לרגל יום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל ובעידן של מודעות גוברת לשינוי האקלים, יזמה אגודת חובבי הפרפרים בישראל בשותפות עם רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, קרן קימת לישראל, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המשרד להגנת הסביבה וגופים נוספים, את מיזם בחירת ה"פרפר של ישראל", מתוך כוונה ליישר קו עם רבות ממדינות העולם, להן כבר יש "פרפר" כסמל לאומי.
יופיו של הפרפר וזמינותו הופכים אותו לשער כניסה לעולם הטבע, וככזה הוא מסוגל לגייס את הציבור לנושאי טבע וסביבה, לחיבור לערכי טבע, ולשמירה והגנה על בתי-גידול ייחודיים לישראל בכלל, ובפרט להכרה, לשמירה והגנה על פרפרי ישראל, שחלקם מצויים בסכנת הכחדה.
"הפרפר של ישראל" יצטרף לבחירה המוכרת ביותר של סמל טבע שהיא בחירת הציפור הלאומית – דוכיפת, ולסמלי טבע נוספים (כלנית, זית).
"השאלה האם יש לבחור ולהעדיף פרפר אחד על השני היא כמו לשאול הורה מי הילד המועדף עליו. ברור שכולם שווים בעיני. אבל כשעומדים מול בחירה בסמל המייצג את הפרפרים ושמירת טבע, בעיני יש לבחור בפרפר שמייצג כמה שיותר את ערכי שמירת הטבע. אני סבורה כי בחירה בפרפר מוגן או בסכנת הכחדה וכזה שיש לו קשר לטבע המקומי ולמדינה שלנו – היא הבחירה הנכונה. לכן, היה חשוב לי להכין כמה שיותר חומרים המדגישים שהבחירה היא פרפר שיסמל שמירת טבע", אמרה לאה בנימיני מאגודת חובבי הפרפרים המרכזת את בחירת הפרפר של ישראל.
ד"ר אור קומאי, אקולוג נתונים ב"המארג" (התוכנית הלאומית למצב הטבע) ורכז הספר האדום של חסרי החוליות בישראל במעבדה האנטומולוגית שבמוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, הוסיף כי "כדי להבין את המצב של הטבע, אנחנו צריכים למצוא מין שמגיב מהר, שאפשר דרכו להבין. פרפר הוא בעל חיים שמשלים מחזור חיים בתוך כשנה, ולכן הם עונים לקטגוריה הזאת. בנוסף לכך, לפרפרים יש יתרון נוסף שעוזר לנו דרכם להבין את המצב הטבע: יש להם צמחים מסוימים עליהם גדלים הזחלים (צמח פונדקאי), וככל שיש להם פחות מיני צמחים פונדקאים, הם ישרדו פחות. כך שאנחנו יכולים גם ללמוד על מצב הצמח לפי המצב של הפרפר. עוד נקודה היא שהם בעלי חיים עם דם קר – אינם יכולים לווסת את הטמפרטורה לעצמם, והם רגישים לשינויי אקלים".
האם ישנה ירידה עולמית בכמות הפרפרים? "כן. כבר בשנות ה-70 נקבע פרוטוקול עולמי לספירת פרפרים, וברמה העולמית רואים ירידה עקבית כמעט בכל מקום שבו מנטרים פרפרים. קצב הירידה היה חד יותר בשנות ה-90 וה-2000, ובשנים האחרונות הוא מעט פחות משמעותי, אבל אנחנו לא רואים התאוששות באוכלוסיות, ויש ירידה מתמדת", אמר ד"ר קומאי.
