הדור הבא של התחזית: בימים הקרובים יוצבו על מוניות בירושלים חיישנים לניטור האקלים העירוני, כחלק ממחקר ייחודי של המרכז לחדשנות עירונית באוניברסיטה העברית. מטרת המחקר היא לייצר מידע ונתונים שיאפשרו לקבל תמונה רחבה ואמינה של המצב הסביבתי ברחבי העיר.
בפיילוט ישתתפו בשלב הראשון עשר מוניות שעליהן יותקנו החיישנים. אלו יאספו בזמן אמת, ולאורך כל היום, מדדים סביבתיים כגון טמפרטורה, לחות, רעש, זיהום אוויר ועוד.
באמצעות נתונים אלה אפשר יהיה לייצר מפת אקלים עירונית ברזולוציה גבוהה. החוקרים יוכלו לזהות איי חום עירוניים, לבדוק קשרים בין עומסי תנועה ופרמטרים סביבתיים, וכן לבחון קשרים סוציו-אקונומיים ופרמטרים סביבתיים.
יש לציין כי האקלים העירוני כמעט אינו נמדד בתוך העיר. בירושלים למשל, פועלות רק שתי תחנות מדידה מטאורולוגיות. עם זאת, האקלים קובע במידה רבה איך יתנהלו תושבי העיר, ויש לו השלכות משמעותיות על איכות החיים, על הכלכלה ועל יוקר המחיה.
"כדי לנטר את האקלים העירוני משתמשים כיום בעיקר בסימולציות ובמודלים", מסביר ד"ר רותם בר-אור מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית ,שמוביל את המחקר בשיתוף פעולה עם החברות Kanarit וניהול משאבי סביבה (EnviroManager) בע"מ. "כתוצאה מכך לא ניתן להעריך במדויק את עומסי החום בתוכה, וקשה לשלב שיקולים תכנוניים. תושבי העיר גם אינם יכולים להעריך את מידת החשיפה שלהם לתנאים אקלים וסביבה אשר יכולים להשפיע על בריאותם באזורים השונים של העיר".
לדבריו, "אם יהיו מדידות יותר מדויקות נדע לומר איך תכנון עירוני משפיע על הטמפרטורה וכך נוכל לשפר את חיי התושבים בערים. נוכל לתכנן את העיר כך שנפצה על ההתחממות הגלובלית ועל איי החום העירוניים".
ומהי הסיבה שירושלים נבחרה להיות החלוצה במחקר? "ירושלים יותר מורכבת מבחינה אקלימית מאשר תל-אביב. תל-אביב היא שטוחה, עם בריזה מהים, ואילו בירושלים יש מגוון יותר גדול, גם באוכלוסייה. ויש גם הבדל משמעותי בין סופי שבוע לאמצע השבוע. עיר זה דבר מורכב. זו הסביבה שרוב האנושות חיה בה, וזו מערכת מורכבת שאנחנו מנסים לדגום בצורה יותר טובה".
ד"ר בר-אור מסביר כי המטרה היא ליצור שיתוף פעולה פורה בין התעשייה והאקדמיה. "אנחנו רוצים לראות איך תכנון עירוני, מבחינת סוג המבנים והגודל, מבנה הרחובות והשטחים הירוקים, באים לידי ביטוי באקלים", סיכם.
