בשיתוף רשות הטבע והגנים
בעקבות הנשרים בעין עבדת
(צילום: ירון שרון)
בתוך הסיפור העצוב של הכחדת הנשרים בישראל קניון עין עבדת הוא נווה מדבר של תקווה. מדובר בבית גידול אולטימטיבי לנשר המקראי. בזכות המצוקים הגבוהים, עליהם מקננים הנשרים, ומקורות המים נוצרה שם ממלכה של נשרים ויעלים שבשונה ממקומות רבים בישראל, מצליחים לשרוד. כשלושת רבעי מהקנים שעוד נותרו בארץ נמצאים שם.
"הגיאוגרפיה הפיזית נותנת לנשרים שנמצאים פה קצת יותר מקום לנשום", מסביר ניקיטה פודוברייב, פקח רשות הטבע והגנים באזור הדרום, את סוד ההצלחה של השמורה.
אך הסיפור הזה, שנוטע מעט אופטימיות מול התמעטות הנשרים בישראל - יכול להתהפך ברגע אחד. רק לפני שנתיים מצאו את מותם במדבר יהודה 13 נשרים כתוצאה מהרעלה. כ-8% מכלל אוכלוסיית הנשרים בארץ נכחדה ביום אחד, במקרה הרעלה יחיד. אם התופעה הקשה הזו לא תיעצר והפעולות האינטנסיביות להצלת מלך העופות לא ימשכו, לא נראה יותר נשרים גם בדרום.
בעבר רוב אוכלוסיית הנשרים בארץ התרכזה ברמת הגולן. "אבל אם היו משקיעים את כל המאמצים רק ברמת הגולן אז כאן בדרום לא היו נשארים לנו נשרים", מסביר ניקיטה ומבהיר את גודל הבעיה: "אם יהיה לנו מקרה נוסף של הרעלה גדולה שתפגע בקנונים – המושבה לא תחזור ללון ולגדל את הגוזלים פה".
וזה לא עניין שצריך להטריד רק את חובבי בעלי החיים. הנשרים הם "עובדי הניקיון" של הטבע. קיבתם החזקה מאפשרת להם לפרק גורמי מחלות המצויים לא פעם בפגרים ולמנוע התפשטותן של מגפות. בנוסף, היעלמותם משמעותה התרבות של חיות בר אחרות, אוכלות פגרים כמו: תנים וזאבים מה שמעלה עוד את הסיכון לכלבת ולמחלות נוספות.
הרעלות נשרים קורות לרוב כאשר קומץ חקלאים, שמבקש להגן על העדרים שלו מטריפות משתמש בפיתיונות רעל נגד חיות בר כמו: זאבים, תנים ושועלים, המאיימות על חיות המשק. אלא שלרוב מי שבולע את הפיתיון הם הנשרים, שלא מבחינם ברעל, עטים על הפגר המורעל – ומתים בהמוניהם.
אז מה עושים?
"צריך להגביר משאבים כדי לקדם את נושא הסניטציה. זה צעד הכרחי", קובע פקח רשות שמורות הטבע והגנים ומסביר כי טיפול בתברואה וניקוי השטחים הפתוחים משאריות פגרים יקטין משמעותית את סכנת ההרעלות. צעד נוסף שנמצא כמוצלח לשמירה על הנשרים הוא פרויקט הכלבנים, שפועל כיום בעיקר בצפון. הכלבים, שמאומנים לזהות רעלים, סורקים את השטחים הפתוחים בחיפוש אחר פגרי חיות וכך, בצורה יזומה, מונעים את ההרעלות. "אני מאמין שאם נעתיק את הפרויקט המוצלח גם למחוז הדרום בשילוב עם סנטיציה מוגברת המצב ישתפר", אומר ניקיטה.
"אנחנו נשנה את המאזן, זה נותן לי כוחות כל יום"
מלבד ההרעלות, על נשרי הדרום מרחפת בעיה נוספת והיא כלי התעופה שטסים באזור. "רחפן שמישהו מטיס בטיול שלו ביום שבת, או מסוק שטס סמוך לצוקים, כשהוא מפנה מטיילים שסטו משבילי הטיול וזקוקים לחילוץ - כשכלי הטיס האלה עושים סיבוב מול הנשר, יש סכנה שהוא ינטוש את הקן. אם הוא נוטש את הגוזל ברגע קריטי זאת סכנה גדולה אפילו יותר".
כדי לשמור על הנשר המקראי, אחד ממיני העופות המרשימים ביותר בישראל, נדרשים משאבים רבים. אמנם כפי שנראה בעין עבדת ובמקומות נוספים בדרום הארץ יש תקווה – אבל צריך להמשיך ולהילחם אחרת נאבד את הסמל המקראי ואת הסניטר שלנו.
"למרות כל הסכנות, עם כל הפעולות כמו ניטור הנשרים, פינוי פגרים שעלולים להיות מורעלים ותקשורת עם האוכלוסיות השונות, הנשר ממשיך להיות איתנו. אנחנו קרובים לשנות את המאזן ואני מלא תקווה. זה מה שנותן לי את הכוחות יום יום, שנה אחרי שנה, להתחיל כל פעם את העונה מחדש", מסכם ניקיטה.
