שמורות טבע שהופכות לבסיסים צבאיים, השטחת קרקע וצמחייה, השריפות הרבות שהשתוללו באזור ותנועת הטנקים והכלים הצבאים הכבדים בשטח - מאז 7 באוקטובר ובמשך חודשי המלחמה, השטחים הפתוחים בנגב המערבי ספגו וסופגים פגיעות אקולוגיות רבות שעוד מוקדם להעריך את היקפן. ממיפוי ראשוני שערכו אנשי רשות הטבע והגנים בניסיון לאמוד את השפעות המלחמה על הטבע בנגב המערבי ברדיוס של עד 15 ק"מ מהגבול עולה כי השטח הכולל של הפרות הקרקע שניתן לזיהוי עומד על כ-11,000 דונם. כ-79 אחוז מהפגיעות התרחשו בשטחי חקלאות, ופגיעות נוספות היו בשמורות טבע ובגנים לאומיים, בשטח טבעי לא מוגן וביערות קק"ל.
הפגיעה בשמורות הטבע בגליל במלחמה
(צילום: רשות הטבע והגנים)
בנק הגנים במכון וולקני שבבית דגן מתמקד באיסוף ובשימור של מיני בר ייחודיים בסיכון, בעיקר מאזורים שנעשית בהם פעילות מעשה ידי אדם, כמו בנייה שמשפיעה על השטחים הפתוחים. בבנק דואגים לאסוף את הזרעים הרלוונטיים, ולבצע פעולות שמבטיחות את שימור הזרעים הרבה שנים קדימה. במקרים מסוימים, גם שותלים את הצמחים מחדש בטבע, בדרך כלל בסמיכות לאזור הגידול המקורי.
התוכנית נעשתה במימון, בייזום ובשיתוף אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים של המשרד להגנת הסביבה. בידיעה שפורסמה לאחרונה בכתב העת "אקולוגיה וסביבה" על הסכנה לאובדן אוכלוסיות של מיני צמחים ייחודיים במערכות אקולוגיות רגישות, מצביעים המחברים על סדרת פעולות שיקום שכבר מבוצעות, או שיבוצעו בהמשך על ידי בנק הגנים.
אוספים, מייבשים ומקפיאים בבנק
"אנחנו מנקים, מייבשים ומקפיאים את הזרעים במינוס 20 מעלות", מתארת ד"ר עינב מייזליש גתי, מנהלת המרכז למשאבים גנטיים ואיכות הזרעים של בנק הגנים הישראלי, את השלבים השונים. "הם עוברים תהליך שכולל הפרדה בין המוץ לזרעים ושימור ארוך טווח בחדרי הקפאה תת קרקעיים. במקביל אנחנו עורכים מבחני נביטה לכל מין ומפתחים פרוטוקול ספציפי ומותאם לשם השבתם של המינים לשטח בעתיד".
נכון להיום, בבנק הגנים שמורות דגימות של כ-45 אלף מינים שנאספו ברחבי ישראל במשך השנים – כ-3,000 זרעים מכל מין כדי שהמגוון הגנטי יהיה גדול דיו ומייצג. "יש כמובן חריגות לכאן ולכאן; יש גם איסופים של עשרת אלפים ושל מאה אלף זרעים, ומצד שני אם יש צמח בסכנת הכחדה או כזה שיש ממנו ממש מעט בשטח, אנחנו נאסוף ממנו כמות קטנה יותר".
לדברי מייזליש גתי, קשה להעריך את ממדי הנזק בשטחי הנגב המערבי, במיוחד כשכרגע אין אפשרות להיכנס לשטחי הלחימה - לא בשביל לאסוף את הזרעים ובטח שלא בשביל לשתול אותם מחדש. חלק מהשטחים גם מוכרזים שטח צבאי סגור. הפעילות שכן מתאפשרת מתמקדת בשני מישורים עיקריים: הגדלה משמעותית של איסופים בשטחים הטבעיים הקרובים לאזורים שנפגעו, ופיתוח פרוטוקולים של הנבטה למיני הצמחים שנאספו.
100 מינים זה לא מספיק
המטרה כרגע היא להגדיל הן את מספר המינים והן את כמות הזרעים מכל מין לקראת התחלת פעולות השיקום הנדרשות. "באזור הנגב המערבי אספנו במהלך השנים כמאה מינים; זה לא מספיק ולכן בחודשים האחרונים יצאנו לשטח לאסוף עוד זרעים ולהגדיל את מאגר המינים", אומרת מייזליש גתי. "אנחנו לא יכולים להגיע לאזורי הלחימה אבל הגענו לאזורים סמוכים, שם אנחנו יכולים לאסוף פרטים מאוכלוסיות שהן מספיק קרובות ודומות מבחינה גנטית למינים שמצויים בעומק השטח הצבאי. אני מאמינה שהשנה נצליח להגיע לעוד 30-40 מינים שגדלים שם".
לשם קביעת אזורי האיסוף נעזר צוות הבנק במאגר התצפיות הלאומי של המגוון הביולוגי - מערכת ה-BioGIS, מערכת פתוחה לציבור שמנתחת ומשקפת את מצב הידע העדכני על תפוצת מיני צמחים ובעלי חיים בישראל, לצד מערכת המידע הפנימית של רשות הטבע והגנים (TIMI). שני האזורים שנבחרו לאיסוף הם בעלי תכונות קרקע זהות לאזורים שצריך לשקם, וגם נמצאים בקרבה גיאוגרפית אליהם: אזור קיבוץ רוחמה – שם 84 אחוז מהמינים שנמצאו הם מינים האופייניים לעוטף עזה, ואזור שמורת הטבע חולות נחל סכר (דרומית-מערבית לנאות חובב) שבו 78 אחוז מהמינים תואמים לאלו שבעוטף.
מייזליש גתי מציינת כי פיתוח פרוטוקולים של הנבטה לזרעים נעשה באמצעות מבחני הנבטה בתנאים מבוקרים שמדמים את הפעולות המתרחשות בסביבה הטבעית. "כך אנחנו בעצם לומדים את הצורך, אם ישנו, בביצוע של טיפולים טרום זריעה ושל טיפולים שניתנים לזרעים לאחר זריעתם", היא מסבירה. בין היתר נבחנים התנאים הגיאוגרפיים שהמין נאסף מהם בבר - הטמפרטורה הממוצעת בבית הגידול, בפני השטח וכדומה, השיוך הטקסונומי - משפחה וסוג, והמורפולוגיה של הזרע - מבנה הזרע והקליפה.
מוכנים ליום שאחרי
ומה לגבי הצפון, שהפך גם הוא לזירת מלחמה, ולאחרונה גם נפגע משריפות קשות? לפי מייזליש גתי התקיימו גם שם לא מעט איסופים בשנים האחרונות, כולל באזורים שבהם צה"ל נמצא כרגע ובאזורי השריפות. "היו לנו בשנתיים האחרונות איסופים של מינים ייחודיים מאוד באזור החרמון ולא תיארנו עד כמה זה יהיה קריטי בהמשך", היא אומרת.
לדבריה, עוד מוקדם לדעת מה יקרה בצפון ומתי תתאפשר כניסה לאזורים הסגורים בדרום. "אף פעם לא התכוננו לאירועים מסוג כזה ובסדר גודל כזה, אבל זה חשוב שיש לנו את הכמויות המשמעותיות האלה של הזרעים לטובת השיקום העתידי", היא מסכמת.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
