תושבי היישובים הסמוכים לגדר ההפרדה סובלים כבר שנים רבות ממפגעים הנגרמים משריפת פסולת בשטחים שעליהם אחראית הרשות הפלסטינית. בפרק העוסק ב"זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה ושומרון" בדוח מבקר המדינה המתפרסם אחר הצהריים (יום ג'), נכתב כי מפגעי זיהום האוויר משריפות אלה התגברו בין 2017 ל-2022 ואף החמירו במהלך מלחמת "חרבות ברזל". לפי הערכות משרד מבקר המדינה, העלויות החיצוניות של נזקי הבריאות והסביבה משריפות אלה צפויות להסתכם לכל הפחות בכ-9.1 מיליארד שקלים בין השנים 2023 ל-2030.
תופעה של שריפות פסולת לסוגיה, בשטחים פתוחים ובאופן לא מבוקר ולא מוסדר, קיימת באזור יהודה ושומרון זה כ-20 שנים לפחות. בשריפות אלה, מתריע מבקר המדינה, נפלטים לאוויר מזהמים רבים ורעילים אשר חשיפה להם עלולה להביא לנזקים בריאותיים - בין השאר של שריפת פסולת פלסטינית ביתית מעורבת ושריפת פסולת מציוד חשמלי ואלקטרוני.
בדוח נכתב כי בשנים אלה הגיעו למשרד להגנת הסביבה יותר מ-50 אלף תלונות של תושבים ישראלים בנושא, מרביתן כללו תלונות על תופעות פיזיולוגיות - אבל הוא לא שיתף בהן את משרד הבריאות. בכ-44,700 מהן דווח על ריח חריף, בכ-21,200 מהן דווח על קשיי נשימה; בכ-13,400 מהן דווח על צריבה בעיניים או במערכת הנשימה ובכ-2,900 מהן דווח על צריבה בעור.
וכאמור, הבעיה לא מטופלת, אלא מחריפה עם השנים. לפי נתוני המנהל האזרחי, בשנים 2017 עד 2022 חל גידול של כ-75% (מכ-70 לכ-123) במספר האתרים הלא-מוסדרים ביהודה ושומרון, שבהם נשרפה פסולת פלסטינית ביתית. המבקר מצא כי למנהל האזרחי אין נתונים או הערכות לגבי היקף הפסולת שנשרפת באותם מקומות והשפעותיהם חוצי הגבולות.
לפי הערכות שעשה מבקר המדינה, בשנת 2022 כ-422 אלף טונות של פסולת פלסטינית מעורבת, שהן כ-45% מסך הפסולת הפלסטינית המעורבת שיוצרה ביהודה ושומרון בשנת 2022, נשרפה באתרים לא מוסדרים, כאשר כ-180 אלף טונות ממנה נשרפו ב-77 אתרים לא מוסדרים, שלהם הייתה השפעה חוצת גבולות. לשם השוואה - יצוין כי באותה בשנה נשרפו בכל ישראל כ-285 אלף טונות פסולת מעורבת.
משרד מבקר המדינה מעריך כי העלויות החיצוניות המצטברות של זיהום האוויר חוצה הגבולות כתוצאה משריפת הפסולת הפלסטינית המעורבת בשנים 2023 עד 2030, יסתכמו בכ-7.4 מיליארד שקלים בתרחיש עסקים כרגיל, ובכ-10.3 מיליארד שקלים בתרחיש הפסימי. הערכה זו מחזקת את הצורך ואת הכדאיות הכלכלית בהשלמתן של תשתיות לטיפול מוסדר בכל הפסולת הפלסטינית המעורבת בהקדם האפשרי.
נוסף על כך, לפי הערכות משרד מבקר המדינה, העלויות החיצוניות המצטברות של זיהום אוויר חוצה גבולות כתוצאה משריפת פסא"ל בשנים 2023 עד 2030 יסתכמו לכל הפחות בכ-1.71 מיליארד שקלים. לעלויות אלו יש להוסיף בין השאר את אובדן ההכנסות לקופת המדינה, המוערך באופן ראשוני על ידי משרד מבקר המדינה לגבי שנת 2023 בלבד בכ-116 מיליון שקלים, זאת בשל זליגת פסולת אלקטרונית ליהודה ושומרון ומניעת האפשרות לניצול המתכות המצויות בה לטובת המשק הישראלי.
לגבי שריפות פסולת אלקטרונית, נמצא כי הסיבה העיקרית לשריפתה היא כלכלית. לפי המנהל האזרחי, רוב הפסולת האלקטרונית הנשרפת באזור דרום הר חברון, מוברחת מישראל. מדובר בתעשייה בלתי פורמלית של שריפת פסולת אלקטרונית לשם הפקת מתכות יקרות. תעשייה זו מפרנסת מאות משפחות פלסטיניות.
