בשיתוף רשות הטבע והגנים
ריאיון עם השרה להגנת הסביבה בסיור בחי בר בכרמל
(צילום: ירון שרון)
"אנחנו צריכים להיות שומרי הסף של הטבע, של השרשרת האקולוגית" – כך אמרה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן בתום ביקור שערכה בחי בר בכרמל, מקום יפה ופסטורלי שבו נאבקים על המשך קיומו של מלך העופות בשמי הארץ.
הנשרים בישראל הולכים ונעלמים. לפני כשני עשורים היו בישראל כ־120 קנים של נשרים – בנגב, במדבר יהודה, בכרמל ובגולן. כיום ירדנו ל־40 קנים בלבד. בכל המדינה נותרו כיום רק כ־200 פריטים של נשרים. אם הם ייכחדו, זה לא יהיה רק אסון תרבותי, אלא גם אקולוגי. בלי נשרים, שמנקים את הפגרים בטבע, הסיכוי להתפשטות מגפות הולך ועולה – וזה ישפיע על כולנו.
מה עושים כדי שלא נתעורר מאוחר מדי ונגלה שאין יותר נשרים בישראל? ומה המשרד להגנת הסביבה מתכנן לעשות בנידון? "כשאני נמצאת כאן, אני מוטרדת הרבה יותר", הודתה סילמן בביקור בחי בר, "אנחנו רואים איך העופות הדורסים היפים האלה הולכים ונעלמים. רשות הטבע והגנים, יחד איתנו ועם משרדי ממשלה נוספים, מאוד מתאמצים כדי לשמור על העוף הדורס הגדול הזה בחיים. ברור לכולנו שיש פה סכנה גדולה. צריך לומר מפורשות: זה מין שנמצא תחת סכנת הכחדה מאוד גדולה".
יגאל מילר, המנהל המיתולוגי של גרעין הרבייה וההשבה בכרמל, אשר יוצא בימים אלה לגימלאות, הסביר לשרה כי סכנת ההכחדה שמרחפת מעל נשרי ישראל נובעת מכמה היבטים. היבט אחד היא מכירה היטב: "שטח פתוח לעומת פיתוח הארץ", או במילים אחרות: פיתוח המדינה והכלכלה מגיע לא פעם על חשבון שטחים פתוחים. "האיזון העדין הזה – אנחנו במשרד להגנת הסביבה אמונים לשמור אותו", היא אמרה.
גורם מרכזי ומשפיע עוד יותר הוא הרעלה לא חוקית של חיות הבר, שפוגעת בצורה אנושה באוכלוסיית הנשרים בישראל. החקלאים, מטבעם, רוצים לשמור על העדרים שלהם מפולשים שמבקשים לטרוף אותם. כך קורה שיש מיעוט מתוכם שלוקח את החוק לידיים ומשתמש בחומרים המפוזרים בשטח לטובת הרעלת טורפים שמעוניינים להשמיד את המרעה שלהם. בשימוש בשיטה הזו הם פוגעים שלא במתכוון בנשרים שלא מבחינים ברעל, עטים על הפיתיונות - ומתים בעשרות.
האפקט הוא רחב. הנשרים הם הסניטרים של הטבע. יש להם קיבה חזקה, עם חומצה שיכולה להמיס כמעט כל דבר, וכשהם אוכלים פגר ביכולתם לפרק גורמי מחלה ולמגר הרבה מהמגפות שעלולות לפגוע גם בבני האדם. כך הם מגינים עלינו בתוך שרשרת המזון. כשמרעילים חיות בר ואלו נשארות עם החומרים הלא בריאים האלה בתוך גופם בשטחים הפתוחים, הנשרים אוכלים אותם - וזה גורם להרעלות מאסיביות ולהתמעטות מדאיגה באוכלוסיית הנשרים.
