הייצור והשימוש בקישוטים אישיים, לרוב בדמות חרוזים, הם אינדיקטורים חשובים להגברת המורכבות התרבותית והחברתית האנושית בתקופה הפלאוליתית, תחילה בתקופת האבן התיכונה של אפריקה ומאוחר יותר בתקופה הפלאוליתית העליונה של אירואסיה.
"למרות שהחרוזים אינם מתועדים היטב מהקשרים ארכאולוגיים מוקדמים ביבשת אמריקה, ישנן מספר דוגמאות מיישובים פלאו-אינדיאנים - כינוי לבני האדם הראשונים שהיגרו והתיישבו ביבשת העל של אמריקה במהלך השלבים האחרונים של עידן הקרח של שלהי הפליסטוקן - המצביעים על כך שהמהגרים הראשונים לחצי הכדור המערבי יצרו והשתמשו בקישוט אישי, על מנת לעטר את גופם או את בגדיהם", אמר ד"ר טוד סורובל, ארכאולוג מאוניברסיטת וויומינג, שחשף יחד עם עמיתיו למחקר חרוז צינורי שעשוי מעצם בת כ-12,940 שנים.
3 צפייה בגלריה
החרוז העתיק, שצורתו צינורית, אשר תוארך כבן 12,940 שנים. החרוז התגלה באתר La Prele Mammoth שבוויומינג והוכן מעצם של ארנבת
(צילום: Todd Surovell)
החרוז שהתגלה באתר La Prele Mammoth שבמחוז קונברס - אחד מבין 29 מחוזותיה של מדינת ויומינג שבארה"ב - היה גולת הכותרת של המחקר שממצאיו התפרסמו בכתב העת Scientific Reports, שכן מדובר בחרוז העתיק ביותר שהתגלה לא רק ביבשת אמריקה, אלא בכל חציו המערבי של כדור הארץ.
אתר La Prele Mammoth משמר את שרידיה של ממותה קולומביאנית (Mammuthus columbi), המכונה גם ממותה מלכותית, שהתגלו בשנת 1986. כדי לקבוע את מקור חרוז העצם, חילצו ממנה החוקרים קולגן - החלבון השכיח ביותר בגופם של בעלי חיים רבים, לרבות בני האדם - לטובת מחקר ארכאוזואולוגי באמצעות שימוש בספקטרומטר מסה, בשיטה מדעית הידועה גם בשם ZooMS, שמזהה מיני בעלי חיים באמצעות רצפי פפטידים בחלבון הקולגן, ומספקת תובנות לגבי ההרכב הכימי של עצמות עתיקות.
החוקרים הגיעו למסקנה שהחרוז עשוי מאחת מעצמות המסרק של ארנבת, כך שמדובר על ההוכחה המוצקה הראשונה לכך שאנשי תרבות קלוביס (Clovis) - תרבות אינדיאנית פרהיסטורית אשר מופיעה בתיעוד הארכאולוגי של אמריקה הצפונית, כשאנשיה אכלסו את היבשת לקראת סופו של עידן הקרח האחרון - לא רק אכלו ארנבות, אלא גם הכינו מעצמותיהן קישוטי גוף וביגוד.
3 צפייה בגלריה
חודי חנית משוננים מאבן, הידועים כ"חודי קלוביס" - אחד המאפיינים של תרבות קלוביס
(צילום: ויקיפדיה)
3 צפייה בגלריה
צילום אווירי של האתר La Prele Mammoth במחוז קונברס של מדינת ויומינג בארה"ב
(צילום: Todd Surovell)
שמה של תרבות קלוביס לקוח מהאתר הארכאולוגי הנמצא בסמוך לקלוביס בניו מקסיקו, שבו נמצאו כלי האבן הייחודיים שלה, אם כי ניתן למצוא אתרים של תרבות זו לכל אורכה של ארה"ב וכן במקסיקו ובמרכז אמריקה.
החרוז קטן ממדים, שכן אורכו הוא כ-7 מ"מ, קוטרו הפנימי הוא 1.6 מ"מ בממוצע וקוטרו החיצוני הוא 2.9 מ"מ בממוצע. צוות המחקר אמנם שקל את האפשרות שהחרוז לא נוצר כתוצאה ממעשה ידי אדם, אלא לאחר שטורפים אכלו את הארנבת והותירו ממנה רק את עצמותיה, אך שלל זאת בסופו של דבר מכיוון שטורפים לא היו נפוצים באתר זה.
חריצים שהתגלו בצד החיצוני של החרוז, הוערכו ככאלה שנגרמו כתוצאה משימוש באבנים או בשיניים, מה שהוביל לטענה כי מדובר בפעולה מעשה ידי אדם. יתרה מכך, העובדה שהחרוז התגלה קרוב לממצאים אחרים שנעשו על ידי בני אדם והסברה לפיה חרוזים מסוג זה שימשו לקישוט גופם או לבושם של אנשי תרבות קלוביס, חיזקה את הטענה כי מדובר בפריט שהיה בשימוש אנושי.
מחקר זה חשף חלק נוסף בפאזל של התרבות האנושית הקדומה בכלל וזו של יבשת אמריקה בפרט, תוך שימת דגש על התושייה בה ניחנו תרבויות אנושיות עתיקות, שהצליחו לעשות שימוש גם בפריט קטן בדמות עצם של ארנבת.