ד"ר דותן רותם, אקולוג ברשות הטבע והגנים, הוסיף כי "פרפרים הם בעלי חיים שנוכחותם מעידה על תנאים סביבתיים מסוימים, באקולוגיה כל המשפט הזה נדחס למילה ביו-אינדיקטורים. הפרפרים בשל יופיים ועדינותם מאוד פופולריים בעיני הציבור ולכן אנו יכולים להיעזר בהם על מנת לבחון תהליכים אקולוגיים ולהסביר את השינויים המתרחשים לציבור הרחב דרך עיני הפרפרים. לדוגמה, לפרפרים מסוימים יש מערכת סבוכה של יחסי גומלין עם צמחים ובעלי חיים אחרים. צמצום באוכלוסיית מין של פרפר כזה יכולה להעיד על מצב בית הגידול כולו".
מזי מגנאג'י, מנהלת ההסברה של רשות הטבע והגנים, אמרה ש"הפרפר הוא סמן ביולוגי מהטובים ביותר להבנת שינוי אקלים וסביבה. בנוסף, יופיו המרהיב וזמינותו בכל נישה אקולוגית כמעט, כולל בתוך יישובים, הופך אותו לשער כניסה לעולם הטבע וככזה אנו מקווים שיגייס ויחבר את הציבור לערכי טבע ולשמירה והגנה על בתי-גידול ייחודיים לישראל בכלל, ובפרט להכרה ושמירה והגנה על פרפרי ישראל, שחלקם מצויים בסכנת הכחדה. האביב בפתח וזה הזמן לצאת ולטייל בטבע ולראות את הפרפרים המעופפים בתקופה זו. זו חוויה קסומה להיות עדים למעופם, להתבונן בהם ולעקוב אחר התנהגותם. אבל אנא בגנים לאומיים ושמורות טבע הישארו על שבילי הטיול ואל תרדו מהם כדי להתחקות אחר הפרפרים. בנוסף בזמן הצילום שלהם הקפידו לא להתקרב אליהם מידי ולהחרידם ממקומם".
בחירת הפרפרים
המתווה לבחירת הפרפר נערך בשלושה שלבים: בשלב הראשון הוכנה רשימה של 24 מינים פרפרים על ידי קבוצת מומחי פרפרים. בשלב השני צומצמה הרשימה על ידי מנטרי, צלמי וחובבי פרפרים. בשלב השלישי, שהחל השבוע, הציבור הרחב בוחר מתוך 12 מיני הפרפרים את "הפרפר של ישראל", שיוכרז ביום העצמאות ה-75. כל אחד יכול לבחור עד שלושה מיני פרפרים מתוך ה-12. ההצבעה החלה כאמור השבוע ותסתיים ב-22.4.2023
החשיפה למיזם בחירת הפרפר של ישראל החלה במערכת החינוך הפורמאלית והבלתי פורמאלית, ובחשיפה במדיות הדיגיטליות של גופי טבע השותפים למיזם זה.
בנוסף לבחירת הפרפר, בחודש אפריל מתקיימת גם ספירת פרפרים שנתית, וכולם יכולים גם להצטרף וספור את הפרפרים. השנה, הספירה תיערך בין התאריכים 2.4 – 22.4. למידע נוסף לחצו כאן
12 הפרפרים המועמדים
דנאית הדורה
פרפר נודד, בישראל הוא נפוץ כל השנה מאילת ועד לכיכר ים המלח, אך באביב ובקיץ אפשר לראותו ליד מקורות מים בכל רחבי ישראל. זהו פרפר רעיל, ולכן הוא מוגן יותר מפני אויבי הפרפרים. מינים לא מעטים מחקים אותו במראם.
הסיבות להיותו מועמד: גודלו ויופיו; אפשר לגדלו בגינות הנוי (על ידי שתילת צמחי אסקלפיאס שהם אחד הצמחים הפונדקאים שלו); מופעים שונים שלו נצפים מדי פעם בישראל, בעיקר בסוף הקיץ ובסתיו. יש לו מופע אפור נדיר שנמצא בעיקר בישראל.
