צוות בינלאומי של בוטנאים, ביולוגים צמחיים וביוכימאים מצא מסלול חשוב שמאפשר לוורדים להפיץ את הריח המתוק והמוכר שלהם. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, עקבו החוקרים אחר המסלול שמאפשר למולקולות קושרות לייצר את הכימיקלים הנדרשים ליצירת הארומה הקשורה לוורדים.
ורדים נחשבים לאחד הפרחים המועדפים מזה שנים רבות, על שלל צבעיו ומיניו, עד כדי כך שיוצרו סוגי ורדים שיש ביכולתם להחזיק מעמד זמן רב יותר באגרטל או שנוצרו סוגים לא טבעיים שהתאפיינו גם בגוונים לא טבעיים. יחד עם זאת, תופעת לוואי מצערת של הכלאת ורדים גרמה לאובדן הדרגתי של הניחוח הארומטי הייחודי שלהם. לשם כך, החוקרים ניסו ללמוד יותר על אודות התהליך הכרוך בהפקת הריח המתוק של הוורדים, במטרה לנסות ולשחזר אותו בפרחים שעברו הכלאה, כך שגם הם יפיצו את הריח הטוב והמוכר של הפרחים שמוצאם לרוב באסיה, אם כי כיום הם נפוצים בכל רחבי העולם.
מחקר קודם הראה שחומר כימי בשם גרניול (Geraniol) - המפורסם בעיקר בזכות נוכחותו בפרח הגרניום ומשם ריחו הפרחוני, שנמצא בשימוש נרחב בתעשיית הקוסמטיקה והבישום לאחר שהוא מופק משמנים אתריים של מיני צמחים שונים בהם הוא נמצא - גורם לוורדים לריח בניחוח שקנה להם את מעמדם כאחד מסוגי הפרחים המועדים ביותר על הצרכנים בשלל מועדים מבוקשים. הוורדים מייצרים את הכימיקל באמצעות תגובה המערבת אנזים הנקרא פרנזיל דיפוספט (Farnesyl Diphosphate) ואנזימים אחרים כולל הידרולאז (אנזים המזרז הידרוליזה של תרכובות) של NUDX1 המיוצר בתוך תאי הפרח, בתהליך שכרוך גם בציטוזול (Cytosol) - הנוזל הציטופלזמתי הנמצא בתוך התאים, אשר אינו מהווה חלק מאברוני התא ואינו תחום על ידי ממברנות פנימיות בתוך התא - שקיים בעלי הכותרת של הוורדים.
על מנת לייצר מספיק גרניול לשם הפצת ריח לאורך זמן, הצמחים הקוצניים צריכים לייצר הרבה הידרולאז של NUDX1, מה שיכול לקרות רק אם יש הרבה מולקולות קושרות הנקראות גרניל דיפוספט (Geranyl Diphosphate). לפיכך, כדי שוורד יפיק הרבה גרניול בעל ריח מתוק, שני החומרים העיקריים המעורבים ביצירתו חייבים להיווצר בסמיכות זה לזה - אך נראה היה שזה לא כך כאשר החוקרים בדקו היכן הם נוצרים, מה שהצביע על מסלול חסר ביניהם.
כדי למצוא את המסלול הזה, הצוות בחר בסוג אחד ספציפי של ורד, שנקרא Old Blush, שהוא ורד שעלי הכותרת שלו ורודים והארומה שלו אהובה ונעימה במיוחד. החוקרים סגרו מסלולים אפשריים בצמחים שונים ולאחר מכן בדקו כמה גרניול הם מסוגלים לייצר. הם בודדו מסלול בציטוזול צמחי, וגילו שהוא ממלא תפקיד משני, שכן הוא יצר תרכובות הקשורות למולקולות הגרניל דיפוספט, שלקחו חלק בלתי נפרד בתהליך שבסיומו התאפשר ייצור הגרניול הריחני.
כדי לבדוק את הממצאים שלהם, הנדסו החוקרים צמח טבק וגילו שזה הביא לייצור של שני האנזימים - פרנזיל דיפוספט והידרולאז של NUDX1 - מה שהוכיח את התיאוריה שלהם. בשורה התחתונה, צוות המחקר הסיק כי הנדסת ורדים שעברו הכלאה בדרך דומה, בהחלט עשויה לשחזר את הארומה המפורסמת של הוורדים שלא עברו תהליך מסוג זה ובכך לפתור את הבעיה גם עבור אלה שמעוניינים לרכוש ורדים בצבעים מיוחדים שמושכים יותר מבחינה ויזואלית או כאלה שמחזיקים מעמד זמן רב יותר.