"המטרה שלנו היא לשמור ולהגן על הנשרים מפני הרעלות", אומרת סילמן, "צריך לסייע לחקלאים קודם כל לגדר את שטחי המרעה שלהם. הדבר השני הוא להעלות את המודעות, לעבוד עם השלטון האזורי והמועצות המקומיות שהן האחראיות על השטחים הפתוחים במדינת ישראל; גם כדי להעלות מודעות וגם כדי לסלק את המפגעים של פגרים".
4 צפייה בגלריה
"כשאני כאן אני מוטרדת עוד יותר". השרה סילמן עם מנהל גרעין הרבייה בחי בר יגאל מילר
(ירון שרון)
"תפקידנו להיות שומרי הסף של הטבע - במשאבים, מודעות וחקיקה"
לרשות הטבע והגנים יש פקחים שמגיעים מיד כשהם רואים במשדרים שלהם, שמחוברים לנשרים, שיש הרעלה. אם הם מגיעים בזמן, הפקחים יכולים להציל אותם מנזקי ההרעלה בעזרת נוגדנים. אבל לא תמיד זה מצליח והנשרים, שמטבעם מתלהקים, עלולים למות בהמוניהם בהרעלה אחת. בנוסף, רשות הטבע והגנים מציבה תחנות האכלה לנשרים כדי להביא פגרים בריאים עד אליהם. "צריך לומר: בסוף הנשרים הם חיות, הם לא יכולים להבדיל בין הפגרים שהם מאתרים לבד לבין אלה שהוצבו בתחנות ההאכלה", אומרת סילמן ומבטיחה: "במשרד להגנת הסביבה ננסה לסייע ככל שניתן, גם בתקצוב ובכל מה שעוד אפשר".
לדברי השרה, דיונים רבים נערכים על נושא הנשרים, "וכולם מזכירים את זה שאין הרתעה. הרעלים זמינים לכל אחד, וגם כשתופסים את מי שמרעיל וגרם לנזק מטורף הוא בסופו של דבר כמעט לא נענש. אנחנו צריכים לעבוד יותר על הרתעה ולשלב את הכוחות יחד עם המשרדים האחרים. גם משרד החקלאות וגם המשרד לביטחון לאומי צריכים להיות שותפים שלנו בתוך המקום הזה. נדרש להעיר אותם לנושאים האלה, שלפעמים נראים קטנים אבל יש להם משמעות גדולה. יש צורך בהקצאת משאבים, העלאת מודעות. כרגע אנחנו יוצאים בקמפיין שלם על נשרים. זה מגדלור שמאיר על כל הבעיה הגדולה של המגוון הביולוגי והשרשרת האקולוגית בכלל. התפקיד שלנו הוא להיות שומרי הסף של הטבע על ידי משאבים, מודעות וחקיקה".
מנהל גרעין הרבייה הציג לשרה את פעילויות ההסברה שמבצעים הגופים ה"ירוקים" בישראל, והיא ענתה: "גם אנחנו משקיעים הרבה בחינוך והסברה – בבתי הספר, בתנועות נוער. אזרחי המדינה יוצאים לטייל בכל חג, בכל סוף שבוע, יש בתי ספר שמגיעים ולומדים בטבע ובשמורות - וזו ההזדמנות שלנו לתווך את הנושא".
כשהתבקשה על ידי הנוכחים בסיור לפרט מה משרדה עומד לעשות למען הנשרים בשנים הקרובות, אמרה סילמן: "אני יכולה להגיד שאנחנו נעבוד מול כל השלטון המקומי והאזורי בישראל כדי להעלות את המודעות. אנחנו נתמוך בקמפיינים של רשות הטבע והגנים ונשתף איתם פעולה. אנחנו כאן היום. זה אומר הרבה. ואנחנו יוצאים לדרך לפעילות שקריטית בהרבה היבטים, כולל ההיבטים האלה של המגוון הביולוגי. יש לנו חקיקה מתוכננת בתחום הזה, ואמן, הלוואי שנצליח. יש דברים שאנחנו לא יכולים לאפשר להם להיעלם. נשר זה סמל גדול, סמל היסטורי, סמל תנ"כי שחשוב לנו לשמור עליו".