כתמית ירושלים
פרפר בינוני, הנפוץ מהרי הבלקן באירופה ועד מרכז אסיה. עיקר תפוצתו במזרח התיכון. בישראל הוא נפוץ ברוב חלקי הארץ. בעבר נחשב לתת-מין של הכתמית האירופית, אך הופרד ממנה בעקבות בדיקה גנטית של פרטים מירושלים.
הסיבות להיותו מועמד: הגדרת המין נעשתה לפי פרט שנאסף בירושלים (ולכן שמו האנגלי הוא Jerusalem Fritillary); בעל תפוצה נרחבת בישראל.
לימוני האשחר
פרפר גדול, המעופף במזרח אירופה עד אפגניסטן באסיה וישראל. בישראל הוא נפוץ בחבל הים תיכוני, בעיקר באזורי חורש הרריים ובגבעות. זהו פרפר יפה, בייחוד הזכרים בעלי צבע הלימוני העז שעל כנפיהם. כאשר הפרפר עומד בכנפיים סגורות בין עלי האשחר, קשה להבחין בו, כי צבע הכנפיים וצורתן מדמים אותו לעלה.
הסיבות להיותו מועמד: גודלו ויופיו; תפוצתו בישראל נרחבת יחסית. מעופף גם באירופה, אך שם המין לימוני אירופי נפוץ יותר.
אצילית היערה
(אצילית היערה )
פרפר בינוני, יפהפה, הנפוץ רק במזרח אירופה ובדרום-מערב אסיה. בישראל הוא נפוץ בחבל הים תיכוני, בעיקר באזורים ההרריים ובגבעות. הזכרים מפטרלים בטריטוריות ומגרשים כל זכר אחר המתקרב אליהם.
הסיבות להיותו מועמד: יופיו הרב, גם בכנפיים סגורות וגם כשכנפיו פרושות; תפוצתו בארץ נרחבת יחסית, ותחום תפוצתו העולמי מצומצם יחסית.
קיסרית הקטלב
פרפר היום הגדול בישראל, מרשים ויפה. נפוץ סביב הים התיכון ובאפריקה המרכזית והצפונית. בישראל הוא נפוץ בחבל ההררי, במקומות שצומח בהם עץ הקטלב (הפונדקאי שלו). בשנים האחרונות אפשר לראותו במקומות שלא נצפה בהם בעבר. מקים שלושה דורות מתחילת האביב ועד לסתיו. כשכנפיו סגורות, נראים קישוטים מרהיבים בצבעי בורדו, כתום, אפור-כחלחל ולבן. כמו כן, יש לו 2 זנבות ארוכים עם ניקוד בצבעי תכלת וירקרק סביבן.
הסיבות להיותו מועמד: גודלו ויופיו; תפוצתו סביב אגן הים התיכון; הזחל שלו הוא היחיד בישראל שיש בראשו ארבע קרניים.
כתום-כנף המצילתיים
הזכרים של פרפר זה הם מהפרפרים הבולטים, המרשימים והיפים המעופפים בתחילת האביב הישראלי (באזורים החמים, כבר מאמצע החורף), ורבים מחובבי הפרפרים מחכים בקוצר רוח להופעתו.
הסיבות להיותו מועמד: יופיו ודוגמת הכנפיים שנתנה לו את שמו; תפוצתו הנרחבת בישראל; תת-המין באזורנו שונה משאר תתי-המינים, ויפה מהם.
זנב-סנונית המכבים
פרפר גדול, החי במספר בתי גידול מצומצמים בדרום אירופה ובמזרח התיכון. בישראל אפשר לראותו בעיקר במורדות המזרחיים של גב ההר ובדרום רמת הגולן, ליד צמח הפונדקאי העיקרי שלו – הכלך. זהו מין מוגן.