אבל מדובר בפעילות מסכנת חיים. במחקר משנת 2019 נמצא מתאם סטטיסטי בין מוקדי תחלואה עודפת של סרטן הלימפה בילדים מכפרים פלסטיניים המצויים באזור דרום-מערב הר חברון ובין מיקום אתרי פירוק ושריפה של פסולת אלקטרונית. המבקר מצא כי עד סיום מועד הביקורת בדצמבר 2023, המנהל האזרחי, שהוא האחראי לניהול העניינים באזרחיים ביהודה ושומרון, מחוז ש"י והמשרד להגנת הסביבה לא השכילו לקדם את הטיפול בתופעת ההברחות והשריפות של פסולת אלקטרונית בשטחי יהודה ושומרון.
המבקר כתב כי ממצאי הביקורת מעידים על התנערות רבת שנים של המשרד להגנת הסביבה מאחריותו לשמירה על איכות האוויר של יישובים ישראליים הסובלים משריפות אלה. "המשרד להגנת הסביבה לא עשה שימוש בסמכויות ובכלים המצויים בידו ושיש בהם כדי לסייע ולקדם את הטיפול בתופעת השריפות ביהודה ושומרון, לצד פעילותו של המנהל האזרחי", כתב המבקר אנגלמן.
עוד כתב המבקר כי "ממצאי הביקורת מעידים על היעדר מעורבות של הדרג המדיני בנושא ואי-גיבוש מדיניות ותוכנית ממשלתית לטיפול במפגעים סביבתיים חוצי גבולות שמקורם ביהודה ושומרון והוצאתן לפועל במשך שני עשורים. כבר בדוח מיוני 2017 מצא משרד מבקר המדינה כי היעדר מדיניות ממשלתית לגבי מפגעים סביבתיים חוצי גבולות ואי-מינוי גורם ממשלתי מתכלל לטיפול בנושא מנעו או עיכבו במשך שנים רבות קידום פתרונות למפגעים מסוג זה, אגב פגיעה מתמשכת בסביבה, בבריאות הציבור ובאינטרס הציבורי".
כמו כן כתב המבקר כי הממצאים מעידים על שימוש דל ומוגבל בסמכויות פיקוח ואכיפה על עבירות השלכת פסולת ושריפתה ביהודה ושומרון על ידי כל גורמי הפיקוח והאכיפה באזור (יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי, יחידת דוד, קמ"ט סביבה, מחוז ש"י של משטרת ישראל), ובסמכויות רשות כבאות והצלה לכיבוי שריפות ביו"ש. המבקר מצא כי קיימות רק חמש רשומות נגד עברייני פסולת במחוז ש"י בשנת 2022. כמות זו משקפת ירידה של כ-87% באכיפה נגד עברייני פסולת ביו"ש בשנת 2022 לעומת שנת 2020 (40 רשומות).
המבקר אנגלמן ממליץ לשר הנוסף במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן ולכלל הגורמים הרלוונטיים לחתור בנמרצות לסגירת הפערים שהתהוו בנושא במשך 20 שנים, ולפעול בתיאום ובשיתוף פעולה ומידע, לצורך גיבוש ויישום של ארגז כלים אופרטיבי לטיפול בתופעת שריפות הפסולת ביו"ש.
המעקב אחר הזיהומים הסביבתיים במפרץ חיפה
נוסף על כך פרסם מבקר המדינה פרק בנושא - היבטים בפעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה - ביקורת מעקב.
המבקר כתב בין היתר כי פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה אמורה להסתיים ב-2029, אך ספק אם ניתן יהיה לעמוד במועד שנקבע. עוד הוא מצא שהמשרד להגנת הסביבה לא דיווח לממשלה במשך שלוש שנים (2021-2019) כיצד מיושמות התוכניות לצמצום זיהום האוויר - ולא פרסם נתונים על 60% מהחריגות החמורות בפליטת מזהמים ממפעלים במפרץ (2022-2021). כמו כן נמצאו פערים מדאיגים בין שיעור החריגות שהתגלו בדיגומי הפתע שביצע המשרד להגנת הסביבה ובין שיעור החריגות בדיגומים שהמפעלים ביצעו בעצמם.
