד מינים שאינם נמצאים כלל בטבע הישראלי, כמו קופים, היפופוטמים תנינים ודובים. בנוסף, נמצאו באתר כלים מצור ומאבן, שהיו בשימושו של האדם הקדמון, הדומים לכלים שנמצאו באתרים באפריקה.
במהלך עיבוד מחודש של עצמות בעלי החיים מחפירות שטקליס, המאוכסנות באוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, זיהתה פרופ’ מרים בלמקר, פליאונטולוגית מאוניברסיטת טולסה בארה"ב, עצם, המזכירה חוליית עמוד שדרה של בני אדם. העצם, שנחפרה ב-1966, נחקרה על ידי ד"ר אלון ברש ופרופ' אלה בין, אשר זיהו אותה כחוליית עמוד שדרה מותני בת כ-1.5 מיליון שנה, והיא, למעשה, הממצא הקדום ביותר של אדם קדמון שהתגלה בישראל.
ד"ר ברש, חוקר אנטומיה ואבולוציה בפקולטה לרפואה ע”ש עזריאלי באוניברסיטת בר-אילן, אמר: "החוליה מעידה על קיומם של מספר מינים של הומינידים בו זמנית מחוץ לאפריקה באותו פרק זמן (בגיאורגיה ובישראל), דבר המאשר כי היציאה מאפריקה התרחשה, ככל הנראה, מספר פעמים. בספרות המקצועית יש דיון מתמשך על סוגיית היציאה מאפריקה - האם היא התרחשה כאירוע חד פעמי, או שהיו מספר גלי הגירה. כעת, יש בפנינו עדות ברורה לנוכחות בני אדם קדומים באתר של עובדיה, בדמות חוליית עמוד שדרה אנושית. בני אדם אלה היו שונים מבני האדם שאנו מוצאים בגאורגיה, זאת על פי השוני שבין גודל וצורת החוליות שלהם”.
לדברי ד"ר עומרי ברזילי, ראש תחום מחקר והתמחויות בארכיאולוגיה ברשות העתיקות, "הכלים שנמצאו בשכבה הארכיאולוגית שבה נמצאה החוליה, מזוהים עם התרבות האשלית הקדומה, מלפני 1.5 מיליון שנה. הכלים כוללים אבני יד מבזלת, וכלי קיצוץ ונתזים מצור. אמנם, ידוע שכלי הצור והאבן של עובדיה ודמניסי משויכים לתרבויות שונות, האשלית והאולדובאית, אבל כעת - בעקבות זיהוי מין האדם של עובדיה, אנו יודעים, שגם מדובר במיני אדם שונים – זה הגיאורגי, וזה שנמצא בישראל".
4 צפייה בגלריה
ד"ר אלון ברש, פרופ' מרים בלמקר, איזי מרימסקי שגילה את האתר הקדום וד"ר עומר ברזילי
(צילום: אוניברסיטת בר-אילן)
פרופ’ מרים בלמקר, פליאונטולוגית מאוניברסיטת טולסה בארה"ב, החוקרת את תנאי הסביבה האקולוגית של האתרים קיבלה מענק מיוחד מ-NSF כדי לקדם את המחקר בתחום זה. פרופ' בלמקר אמרה: "השונות בין האתרים מתבטאת לא רק בתרבות החומרית ובין המינים. ישנן עדויות ברורות לקיומן של סביבות אקולוגיות שונות בגיאורגיה של אז ובארץ. בעובדיה התנאים לחים יותר, ותואמים לאקלים הים תיכוני, בעוד שבדמניסי מדובר בסביבה יבשה יותר שתואמת לתנאי סאוונה".
פרופ’ אלה בין, ראש החוג לספורטתרפיה בפקולטה למקצועות הבריאות בקריה האקדמית אונו ומומחית לאבולוציה של עמוד השדרה, ציינה כי ''האנליזה שעשינו מראה כי החוליה מעובדיה הייתה שייכת להומיניד צעיר כבן 12-6 שנים, שהיה גבוה לגילו הכרונולוגי. לו פרט צעיר זה היה מגיע לבגרות הוא היה מתנשא לגובה של למעלה מ-180 ס"מ. פרט צעיר וגבוה זה דומה בגודלו להומינידים גדולים אחרים שנמצאו באפריקה באותה התקופה והוא שונה מההומינידים הנמוכים שחיו בגיאורגיה".
״נראה אם כן״, מסכם ד״ר ברש, ״כי בתקופת הזמן המכונה הפלייסטוקן התחתון, אנו מזהים לפחות שני מינים של אדם קדמון מחוץ לאפריקה. כל גל הגירה הביא עמו בני אדם שונים - גם במראה בצורה שלהם, גם בטכניקת ייצור כלי האבן שלהם, וגם בנישה האקולוגית שבה בחרו לחיות״.