הסיבות להיותו מועמד: גודלו ויופיו המרשימים; תת-המין שעף באזורנו תואר לפי פרטים שנאספו בחבל יהודה, ולכן שמו 'המכבים'Maccabaeus/judaeus) ); הוא אינו נפוץ, אך אפשר לראותו בכמויות גדולות בתחום תפוצתו בעונת מעופו;
מייצג את הצורך בהגנה על בתי גידול ועל מינים בסכנת הכחדה.
צבעון שקוף
פרפר בינוני הנפוץ רק בארצות במזרח הים התיכון, מהבלקן דרך טורקיה ועד ישראל. בישראל הוא נפוץ בכל החבל הים תיכוני. זחליו בולטים בצבעם השחור המנוקד בכתום-אדום בוהק, המצביע על רעילות.
הסיבות להיותו מועמד: ייחודי בכנפיו השקופות בחלקן ובצבעיו המרשימים באדום ובכחול; תפוצתו מצומצמת רק לאזורנו; במקומות הנמוכים והחמים הוא הפרפר הראשון שמופיע אחרי הקיץ היבש, כבר בנובמבר-דצמבר, לאחר הגשמים הראשונים.
צמריר הקדד
(צמריר הקדד (צילום: אבנר רינות, החברה להגנת הטבע))
פרפר קטן הנפוץ רק מטורקיה ועד ישראל. בישראל הוא נפוץ מקומית מהגליל העליון ועד לאזור להב, ורק סביב הפונדקאים שלו – קדד גדול-פרי וקדד פיינבורן. מעופף בתקופת החורף. שמו ניתן לו בזכות השערות שעל גופו. זהו מין מוגן.
הסיבות להיותו מועמד: מייצג את הצורך בהגנה על בתי גידול ועל מינים בסכנת הכחדה; אינו מין נפוץ בארץ, אך תחום התפוצה שלו נרחב בארץ יחסית לעולם; ישנה חשיבות לבחירתו כדי לשמרו – הוא מעופף באזורים חקלאיים ובאזורים הנתונים לפיתוח, ויש חשש להיעלמותו.
נימפית הסירפד
פרפר בינוני ויפה, הנפוץ בכל הארץ, למעט במדבר הקיצוני. זהו פרפר הנפוץ ברוב החבל ההולוארקטי (צפון אמריקה, אירופה ואסיה) וידוע בנדידתו. הזחלים ניזונים בעיקר מסרפד. הפרפר מבקר באופן קבוע במקומות יישוב, ובהם מזונו של הזחל הוא דווקא הצמח כותלית יהודה. אחת התכונות הבולטות של פרפרים הזכרים היא שמירה נחרצת על הטריטוריה. באנגלית נקרא האדמירל האדום.
הסיבות להיותו מועמד: יופיו הרב וצבעיו הבולטים, ביקוריו התכופים בגינות ובחצרות הבתים ומראהו הייחודי.
כחליל השברק
פרפר קטן, מהנפוצים שבכחלילי ארצנו. הזכר בולט בצבעו הזוהר בכחול-שמיים. מין הנפוץ בכל אירופה, ובין הכחלילים הראשונים המופיעים באביב. הוא מעופף לאורך כל הקיץ ועד לסתיו. בין פונדקאיו נמנים מיני קטניות רבים, ובהם שברק ותלתן.
הסיבות להיותו מועמד: יופיו; תפוצתו ברוב ישראל; קל לראותו ולזהותו בשל צבעו הכחול המתכתי של הזכר.
זנב-סנונית נאה
(זנב סנונית נאה )
פרפר גדול, ונפוץ כמעט בכל ישראל, כולל באזורים עירוניים. מעופף רוב חדשי השנה ומתרבה בעיקר על צמחי פיגם ושומר. הזחל צבעוני. נפוץ בכל האזורים הממוזגים הצפוניים של כדור הארץ.
הסיבות להיותו מועמד: גדול ויפה, בעל צורה ייחודית; קל לזיהוי; נפוץ מאוד; ניתן למשוך אותו לגינה הביתית על ידי שתילת צמחים פונדקאים מתאימים.