בביקורת נמצא עוד כי מתוך 1,412 ממצאי בדיקות שפרסם המשרד להגנת הסביבה בנוגע ל-18 המפעלים שבהם נמצאה חריגה בשנים 2021 עד 2022, לגבי יותר ממחצית מממצאי הדיגומים (783 מתוך 1,412, כ-55%) לא הוצג מידע שממנו ניתן לדעת אם הייתה חריגה בפליטת מזהמים מהארובות ביחס לתקני הפליטה המותרים. כמו כן נמצא כי במרבית המקרים שבהם התגלתה חריגה חמורה בפליטת מזהמים לאוויר ממפעלים במפרץ חיפה בשנים 2021 עד 2022 (18 מקרים מתוך 30, 60%), המשרד להגנת הסביבה לא פרסם את הנתונים האלה לידיעת הציבור במאגר המידע.
עוד כתב מבקר המדינה כי מאז הדוח הקודם בוצעו במימון המשרד להגנת הסביבה שבעה מחקרים על אודות זיהום אוויר ותחלואה במפרץ חיפה שהחלו בשנים 2017 עד 2019: ארבעה מהם פורסמו, אולם שלושה נוספים טרם פורסמו. אחד מהמחקרים שפורסמו מצא קשרים מובהקים סטטיסטית בין חשיפה לזיהום האוויר התעשייתי בדרגה הגבוהה ביותר בין השנים 1967 ל-2012 לבין מחלות סרטן ספציפיות, וחיזק את ההשערה שחשיפה סביבתית לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה העלתה את הסיכון לסרטן. ביוני 2023 מסר משרד הבריאות למשרד מבקר המדינה כי לאחר סיום ביצוע כל המחקרים הוא יוכל לסכם את עמדתו לגבי כלל תוצאותיהם ולגבי הקשר הסיבתי בין זיהום האוויר לתחלואה במפרץ חיפה.
המבקר אנגלמן כתב בסיכום הפרק כי הוא ממליץ לממשלה ליישם בנחישות את ההחלטה לפתח את מפרץ חיפה כאזור מטרופוליני משגשג ובר קיימא בהתאם לתוכנית וללוח הזמנים שנקבעו, תוך הקצאה מתמשכת של התקציב הנדרש לשם כך. על המשרד להגנת הסביבה לנקוט פעולות להפחתת פליטות מזהמים לאוויר, להידוק הפיקוח הסביבתי באזור מפרץ חיפה ולהנגשת מידע לציבור בעניינים אלה.
במקביל, על דוח נוסף הנוגע לחיפה, ועדת משנה של הוועדה לביקורת המדינה הטילה חיסיון לעת הזו.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר לגבי הזיהום מיהודה ושומרון: "המשרד להגנת הסביבה מוטרד מאוד ממפגעי הפסולת ושרפתה ברשות הפלסטינית והשפעתם על הציבור ברחבי הארץ, אולם, כל הסמכויות לטיפול בפסולת ביו"ש נתונות בידי המנהל האזרחי באופן בלעדי. בחודש יוני 2023, אישרה הממשלה את החלטה מספר 592 לקידום הטיפול במפגעים סביבתיים וחיזוק האכיפה הסביבתית באזור יהודה ושומרון. בכפוף להחלטה זו, החל המשרד בגיבוש תוכנית אסטרטגית לטיפול במפגעי סביבה באזור יו"ש ובמפגעים חוצי גבולות. לשם מטרה זו הוקם צוות בין-משרדי לקידום החלטת הממשלה שאף החל בפגישות וגיבוש תוכנית העבודה. המשרד מסכים עם מבקר המדינה כי הפתרון הקיים כיום בשטחי יו"ש מהווה פתרון נקודתי למפגעים. קיימים מגוון פרויקטים מערכתיים שייתנו מענה שלם לתופעה כגון שינוע והטמנת פסולת והקמת אתרי קצה. כלל הפרויקטים המוצעים כיום בשטח יו"ש הם בהובלת המנהל האזרחי וחלקם אף בתמיכת המשרד. מכיוון שיש פרויקטים שאינם תלויים רק במנהל האזרחי אלא גם בשיתוף הפלסטינים, כדי לקדם את בעיית האכיפה בהתאם להחלטת הממשלה 592, גובש גם צוות חקיקה שמטרתו לבחון את הכלים הקיימים והעתידיים למיגור התופעה הרחבה".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר לגבי הזיהום במפרץ חיפה: "פעולות הפיקוח והאכיפה של המשרד הביאו בעשור האחרון לצמצום וירידה משמעותית בפליטות ובריכוזי בסביבה של מזהמי האוויר במפרץ חיפה, כפי שמשתקף בנתוני המפל"ס ותחנות ניטור האוויר. כך, למשל, פליטות החומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים ממפעלים המדווחים למפל"ס באזור חיפה פחתו בין השנים 2012 ל-2022 ב-92%, ופליטת חומרים מזהמים אחרים פחתה ב-57% עד 95%".
פורסם לראשונה: 15:59, 19.03.24
