אזור תעשיית ההיי-טק המוכר של ירושלים קרוי הר חוצבים, אבל לא כולם יודעים מדוע. לאחרונה, בחפירות של רשות העתיקות לפני עבודות של חברת "מוריה - החברה לפיתוח ירושלים", נחשפה עדות למשמעות השם: מחצבת ענק קדומה, ייתכן מתקופת בית המקדש השני (לפני כ-2,000 שנה).
המחצבה העתיקה בהר חוצבים
(צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)
המחצבה, שנחשפה בחלקה, משתרעת על פני שטח של כ600 מ״ר, אך בסבירות גבוהה, הממדים שלה גדולים בהרבה. אבני הבנייה שנמצאו בה גדולות במיוחד: 1.5 על 2 מטרים.
ברשות העתיקות אמרו כי המחצבה מציגה, באופן ברור, את כל שלבי החציבה ועיבוד האבן. "מפעלי הבניין הגדולים של העת העתיקה בירושלים, כדוגמת הר הבית, הצריכו כמות גדולה של חומרי בניין ויכולות ארגון ותיאום לצורך חציבתן ושינוען של אלפי אבני הבניין אל העיר העתיקה", מספר מורן חג'בי, שניהל את החפירה מטעם רשות העתיקות.
חג'בי הוסיף: "כך, נחשפו גם גושי אבן גדולים ורבועים רגע לפני שנותקו מסלע האם, לקראת העמסתם והובלתם אל העיר העתיקה. עבורנו הארכיאולוגים, המחצבה הזו היא הזדמנות פז; העובדה שחלק מהאבנים הושארו כך באתר, מאפשרת לנו ללמוד, דרך התנסות בפועל וחיקוי של טכנולוגיות עתיקות, את תהליך חציבת אבני הבניין".
כעת, מתכוונים הארכיאולוגים ומומחי השימור של רשות העתיקות לנסות ולשחזר בפועל את השיטות הקדומות ששימשו לניתוק גושי האבן, ואף לבדוק את יעילותן של שיטות המוכרות מהכתובים העתיקים. זאת, על ידי שימוש בכלי חציבה שיוכנו במיוחד לטובת הניסוי, ויחקו כלים שנחשפו בעבר.
בחפירות שערכה רשות העתיקות בצפון ירושלים בשנים קודמות, התגלו מחצבות אבן רבות, וכן הכלים ששימשו לניתוק האבנים ממקומן במחצבה. מחצבות אלה, משתרעות על פני שטח ענק, מצפון לעיר העתיקה, ומדובר בתופעה ייחודית של ממש. הן שימשו, בעיקר בגלל הטופוגרפיה וטיב הסלע, כמקור העיקרי של אבני הבניין למפעלי הבנייה העצומים שנערכו בירושלים בתקופת הבית השני, ובתקופות אחרות.
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, אמר: "באופן סמלי, תנופת הפיתוח בירושלים היום, היא שמאפשרת לנו לחשוף ולחקור את מפעלי הבנייה הגדולים של ירושלים בתקופות הקדומות. לפני כל יוזמת בנייה שיוצאת לדרך בירושלים העתיקה, הארכיאולוגים שלנו מחוייבים לחפור ולחקור את הממצאים הקדומים, למען הדורות הבאים".
